אין לי סימפטיה

לא אלמנה אנוכי, ואף לא "אלמנה..." אנוכי. הבלבול הזה מחמיא לי, ונראה שאינו מפריע לבעלת הדבר עצמה. אשר לשנינות הלשון הפוגעניות שהנ"ל משירה על סביבותיה מדי פעם - אני, אפילו רציתי, לא הייתי מסוגלת לשכמותן - אין בידי כלים אינטלקטואליים מתאימים להנפקתן.

אבל העניין איננו באלמנה וביתום או בי ובנישואיי הממושכים. העניין הוא שאתה גם נודניק, גם (אולי) אובססיבי לגבי אלמנות (או לגבי היתומים שלהן?), גם קאקער (ככתיב היידי הנכון של דורון), גם, בתור כלכלן חובב, אתה לא יודע מיהו ג'וזף שטיגליץ (ואפילו אהבלית שכמוני יודעת מיהו ואת עיקרי משנתו) - ואתה גם, ככל הנראה - מסרב להירפא מכל חלייך השונים והמשונים, פיסיים ובעיקר אישיותיים.

מה יהיה, אה, מה יהיה? איך המדינה תמשיך ככה? כשאישים שחשיבותם להתנהלות המשק היא עילאית ועליונה ואין בלתה, לוקים לפתע (או לא לפתע) במחלה כלשהי - מן הדין שישתדלו להעלות לעצמם ארוכה (גם ארוחה לא תזיק, פה ושם), אם לא לרווחת גופם - למען הציבור! - למען העם!

:-]

(אגב, למה הכוונה ב"התגעגענו", בלשון רבים? "התגעגענו" - זה אתה ו... מי עוד?)

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות