 |
די מטרידות אותי אמירות כמו "I think that a household that makes a decision that for religious, spiritual or social reasons they will not spend their Saturdays staring at the TV but go for a walk instead, or sit in the garden, or speak to each other or to friends, makes a very healty decision". יש בהן קביעה, נסתרת או שלא נסתרת, לפיה הליכה, ישיבה בגינה, או שיחה עם אנשים הן פעולות "בריאות" יותר מאשר צפייה בטלוויזיה. אני לא רואה כל רע במי שצופה בטלוויזיה - זה תלוי במה הוא צופה, בדיוק כפי שזה ש"מדבר עם חבריו" ייתכן שעושה דבר רע מאוד - אמרו לי מי הם חבריו.
ככלל, אני מתקשה להבין את עניין "אורח החיים הפסיבי". הרי מבחינתי, האמיש ש"לא עושים שום דבר" נראים הרבה יותר פסיביים. מי שמדבר בטלפון כל היום הוא פסיבי? מי שכותב בעשרים פורומים בו זמנית הוא פסיבי? אפילו מי שצופה בטלוויזיה הוא לא בהכרח פסיבי, אם הוא גם מפעיל את השכל שלו תוך כדי - ואנא, בואו לא נתנשא ונגיד שהרוב לא עושים את זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש