|
||||
|
||||
See, this is exactly why I have such dislike for legalism. I completely understand why someone would want to limit the extent to which they passively consume media, or refuse to be a slave to their cellphones. I think that you're absolutely right that such decisions can be made on a conscious basis, and in fact they seem to me more powerful than renouncing the machines altogether. I think that a household that makes a decision that for religious, spiritual or social reasons they will not spend their Saturdays staring at the TV but go for a walk instead, or sit in the garden, or speak to each other or to friends, makes a very healty decision. I think that for someone to decide that the person they are currently speaking to is their top priority and they will not interrupt their dinner conversation to answer a phone is entirely valid and constructive. By the way, I disagree that it's a simple thing to do. Technology presents us with many choices about how to spend our time, and television and computers are particularly pervasive. The sedentary, passive lifestyle has a way of dragging us down. The decision to own such things but avoid letting them run your life is a brave one and often not an easy one to maintain. I think the Amish want to avoid being faced with these hard choices on a daily basis.
That said, I'd better turn off the computer and go work in the garden. :) |
|
||||
|
||||
די מטרידות אותי אמירות כמו "I think that a household that makes a decision that for religious, spiritual or social reasons they will not spend their Saturdays staring at the TV but go for a walk instead, or sit in the garden, or speak to each other or to friends, makes a very healty decision". יש בהן קביעה, נסתרת או שלא נסתרת, לפיה הליכה, ישיבה בגינה, או שיחה עם אנשים הן פעולות "בריאות" יותר מאשר צפייה בטלוויזיה. אני לא רואה כל רע במי שצופה בטלוויזיה - זה תלוי במה הוא צופה, בדיוק כפי שזה ש"מדבר עם חבריו" ייתכן שעושה דבר רע מאוד - אמרו לי מי הם חבריו. ככלל, אני מתקשה להבין את עניין "אורח החיים הפסיבי". הרי מבחינתי, האמיש ש"לא עושים שום דבר" נראים הרבה יותר פסיביים. מי שמדבר בטלפון כל היום הוא פסיבי? מי שכותב בעשרים פורומים בו זמנית הוא פסיבי? אפילו מי שצופה בטלוויזיה הוא לא בהכרח פסיבי, אם הוא גם מפעיל את השכל שלו תוך כדי - ואנא, בואו לא נתנשא ונגיד שהרוב לא עושים את זה. |
|
||||
|
||||
בהקשר זה, אגב, אני מברך על הפיכת הטלפון הסלולרי לכלי המרכזי להשגת אנשים. את הסלולרי הרבה יותר קל לכבות כאשר אני משוחח עם מישהו ולא רוצה שיפריעו לי. טלפון רגיל הרבה יותר מסובך לכבות (בעיקר אם יש כמה מכשירים מחוברים לאותו קו - אז צריך ללכת בכל רחבי הבית ולנתק את כל המכשירים). מה שמצער הוא שכה רבים שכחו זה מכבר כיצד מכבים את המכשיר הסלולרי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |