|
2. כן, אני חושב שההנחה שהפוליטיקאים מתנהגים כבלבניסטים היא אבן יסוד בשיטה, ובלעדיה השיטה מתפוררת. פעם שמעתי את בלבן אומר שמבחינתו הם רק מתהנגים כבלבניסטים, ואולי הם לא חושבים כך; ספציפית, משתלב (בלי הגבלת הכלליות) X יכול להיות משתלב בלי לדעת בכלל שהוא כזה. בעיני זה בלתי סביר בעליל; אם יש איזשהו סיכוי שהניתוח הבלבניסטי נכון, הפוליטיקאי חייב להיות מודע לו, עד כדי הבדלי ניסוח קטנים במטרות: אולי הוא לא יחשוב במונח "משתלב". אבל הוא חייב לדעת שיש מחנה "אנחנו" ומחנה "הם", ומי שייך לאן, ומה הם מנסים לקדם וכיצד, ומה אנחנו. אחרת, העובדה שהוא מצליח לקדם מדיניות משתלבת כמיטב יכולתו היא נס שלא יאמן (והוא בוודאי מצליח כמיטב יכולתו, אחרת לא היינו יודעים שהוא משתלב). אם ההנחה הזו פוגעת בסבירות של הבלבניזם כולו, באסה לבלבניזם.
|
|