|
||||
|
||||
ענו כבר במקומי אך אשלים בכמה מילים. הדוגמא שאתה הבאת על כריתת עצים הינה בדיוק הדוגמא של עוולות העבר עליהם דיברתי. לגבי המקרה של אנשים העובדים בשכר רעב בגלל שאחרת הם ימותו כבר עניתי שביהדות יש לספק לכל אדם אמצעי מחיה ללא קשר לעבודה. בנוסף, בימינו בעייה זאת כמעט ואינה קיימת. אם היא קיימת הרי שזאת תוצאה של הרפואה המודרנית שהביאה לריבוי טבעי עצום בחברה של שודדים 1, שאינה יכולה להגדיל את הייצור באותו קצב כמו הריבוי הטבעי. מעבר לאנשים העובדים כדי לשרוד (שהם מיעוט שולי בעולם) יש אנשים שעובדים כדי להתקדם, והם יכלו לבחור לא לעבוד. האם אתה טוען שהם מנוצלים? לגבי החכמה, אני מציע לך להקים מפעל ברואנדה. על פי מספר המשקיעים במדינות אפריקה אפשר לאמר די בוודאות שזו לא חכמה גדולה. אם כל אחד היה יכול להקים מפעל מצליח ולהרוויח מאות מליונים, כל אחד היה עושה זאת. 1 כוונתי לחברה בה אנשים אוכלים את מה שלא יצרו ואין זה משנה, לצורך דיון זה 2, אם הם קוטפים בננות שגדלו בג'ונגל או שהם רומסים תבואה שמישהו אחר זרע. 2 מבחינה מוסרית זה כן משנה |
|
||||
|
||||
"מעבר לאנשים העובדים כדי לשרוד (שהם מיעוט שולי בעולם)" - Surely you are joking, mr. Yaacov. |
|
||||
|
||||
רק בזה הוא joking? ומה עם הרפואה המחורבנת הזאת שגורמת ליותר מדי אנשים להיוולד ואחר כך גם לחיות יותר מדי זמן? (ואני לא נכנס כאן לענייני המקצוע של מישהו/י מהמשפחה שלך) |
|
||||
|
||||
חן חן על ההצגה המעניינת של דברי. תמיד נחמד לראות יצירתיות. הבעייה שאנו פוגשים הינה התקדמות במישור אחד, כאשר כיוונים אחרים אינם מפותחים דיים. למשל, אנו פוגשים עמים מסויימים המצטיידים בנשק חדיש מאוד אולם הבנתם לערך חיי אדם שואף לאפס. זה מאוד מסוכן. לעניינינו, באפריקה יש נשמות טובות אשר הביאו להם שירותי רפואה מתקדמים, אולם שכחו ללמד אותם לא לשדוד אחד לשני ולא לנהל מלחמות שבטיות תמידיות. התוצאה הינה המוני אנשים אשר מתים ברעב. על כן, במקום להשקיע הרבה בלהציל את אנשי אפרישה ממחלות כדאי ללמד אותם לשמור על רכוש, להמנע משחיתות ולפתח את ארצותיהם. |
|
||||
|
||||
גם אם הניסוח לא מוצלח (לא בדקתי) עליך להבין מן ההקשר שמדובר על אנשים אשר מרוויחים משכורת רעב בתנאים מחפירים אבל אינם יכולים לוותר על העבודה כי אז פשוט ימותו. זה לא המצב עם האנשים בסין ובתאילנד אשר בחרו לעבוד בבתי חרושת עם ביקור אצל המשפחה פעם בשלושה חודשים. הם יכלו להשאר בבית ולגדל אורז אבל בחרו להרויח הרבה יותר בבית החרושת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבסין דווקא אילו שמגדלים אורז בחלקה הפרטית (כ- 150 מליון איש שלא מתירים להם להגר לערים) חשופים יותר לסכנת רעב. בעולם כולו יש שני מליארד איש שחיים מפחות מדולר אחד ליום (אני לא יודע מה האלטרנטיבות של כל אחד ואחד מהם, אבל להשלים לימודי מנהל עסקים ולמצוא עבודה יותר משתלמת לא ברשימה). |
|
||||
|
||||
יש הבדל בינינו בהגדרה לעבוד כדי להתקיים. מי שיכול לשרוד בגידול אורז בחלקות פרטיות או לעבוד כמו חמור אצל נייק, מקבל בחירה. מבחינתי הוא לא כלול. הוא עובד בנייק כי זה כדאי לו או כי הוא טיפש והוא לא בוחר נכון. |
|
||||
|
||||
אה, אבל ידוע שכל אחד יכול להיות מרצה למתמטיקה בבר-אילן. |
|
||||
|
||||
אם יש פרוטקציה לא צריך כישורים. אם אין פרוטקציה, כישורים חיוניים - וגם קצת מזל וכישורים חברתיים. לסינים העובדים בשדות האורז אין פרוטקציה ואין כישורים. אני מציע שתצא למסע להכשרת סינים להיות מרצים למתמטיקה בבר אילן. תוכל להכשיר מליון כאלו תוך 3 שנים. בהצלחה. המערכת תשמח לקבל דיווחים שוטפים על ההצלחה במסגרת טור אישי. |
|
||||
|
||||
בעצם, ייתכן שהמפעלים נמשכים לאותם מקומות בהם יש פיצוץ אוכלוסין וללא עבודה במפעלים הם ימותו ברעב. במקומות בהם אנשים יכולים לא לעבוד ייתכן שלא כדאי להקים מפעל. אם זה המצב (איני יודע) יש לעבור להסבר השני. אני פותח לדיון את השאלה האם על הקפיטליסטים הרשעים להקים מפעלים כדי להציל את העובדים מרעב או לתת להם למות ברעב 1. 1 מפעלים לצעצועים אינם כורתים יערות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |