|
||||
|
||||
גם אם הניסוח לא מוצלח (לא בדקתי) עליך להבין מן ההקשר שמדובר על אנשים אשר מרוויחים משכורת רעב בתנאים מחפירים אבל אינם יכולים לוותר על העבודה כי אז פשוט ימותו. זה לא המצב עם האנשים בסין ובתאילנד אשר בחרו לעבוד בבתי חרושת עם ביקור אצל המשפחה פעם בשלושה חודשים. הם יכלו להשאר בבית ולגדל אורז אבל בחרו להרויח הרבה יותר בבית החרושת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבסין דווקא אילו שמגדלים אורז בחלקה הפרטית (כ- 150 מליון איש שלא מתירים להם להגר לערים) חשופים יותר לסכנת רעב. בעולם כולו יש שני מליארד איש שחיים מפחות מדולר אחד ליום (אני לא יודע מה האלטרנטיבות של כל אחד ואחד מהם, אבל להשלים לימודי מנהל עסקים ולמצוא עבודה יותר משתלמת לא ברשימה). |
|
||||
|
||||
יש הבדל בינינו בהגדרה לעבוד כדי להתקיים. מי שיכול לשרוד בגידול אורז בחלקות פרטיות או לעבוד כמו חמור אצל נייק, מקבל בחירה. מבחינתי הוא לא כלול. הוא עובד בנייק כי זה כדאי לו או כי הוא טיפש והוא לא בוחר נכון. |
|
||||
|
||||
אה, אבל ידוע שכל אחד יכול להיות מרצה למתמטיקה בבר-אילן. |
|
||||
|
||||
אם יש פרוטקציה לא צריך כישורים. אם אין פרוטקציה, כישורים חיוניים - וגם קצת מזל וכישורים חברתיים. לסינים העובדים בשדות האורז אין פרוטקציה ואין כישורים. אני מציע שתצא למסע להכשרת סינים להיות מרצים למתמטיקה בבר אילן. תוכל להכשיר מליון כאלו תוך 3 שנים. בהצלחה. המערכת תשמח לקבל דיווחים שוטפים על ההצלחה במסגרת טור אישי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |