בתשובה ל.א.., 17/11/04 19:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני עדיין מבולבל: "אם האדם הוא יצור טורף והורג ,אז נובע שהוא גונב את גופות בעלי החיים או המתים" אוקי, אבל לא נובע מכך שהוא *צריך* לגנוב, או ש *מוסרי* לגנוב, והרי על כך הדיון. כמו שאמרת בהקשר אחר, אדם יכול לבחור לעשות את המוסרי, גם במחיר חייו. מה שאני כן מתחיל להבין מהדיון הזה זה ככה: 1)(לטענתך) לא מוסרי להרוג (ולאכול) יצורים חיים בשום סיטואציה. 2)אם בני אדם לא יכולים להסתדר בלי להרוג יצורים חיים הרי שהם אינם יכולים להיות מוסריים. 3)מדענים חושבים שבני אדם אכן לא יכולים להסתדר מבלי להרוג ( כי הם טורפים וכולי). 4) או שהבסיס המדעי משמיט את יכולתנו להיות מוסריים (על פי הגדרתך), או שיש משהו פגום בבסיס המדעי. האם הבנתי את טענתך עד כאן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
2) ו 3) ו 4) הבנת , נכון ומדויק , תמציתי ויפה. 1) להוציא מקרים של הגנה עצמית. אתייחס להקדמתך: אין "צריך" במדע. גם לא במדע האבולוציה. לכן, ה"צריך" ,במובן של רוצה ובוחר, חסר מובן , בהקשר של השקפת עולם מדעית. ראה תגובתי:תגובה 261826 אחד כתב:תגובה 261576 "מנקודת מבט אבולוציונית, לא אנושית, מה רע בכל האסלם-ג'יהאד והמלחמות למיניהן? הן מסייעות למנוע התפוצצות אוכלוסין" טועה בנקודה:" לא אנושית". חוקי הפיזיקה אינם אנושיים, הם חוקי החומר, אך מדע אבולוציה עוסק בחיים ,שהאדם חלק מהם ,וחוקיו חלים עליו. (3.בתגובתך) להאמין , במדע אבולוציה , גורר אמונה באי מוסריות. אי מוסריות מובנה העדר טוב או רע. לכן, דיון על מוסר איננו אפשרי עם חסיד של מדע האבולוציה. (ראה דוגמא לדיון עקר תגובה 262074 וגם "המוסר מוטבע בנו"תגובה 262261 למעלה) אפשר רק להעלות בפניו דוגמאות, שהן עובדות ,שיתכן ,שלא ימצאו חן בפניו. למשל, שהאדם הורג. הדיון על מוסר הופך לדיון על עובדות : האם טבעו של האדם להרוג כן/לא. מגיע הרגע ,שבו החסיד משתמש במילה "צריך" ,שבה הוא מניח מוסר. כעת ,מועלית בפניו הסתירה:תגובה 261735 "צריך לבחור בין השקפות עולם: או השקפת עולם מוסרית או השקפת עולם אבולוציונית, אך להחזיק בשתיהן זו סתירה." או בנוסח שלך:(4) "או שהבסיס המדעי משמיט את יכולתנו להיות מוסריים (על פי הגדרתך), או שיש משהו פגום בבסיס המדעי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שהבנתי אותך נכון, אפשר להמשיך. ראשית, אתה נלחם בכמה אנשי קש. נדמה לי שאף אחד לא טוען כאן שאדם *לא יכול* להסתדר בלי להרוג. טכנית, אינני חושב שהאדם מוגדר כטורף, או אוכל בשר בלבד, וממילא הנקודה הזאת לא רלבנטית. שנית, הבסיס המדעי של הגדרתינו כטורפים היא זואולוגית גרידה, כך שאם יש לך בעיה עם הבסיס המדעי, הבעיה שלך היא לא עם האבולוציה, אלא עם מדע הטקסונומיה. אפשר להפסיק לדוש בדארווין. אין לך שום וויכוח איתו, והוא לא מעניינך. גם ההגדרה שלך של מה מוסרי ומה לא, הוא די קיצוני. אני יודע שיש שחושבים שהרג בעלי חיים הוא לא מוסרי, אבל זאת נקודה שנויה במחלוקת. אם זה הטיעון שלך לגבי הסתירה בין מדע ומוסר, הרי שאתה תטבע בדיון מקדים של " למה אכילת בשר אינה מוסרית" עוד לפני שתגיע ל "למה אכילת בשר הוא כורח קיומי הנובע מחוקי הטבע". ועכשיו, בנוגע ל"טבעו" של האדם. פה בוודאי יש לך טעות בסיסית אם אתה חושב ש"טבע האדם" ניתן להסקה פשוטה מתצפיות אמפיריות מעולם החי. אנחנו כל כך מסובכים עד שאיננו מסוגלים להבין את עצמינו. מהביולוגיה המודרנית אולי נובע שאופיינו *נובע* מנטיה אבולוציונית לשרוד, אבל לא באופן רובוטי. בהרבה מקרים, הציווי הביולוגי הוא לא יותר מאשר המלצה עמומה (משהו כמו חוקי התנועה בישראל) שאפשר להתעלם ממנה בקלות, אם "קול פנימי" אומר לנו אחרת. האם מכאן נובע שהזואולוגיה אינה נכונה? שתורת האבולוציה נכשלה? לא, זה רק אומר שלשימחתינו (או לצערינו) יש לנו מספיק כושר שיפוט כדי להתעלם או להתגבר על דחפים מסויימים כדי לפעול בצורה אחרת. אפשר לדון בשאלה למה אנחנו מרגישים רצון להתעלם מדחפים זואולוגיים בסיסיים ולפעול בצורה מנוגדת לטבענו(במובן הרך של המילה). זאת שאלה מצויינת ונדמה לי שגלעד ברזילי נתן תשובה אפשרית אחת בדיון 1966 - מי שהתנהג בצורה "מוסרית" הסתדר יותר טוב עם אחרים, אז נוצרה מסורת חינוכית. יש כאלה שמוסיפים לזה גם נטיה טבעית מולדת של אנשים להסתדר אחד עם השני ( זוהי תמצית הסוציו-ביולוגיה אאל"ט) והנה מתכון למוסר. אבל כל זה לא עיקר הדיון (לדעתי). העיקר הוא, שההגדרה של מה טוב ומה רע לא *חייב* להיות קשור בכלל לנטיה האנושית. ההחלטה שלך מה נכון לעשות לא חייבת להיות קשורה לידע שלך בזואולוגיה ובתורת המשחקים. אמנם תורת מוסר *יכולה* להיות מבוססת על שיקולים קרים, אבל זה לא עושה אותה טובה יותר. למשל- כתבת בתגובתך "להוציא מקרים של הגנה עצמית". למה? מי תקע לידך שפעולת הגנה עצמית היא מוסרית? זוהי החלטה סתמית שלא מבוססת על דבר. אתה יכול לנסות למצוא ביסוסים לכך. אולי בשיטות של *טבע האדם*, או של "כך ציוונו משה" , אבל למעשה, מדובר בהחלטה שרירותית. אני חושב שאין לנו שיטות *מדעיות* למצוא מה *טוב*. לכל היותר, אפשר להגדיר חצי שרירותית "טוב הוא מה שיועיל להכי הרבה X" ולכתוב במקום X יהודים, לבנים, גברים, בני אדם, יונקים, בעלי תודעה, ולהתחיל מכאן. אבל הקשר ל"טבע האנושי" הוא רופף ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טכנית, אינני חושב שהאדם מוגדר כטורף, או אוכל בשר בלבד, וממילא הנקודה הזאת לא רלבנטית." הנקודה חשובה לשאלה: אם האדם טורף ,אז כיצד יתכן, שיעלה בדעתו לא לטרוף(לא להרוג)? אם תנין הוא טורף ,אז כיצד הוא יכול להעלות בדעתו לא לטרוף. התשובה : הוא אינו יכול. אם דב הוא אוכל כל, אז כיצד הוא יכול להעלות בדעתו לא לטרוף? "אפשר להפסיק לדוש בדארווין. אין לך שום וויכוח איתו, והוא לא מעניינך." דארווין מסביר מדוע קיים אדם וכיצד נוצר, לכן הוא ממהות נושא הדיון. "גם ההגדרה שלך של מה מוסרי ומה לא..." הדיון הוא רק עם אלה ,שמקבלים את ההגדרה. "..ש"טבע האדם" ניתן להסקה פשוטה מתצפיות אמפיריות מעולם החי. " הדגשתי בתשובותיי ,שטבע האדם הוא המוסר ולא אחר. המדע מגדיר את טבע האדם...אכן ,כטבע רובוטי. "קול פנימי" .הקול הפנימי הזה הוא לחלוטין מחוץ למדע. הוא איננו עובדה על אטומים , מולקולות , מטענים חשמלים ,תאי עצב. לא התפתח מהם ולא נובע מהם. הוא ידוע לעצמו בלבד. הוא סובייקט. "נטיה טבעית מולדת של אנשים להסתדר אחד עם השני ( זוהי תמצית הסוציו-ביולוגיה אאל"ט) והנה מתכון למוסר." ראה :תגובה 261467 " העיקר הוא, שההגדרה של מה טוב ומה רע לא *חייב* להיות קשור בכלל לנטיה האנושית. ההחלטה שלך מה נכון לעשות לא חייבת להיות קשורה לידע שלך בזואולוגיה ובתורת המשחקים." לא אמרתי,שכך. ההגדרה קשורה ל"קול פנימי" . "..שפעולת הגנה עצמית היא מוסרית? ...אבל למעשה, מדובר בהחלטה שרירותית " החלט לא להגן על עצמך ,בהזדמנות הקרובה. אם לא תדע לאהוב ,לא תדע אם להגן או לא , בייחס למי או מה. "טוב הוא מה שיועיל להכי הרבה X" ולכתוב במקום X יהודים, לבנים, גברים, בני אדם, יונקים, בעלי תודעה, ולהתחיל מכאן. אבל הקשר ל"טבע האנושי" הוא רופף ביותר." נכון,אם טוב מוגדר כנ"ל. כתוב במקום X חוצנים ,שהחליטו לשעבד את האנושות לתעלתם. "אני חושב שאין לנו שיטות *מדעיות* למצוא מה *טוב" אם הבנת נכון, מדוע לחזור על עצמך?ראה:תגובה 262230 "או שהבסיס המדעי משמיט את יכולתנו להיות מוסריים (על פי הגדרתך), או שיש משהו פגום בבסיס המדעי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למשפט האחרון, זה שראובן הבין אותך נכון, לא אומר שהוא חייב להסכים איתך. אפשר לנסות איתך זווית שונה? אני אציג בפניך 5 תצפיות על המציאות, שדרווין עשה, ותראה אם אתה יכול לומר איזו מהן אינה נכונה לדעתך: 1. לא כל הפרטים באותו מין זהים. 2. השרדות הפרט אינה מובטחת, ויש מלחמה על משאבים. 3. השונות בין הפרטים משפיעה על ההשרדות. 4. השונות בין הפרטים עוברת בירושה. 5. המעבר אינו מעבר נאמן, אלא כולל שינויים. לדעתי אלו עובדות שקשה מאד לא לקבל, והן ממש מחייבות אבולוציה בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל את כולם. אין בקבלתן כל הסבר להתפתחות של מין ממין. 3) יכול להטעות. אם פרט נולד עם מום גנטי ,אז הוא לא ישרוד. 4) שינויים שעברו בירושה לא ישנו את זהות המין . 5) גם אם השינויים כוללים שינויים חיוביים ,למשל תוספת מהירות או כוח ,אז אין בהם דבר שיגרום להתפתחות איבר חדש היכן ,שאיננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Prepare to die! (מה הקשר?)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או במילים אחרות, אתה מקבל את החמש כתצפיות אמפיריות על המציאות, פשוט לא מקבל שמהן נובעת האבולוציה. בפרט, אתה לא מקבל שיכולים להווצר כך אברים חדשים, וגם לא מינים חדשים. אתה כן מקבל שתתכן תזוזה קטנה בתכונות המין (לפי מה שכתבת ב5.), וזה טוב, כי מכאן שאתה אמור לקבל שמתפתחים אברים חדשים כל עוד הדבר מתבצע בקפיצות קטנות, כולן מסוג של שיפור בתכונה, כמו תוספת מהירות או כוח, וכל עוד כל קפיצה קטנה כזו תורמת בפני עצמה להשרדות הפרט. (כי קפיצות כאלה אתה כבר מרשה). הדרישה הזו שלך שמה אותך בחברה טובה, כי זה בעצם מה שדורשים הביולוגים מההסברים האבולוציוניים שלהם. אני יכול לנסות לשכנע אותך באמצעות דוגמא. אתה יכול לבחור איזה אבר שתרצה, זה שהכי פחות הגיוני שאבולוציה תפתח, ואם זה יהיה אחד מאלו שאני מכיר את הסיפור שלהם (עין, כנף ומיטוכונדריה) אסביר בעצמי, אם לא - אני מנדב את ארז ליבנה. בחר. (בהווצרות מינים חדשים נטפל אחרי שתקבל שתתכן הווצרות אברים חדשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נתחיל בבירור: אילו אברים יש לאדם וחסרים לשפן, לעכבר או לאייל הקורא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה:תגובה 263327 עד:תגובה 263386 הנושא כאן הוא אבולוציה ומוסר. רצונך לשכנע? תוכל לנסות לשכנע את כופר (באבולוציה ע"פ המקרה). תגובה 260674 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להתחיל מהאצבע השישית של ההוא שהרג את האבא של ההוא ששינן את המשפט מ תגובה 263310 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח לעקוב אחריך. השאלה "אם האדם טורף ,אז כיצד יתכן, שיעלה בדעתו לא לטרוף(לא להרוג)?" היא לא כל כך עמוקה כמו שאתה עושה אותה. ראשית, כבר החלטנו שטכנית האדם *אינו* טורף, והראיה- צמחונים שאינם מתים ממחסור בB2 . שנית ה"כיצד ייתכן" הזה הוא לא מפתיע ואני לא מבין מה הפליאה הגדולה. הידעת? האנושות גם "מתוכנתת" לצרוך מתוקים, ובכל זאת אדם נורמלי, שחונך חינוך סביר, יודע לא להתפרע בממתקים ומסוגל לקיים תפריט מאוזן. ממש פלא! כיצד ייתכן? אדם שאוהב ממתקים אבל מתאפק! מהו אותו קול פנימי מסתורי שלוחש לו -אל תאכל עוגות גבינה, זה לא טוב למשקל? אני רוצה גם להתייחס ללעג שלך בקשר לדרישת ההגנה העצמית. ובכן, ההערה שלך רומזת למספר כיוונים. למשל שאדם אינו מסוגל שלא להגן על עצמו, מכיוון שמדובר בדבר הטבוע עמוק בתוכו. כיוון אחר הוא, שמי שלא מגן על עצמו ממילא לא ישרוד הרבה, ולא יחזיק מעמד עד סוף הדיון הזה. ולבסוף, יש תחושה חזקה של - העניין הזה הוא כל כך מובן מאליו שאין מה להסביר אותו. ובכן, כל הכיוונים הללו לא עונים על השאלה הבסיסית. אנחנו יודעים *אמפירית* שיש מקרים שאדם מוותר על הגנה עצמית למען סיבות אחרות, אז הרמיזה כאילו שהדבר אינו אפשרי, נופלת. בעניין המובנות מאליו, הרי כל הדיון ביננו הוא על דברים שאנו רואים כמובנים מאליהם, ולכן לא פטרת את עצמך, כמו שאני לא פוטר את עצמי מלהסביר איפה אני חולק עליך. ברור (מאליו?) גם שהרמיזה לגבי שרידות עד סוף הדיון הוא מיותר. אני אשאל את השאלה באופן אחר: מהי הסיבה שבחרת להשתית את תורת המוסר של על העיקרון של "זכות להגנה עצמית"? מנין לך שזאת סיבה נכונה? יש עוד הרבה להעיר על התגובה שלך, בעיקר מוזר לי למה אתה ממשיך להתפס לאבולוציה, אבל נניח לזה לרגע, רק אעיר, כמו שגלעד כבר כתב - זה שאני מבין את טענותיך, לא אומר שאני מסכים איתם. אני לא מסכים איתם. האם אתה מבין את טענותי? כתרגיל- האם תוכל לנסח אותם בצורה ברורה באופן שלדעתך אסכים עם הניסוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מהו אותו קול פנימי מסתורי שלוחש לו.." הרגשה רעה. "יש מקרים שאדם מוותר על הגנה עצמית למען סיבות אחרות, אז הרמיזה כאילו שהדבר אינו אפשרי, נופלת. " מעולם לא אמרתי ,שאין. גם מי שקרא את תגובותיי הקודמות יכול להבין שהאפשרות קיימת. "להשתית את תורת המוסר של על העיקרון של "זכות להגנה עצמית"? מנין לך שזאת סיבה נכונה?" מעולם לא טענתי ,שראשית תורת מוסר בזכות להגנה עצמית או בהעדרה. זכות להגנה עצמית היא חלק מתורת מוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגשה רעה *בריאותית*? אתה טועה. מחקרים מוכיחים שסוכרים ושוקולדים תורמים לשיחרור אנדורפינים ולתחושה *טובה*. התחושה הרעה היא התניה שמורכב משינונים חוזרים ונשנים כמה שממתקים זה לא טוב, ומזכרונות מרים של רופאי שיניים. קוף לא היה מסוגל לעשות את ההקשרים הללו, אבל אדם, כן. השאלה למה זה שונה מהותית מ "לא תרצח, אפילו אם השכן שלך מרגיז אותך מאוד מאוד". "זכות להגנה עצמית היא חלק מתורת מוסר." אתה אומר, אבל אתה לא מסביר. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לאכול 1 ק"ג סוכרים. נסה לאכול כל יום כמויות של סוכרים . "התחושה הרעה היא התניה שמורכב משינונים חוזרים ונשנים כמה שממתקים זה לא טוב, ומזיכרונות מרים של רופאי שיניים." התניה היא תגובה רובוטית , אין לה כלום עם המוסר. תחושה רעה היא הרגשה של חולי ,שהגוף מייצר כתגובה לפעילות לא תקינה שלו-גם עקב אכילת כמויות גדולות של סוכרים. "קוף לא היה מסוגל לעשות את ההקשרים הללו" או כן או לא. גם קוף מסוגל לפעילות שכלית מסוימת. "השאלה למה זה שונה מהותית מ "לא תרצח". כאן עליך לתת תשובה מעצמך ולעצמך. הערה: אינני עוסק כאן ,בתורת המוסר, אלא בשאלה האם חרות ותודעת זהות עצמית ,שהם מרכיבים הכרחיים של תורת מוסר נובעים מתורת האבולוציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר אנשים שאוכלים כל יום המון שוקולד, וכאלה ששותים כל יום המון קולה. הם מרגישים טוב, תודה (אבל בטווח הארוך יש להניח שהם ישלמו על זה בבריאותם). ולהערתך: לא, הם לא "נובעים מתורת האבולוציה". שום דבר, כמעט, לא "נובע" מתורת האבולוציה, כלומר תורת האבולוציה לא היתה יכולה לנבא א-פריורי שיווצרו יצורים בעלי תודעה, או יונקים ללא פרווה, או שלאנשים יהיו חמש אצבעות. תורת האבולוציה מסבירה (במידה מסויימת) *בדיעבד* את התהוותה של הנפש האנושית, שכוללת בתוכה את התודעה. "חרות" נובעת בכלל מהתורה הרביזיוניסטית, לא הדרוויניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדע ,שאין אפשרות להסיק את מסקנותיו,איננו מדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "שאין אפשרות להסיק את מסקנותיו"? אפשר להסיק כל מיני דברים ע"ס תורתו של דארוין, אבל אי אפשר לנבא אילו יצורים יתפתחו ומה תהיינה תכונותיהם. חבל, אבל זה מה יש. (אם אתה חושב שהאסטרופיזיקה היתה יכולה לנבא שמערכת השמש שלנו תמנה תשעה (עשרה?) כוכבי לכת, במסות ובמרחקים מהשמש בהם הם נמצאים, לך תלמד קצת יחסות כללית וחזור לספר לנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך תלמד אתה קודם . לא תבלבל בין חוסר ידע בעובדות, לבין חוסר יכולת עקרוני להסיק מסקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שאם תחזור על המשפטים המוחלטים שלך מספיק פעמים זה יהפוך אותם לנכונים? אין שום חוסר יכולת עקרוני להסיק מסקנות מתורת דארווין, אלא שלא את כל המסקנות שמתחשק לך ניתן להסיק. אין יכולת להסיק מיסודות הגיאולוגיה שתיווצרנה שבע היבשות שאנחנו מכירים, אין אפשרות להסיק מיסודות ההסתברות מה יהיה המספר הזוכה בלוטו, ואין אפשרות להסיק מיסודות הדארויניזם שיתפתח יצור עם תודעה. אין גם אפשרות להסיק שיתפתח יצור שמתעקש לעטוף את הניק שלו בשתי נקודות ולהצהיר הצהרות חסרות שחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יוצר רושם של תחושת חוסר אונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חוסר אונים? בין אומניפוטנציה לבין אימפוטנציה יש מרחב גדול למדי, ובמרחב הזה המדע מסתדר לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" תגובה (31) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008348,00.h... שם השולח: מיקו אזור מגורים: דואר אלקטרוני: נושא: ********חובה לקרוא********** תוכן: העיקרון הגלוי והקל ביותר להוכחה ביקום הוא קיום תבונה אינסופית. בכל אשר נפנה, אנו נתקלים בעדות בלתי ניתנת להכחשה של תכליתיות. כל הצמחים ובעלי החיים, על פרטי הפרטים של הרכבם ושל תפקודם, מתוכננים בצורה כה מורכבת, עד שלא נותר מקום לספק הרחוק ביותר לאפשרות ייחוסם ליד המקרה העיוור. כל ניסיון להסביר את תופעות הטבע כמקרה, כתוצאה של מזל או של תאונה, מופרך על ידי ביליוני פרטים של ארגון מורכב, המצביע על תכנון ותכלית. מאחר שהעדות לקיום הבורא היא כה גלויה לעין, נאלצו חסידי הכפירה להשקיע מאמץ יתר כדי להמשיך בדרכם. מאז ומתמיד נעשה מאמץ גדול לסתור את העדות החד-משמעית של הטבע. לכן, כאשר הופיע דארווין ופרסם את התיאוריה שלו בשנת 1860, היא התקבלה בהתלהבות על ידי יריבי האמת, והם נחפזו לאמץ ללבם את ההזדמנות שהתגלגלה לידם. באותה עת החלה מערכה כלל עולמית שמטרתה להפיץ את תורתו, כדי שהיא תתקבל בתודעת האנשים כולם. למרבית הפלא, לדארווין לא היו כל ראיות לחיזוק הסבריו. גם כיום, לאחר למעלה ממאה וארבעים שנים של מאמץ אינטנסיבי, לא נמצאה ראיה כלשהי. היה זה מדע אינדוקטיבי שאינו מבוסס על תצפיות, היתה זו סתם פילוסופיה ותו לא (ס. ג'יי. גולד, פרופסור לפליאונטולוגיה, אוניברסיטת הרוורד). תיאורית האבולוציה אינה מבוססת על עובדות או על ראיות, היא אינה אלא משאלת לב. הורתה בצורך להסביר את הבריאה ללא הזדקקות לבורא, והמשכה בצורך הנפשי של אנשים רבים למצוא תיאוריה המצדיקה את דרכם בחייהם הלא-מדעיים. אין כל הליך ידוע המסוגל ליצור צורות חיים חדשות או אפילו איברים חדשים. אין כל ראיה כי דבר חדש יסודי כלשהו נוצר אי פעם. בכל ההיסטוריה המתועדת לא מצויין גילוי כלשהו של צורת חיים חדשה או אפילו של איבר חדש. בכל אשר נפנה סביבותינו, אנו רואים רק חזרה על מה שכבר היה קיים תמיד. מינים רבים נכחדו, ומצד שני מעולם לא נצפה מין חדש שהתהווה. את כל התהליכים האבולוציוניים מדחיקים לאחור, לזמן הדמיוני שלפני ההיסטוריה המתועדת. על כך נאמר הכלל הידוע: "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". האבולוציה מצריכה קיום מתמיד של מספר גדול של צורות חיים בעלות כושר הסתגלות, והללו משמשות כדרך ביניים לדרגות קיום משוכללות יותר. צורות מעבר אלו אמורות לייצג את שלבי הביניים שבאמצעותם מתמזגות דרגות הקיום השונות האחת עם רעותה. לדאבון לבם של חסידי האבולוציה, לא מוצאים בשום מקום צורות מעבר אלו. על אף סלע לא נמצאו מאובנים של צורות מעבר אלו. להיכן הם נעלמו, אם אמנם היו קיימים בעבר בהמוניהם? לכל אשר נפנה, בין אם בצמחייה ובממלכת החי של ימינו, ובין אם בצורות החיים שנכחדו והשתמרו בסלעים, אנו רואים רק צורות חיים ש"הסתגלו" באופן מושלם לחייהן – צורות חיים בעלות איברים ואינסטינקטים המאפשרים להם להתמודד בהצלחה עם סביבתם. "פליאונטולוגים לא תיעדו למעשה אף מקרה של מעבר אטי ועקבי ... לא של סוס, לא של בן אדם" (ס. ג'יי. גולד). לא מצויים בסלעים מאובנים של יצורים מפותחים למחצה. ושוב, לאן הם נעלמו? הוסיפו תגובה סגור הקודם הבא " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. גולד עצמו התעצבן ביותר על הציטוטים החלקיים האלה של מה שהא אמר. הוא חזר והדגיש שהוא דארויניסט, וכל הטיעונים מהסוג של אלה שמצוטטים כאן, מוצאים מהקשרם. הה, צריך להסביר מה ההקשר הנכון. נכון. אפשר, כמובן, להפנות למאות המאמרים שכתב, אבל מי שלא קרא אותם עד כה בטח לא ירוץ אליהם רק בגלל ששוטה אחד המליץ. בקצרה, התיזה של גולד (ואלדרידג') היתה שהשינויים האבולוציוניים אינם נעשים בצעדים קטנטנים על אוכלוסיות גדולות, אלא בצעדים קטנים על אוכלוסיות קטנות ומבודדות, ומכאן הקושי במציאת מאובנים שילוו את התהליך לפרטיו. לפי תורת "שיווי המשקל המופרע" מינים חדשים יכולים להיווצר תוך כמה אלפי שנים, ולא מליונים. קשה להעלות על הדעת ניגוד חריף יותר לתפיסתו של גולד מהמשפט "כל הצמחים ובעלי החיים, על פרטי הפרטים של הרכבם ושל תפקודם, מתוכננים בצורה כה מורכבת, עד שלא נותר מקום לספק הרחוק ביותר לאפשרות ייחוסם ליד המקרה העיוור" - שכן גולד הצביע לא פעם ולא פעמיים בדיוק על הכשלים באותו "תכנון מופלא", כשלים שנובעים מהאילוצים של התפתחות בדרך של ברירה טבעית. אחד מאוסף מאמריו הראשונים, "The Panda's Thumb" קיבל את השם ממאמר שמסביר בדיוק את זה: איך הבוהן של הפנדה התפתחה כפי שהתפתחה דווקא בגלל אילוצים אבולוציונים, כמה היא שונה מה"תכנון" הטוב יותר של הבוהן הקופית/אנושית, ואיך העובדה הזאת משמיטה את תוקפו של ה"טיעון ע"י התכנון" או איך שאומרים את זה בעברית. להסיק מתורת גולד את קיומו של "מתכנן עליון" יכול רק בור, טיפש או שקרן. בהרבה מקרים מדובר בבעל כל שלוש התכונות האלה גם יחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק "בור, טיפש או שקרן" ,לא מבין שהעיקר הוא הטיעון ע"י התיכנון ולא מי שאומר אותו. בגלל דוגמה אווילית על בוהן,אתה מסיק על פגם בתכנון? ואם לא היו קופים בעולם? האם תוכל לתכנן תא פשוט על פרטי פרטיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- כאשר מי שמביא את הטיעון הזה משתמש בסילוף מהותי של מי שוהא מצטט ממנו, אני מרשה לעצמי להתייחס גם לאותו אחד שהביא את הציטוט. על הטיעון עצמו אין טעם להרחיב כאן, כבר נשפכו עליו מליוני מלים, ולדעתי הבלתי קובעת הוא טיעון אנכרוניסטי שהופרך לחלוטין. די מייגע לפשפש בגוויה המעופשת הזאת שוב ושוב, עם כל בור, טיפש או שקרן שמפציע בשמי חיינו. - מה אוילי בדוגמא על הבוהן? אם לא היו קופים בעולם יש להניח שלא היינו מנהלים את השיחה החביבה הזאת כרגע, אבל איך זה קשור לתכנון הבלתי יעיל בעליל של הבוהן של הפנדה, או של הכתם העיוור בעין שלנו (ואפשר לתכנן עין דומה בלי הפגם הזה, כפי שכל תמנון יכול להעיד). - בקלות. למען האמת אני שוקד בדיוק כרגע על הדבר הזה עצמו. בדיקה ראשונית מראה שזה ייקח כמה מאות מליון שנה, כך שניפגש שוב כשתהיה בידי גירסת הביתא, בסביבות שנת 200,000,2004. עד אז, צ'או, אמיגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היו קופים בעולם ,אז עריכת השוואה בינם לבין הפנדה לא הייתה אפשרית. כלומר,התכנון הלקוי הוא פרי המצאתך בלבד. אווילי-כיוון שיש בגופי בע"ח אברים ותהליכים שהם מורכבים ומתוכננים פי כמה וכמה. מה שתכנונו דורש כמה מאות מיליוני שנים,לפי דבריך ,רק מעיד על תכנון מורכב ביותר ,שלא נוצר ע"י המקרה. יש מי שחושבים ,שתכנון מורכב ביותר נוצר במקרה,ויש מי שלא .כל קורא יכול להגיע למסקנה בעצמו, מה מופרך באמת. אתה חושב ,שאם תכנה כל מי שחושב שלא במקרה "בור, טיפש או שקרן" ,אז הטיעון מופרך לחלוטין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוהן של הפנדה היתה נשארת ב"תכנונה" הלקוי גם אם לא היו קופים בעולם. זאת לא המצאה שלי, ואפילו לא של גולד שאת דבריו הבאתי - זאת עובדה אמפירית. אין ספק שיש בגופי בע"ח אברים ותהליכים מורכבים. הטענה שהם "מתוכננים" נובעתת בדיוק מכך שהם מורכבים, אבל כפי שמובן כבר למעלה ממאה וחמישים שנה כמעט הטענה הזאת לא נובעת מהמורכבות. מה שאמרתי הוא "להסיק מתורת גולד את קיומו של "מתכנן עליון" יכול רק בור, טיפש או שקרן". מילא שמעוותים את דברי גולד תוך כדי ציטוט חלקי ומוצא מהקשרו, אבל מי שעושה את זה *לי*, ולטכסט שמופיע כמה הודעות מעל הפסאודו-ציטוט המדובר, מוציא את ה"שקרן" וה"בור" מרשימת האפשרויות. ______________ (צר לי, אחי ידידיה, אבל הנה אני עולב שוב בבני שיחי. אכן יש במנהגי זה יותר מקורטוב של פגם, אבל כבר אמרתי: כזה אני.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל מורכב הוא מתוכנן, ולא כל מתוכנן הוא מורכב. מה ההגדרה שלך לדבר שהוא מתוכנן ללא ספק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני קריטריונים למה שלא היה יכול להיווצר ללא תכנון, אבל האמת היא שאני לא מתייחס אליהם יותר מדי ברצינות. באופן כללי ניתן לומר שמה שדורש ראיה מראש של התוצר המוגמר כדי לפתח את דרגות הביניים לא יוכל להתפתח ע"י ברירה טבעית, אבל זה לא קריטריון מעשי במיוחד. השאלה "בשביל מה טובה חצי עין" כבר נענתה (בארץ העיוורים, בעל העין האחת הוא מלך), וכנ"ל אפשר למצוא סיבה - או תירוץ, תלוי בטעמך האישי - כמעט לכל דבר ועניין. בעקבות דאוקינס ואחרים, אפשר לתאר את האבולוציה כטיפוס על הר במרחב האבלוציוני, והתנאי המגביל הוא שאינך יכול לרדת בדרך לאיזה ואדי או עמק1 תוך כדי טיפוס. אם ניתן להוכיח שירידה כזאת היתה הכרחית במהלך התפתחותו של יצור מסויים2, יש מקום לסברה שאכן מדובר בתכנון, כפי שמטפס אנושי שרואה מולו את הפסגה ומתכנן איך להגיע אליה יכול בהחלט לבחור נתיב עם ירידה לצורך עליה. השווה זחילה של חילזון שבוחר כל הזמן "למעלה" למטפס שלנו שבוחר "למטה" בקטעים מסויימים, כדי להגיע למקום ממנו המדרון יאפשר את ה"למעלה" הבא בקלות. רוב ההתקפות העכשוויות על הדארויניזם נעשות מהכיוון הזה. לפני כמה שנים פרץ בתרועה לתחום הזה רעיון שנקרא Irreducible complexity - מנגנונים שכביכול לא יכלו להתפתח בהדרגה כי המערכת כולה מתפקדת רק כשכל רכיביה קיימים במצבם ה"משוכלל", ולא סביר לצפות למוטציה שתיצור את כל אלה בבת אחת. כמו קודמיו, גם הקושי הזה הופרך, והמתעניין יוכל לקבל לינקים. _____________ 1- אלא אם כן מדובר על ירידה קלה וקצרה שמיד הופכת בחזרה לעליה, ומכאן חוסר האפשרות לתרגם את הרעיון למשהו אופרטיבי. 2- בלי תכנון אי אפשר להגיע לפסגה שמוקפת בעמק מכל עבר, בהסתייגות של סעיף 1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה שדורש ראיה מראש של התוצר המוגמר כדי לפתח את דרגות הביניים לא יוכל להתפתח ע"י ברירה טבעית" גם צירוף של מוטות וגלגלים יכול ליצור עגלה וללא ראיה מראש. מה בתכנון לא משאיר מקום לספק בדבר התכנון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גם צירוף של מוטות וגלגלים יכול ליצור עגלה וללא ראיה מראש"? אם אתה מנסה להגיד שיש הסתברות של 5542-^10 שכמה מוטות וגלגלים ייצרו עגלה באופן אקראי, אני מסכים. יש הסתברות דומה גם לכך שאתה לא קיים בכלל ואני מדבר אל עצמי, וכדאי שאגמל מהמנהג המגונה הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן לבנות עגלה בדרך של משחק ,כמו שתינוק עושה עם אבני לגו ללא תכנון מראש. מה בתכנון לא משאיר מקום לספק בדבר התכנון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. צריך להגדיר מה הכללים של המשחק הזה, כמה פעולות אפשריות בכל מצב ביניים, מה ההסתברויות של כל פעולה כזאת, מתי העגלה נחשבת לעגלה, מתי מפסיקים את המשחק ועוד כל מיני פרמטרים, ואז לקרוא לעוזי. כשה"עגלה" שלך מורכבת כמו תא חי והגלגלים והמוטות הם אטומים או מולקולות פשוטות, הסיכוי ליצירתה בדרך שתיארת שואף לאפס1. לא יודע. ניסיתי להגיד איך מקובל להתייחס לשאלת התכנון בתחום הצר יותר של אבולוציה, אבל באופן כללי אין לי משהו חכם לתרום לשאלה הזאת, מלבד ענייני הסתברות. אם אתה מוצא משהו שהסיכוי להיווצרותו המקרית אפסי, טבעי שזה לא משאיר הרבה מקום לספק בדבר התכנון (בהינתן שהיקום סופי מבחינת מקום וזמן). אם המשהו הזה גם מבצע איזו פונקציה בעלת תועלת (נעזוב לרגע את השאלה תועלת למי) ההשערה שמעורב בו תכנון מקבלת אישוש נוסף. אני לא חושב שיש משהו ש"לא משאיר ספק" באופן מוחלט. כפי שלמדתי אפילו מאורעות בהסתברות אפס יכולים להתרחש, ואף מתרחשים מדי יום ביומו, כך שאני לא רואה דרך להעלים את הספק לחלוטין. יש לי הרגשה שמחכה לי שורת מחץ שלך בעניין הזה. ______________ 1- סתאאם, בשביל לעצבן את החנונים המאניאקים, הלואי שימותו. קרא "אפסי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא עקבתי בעיון אחר כל הדיון, אבל נדמה לי שחסר לכם כאן עניין יכולת השכפול והמשוב מהסביבה. עגלות (כמו מטוסי בואינג 747) לא משכפלות את עצמן (תנאי בסיסי לאבולוציה), או מתחרות על משאבים ועל כן מקבלות משוב (התנאי היותר מתקדם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל שעגלות לא משכפלות את עצמן ולא מקבלות משוב, לא דיברנו על שכפול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל התחושה הרעה מתחילה הרבה לפני שתרגיש חולי פיסי. נסה אתה להכות קצת ילדים1, וספר לי האם התחושה הרעה מתחילה לפני שהורי הילדים מתנפלים עליך וזורקים אותך לכלא. האם התחושה שאתה חש היא התניה רובוטית? לא? מנין לך? נדמה לי שאתה משנה את הטענה שלך. בהתחלה חשבתי שאתה טוען שטורפים לא יכולים לחשוב שרצח זה רע. עכשיו נדמה לי שאתה טוען שחרות ותודעה עצמית לא יכולים להתפתח באבולוציה. זה כבר טענה שונה לגמרי. אני חושב שהשאלה *איך* חירות ותודעה עצמית מתפתחים היא שאלה מעניינת, אבל מהם הנימוקים שלך לכך שאינם יכולים לנבוע מתהליך אבולוציוני? האם טורף לא יכול לפתח תודעה עצמית? יש הטוענים שתודעה עצמית התחילה מכך שטורפים התחילו "לשאול" את עצמם " לו אני הייתי אנטילופה, לאן הייתי בורחת?". ברגע שאתה מסוגל להעמיד את עצמך במקום מישהו אחר, אתה כבר בדרך לזהות עצמית. - כלומר דווקא ציידים יותר בשלים להתפתחות של תודעה. 1 חס וחלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הרגשה נהדרת. החלק המבאס זה שהכריחו אותי להתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל אתה (מתחזה ל)פוליטיקאי. כידוע הם אנשים רציונליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם התחושה שאתה חש היא התניה רובוטית? לא? מנין לך?" אם היא התניה ,אז השאלה לא הייתה עולה. התניה איננה יודעת להעלות ספקות ביחס לעצמה. אם היא שואלת ביחס לעצמה , אז או שאיננה התניה, או שהיא התניה ,שאיננה יודעת שהיא התניה. "בהתחלה חשבתי שאתה טוען שטורפים לא יכולים לחשוב שרצח זה רע" :זה מה ,שאני טוען ,אבל לקחתי את מה שהצעת:תגובה 263266"ראשית, כבר החלטנו שטכנית האדם *אינו* טורף" ,בתור התחלה חדשה. "עכשיו נדמה לי שאתה טוען שחרות ותודעה עצמית לא יכולים להתפתח באבולוציה. זה כבר טענה שונה לגמרי. " ראה כאן: תגובה 262425 "אין "צריך" במדע. גם לא במדע האבולוציה. לכן, ה"צריך" ,במובן של רוצה ובוחר, חסר מובן , בהקשר של השקפת עולם מדעית." כל מקום ,שבו הזכרתי "צריך" הכוונה הייתה לפעולתה של חרות. לא אמרתי ,שטורף אינו יכול להיות בעל תודעה. כל ישות בעלת תודעה איננה יכולה לנבוע מתהליך האבולוציה. "אבל מהם הנימוקים שלך לכך שאינם יכולים לנבוע מתהליך אבולוציוני?" אני טוען ,שחומר לא יכול לפתח תודעה(סובייקט) ,כיוון, שסובייקט אינו אובייקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סובייקט אינו אובייקט? מה זאת אומרת? אתה סובייקט או אובייקט מבחינתי? יישות בעלת תודעה *איננה יכולה* לנבוע מתהליך האבולוציה? מניין לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה ידועה לך. אם אין היא ידועה לך ,אין דרך להסביר לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלב מקובל בדיונים כאלו. תגובה 256677 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שעברתם מהורדת ידיים להרמת ידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת נעלבתי שקראת לחלק הראשון של הדיון ''הורדת ידיים''. דווקא חשבתי שאני מתנהל בנימוס ובסקרנות אמיתיים ולא ניסיתי לכופף. טוב, ננסה להשתפר בפעם הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק; אבל קשה לי לעקוב אחרי נימוקים שבאופן עקבי מנוסחים במספר מלים חד-ספרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טוען שחומר כן יכול לפתח תודעה, מפני שאינפלציה אינה מיקרואלקטרוניקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה יותר סביר שהטורף ישאל את עצמו "לו הייתי אנטילופה, לאן הייתי בורחת?" מאשר שהאטילופה תשאל את עצמה "לו הייתי נמרה, היכן הייתי אורבת?"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. ספקולציה: אולי זה מפני שהאנטילופה לא יכולה להרשות לעצמה מוח גדול. ולדות האנטילופה חייבים להיות עצמאיים מהר, אחרת אפילו הנמר הטיפש ביותר יהפוך את האיינשטיין האנטילופי לארוחת ערב הרבה לפני שהוא יוכל להעזר במוח הגדול שלו כדי לחשב את המהירות היחסית לפי טרנספורמציית לורנץ ולהחליט לאיזה כיוון כדאי לרוץ. בעוד גורי הנמרה נהנים מחסות הורית ארוכה (תזונה, הגנה, לימוד טקטיקות ציד), אנטילופה בת שעתיים כבר יודעת ללכת ותוך ימים ספורים היא כבר רצה כמו מכבי נגד פזארו. המאפיין ההסתגלותי החשוב של האינטליגנציה - הגמישות ההתנהגותית שהיא מאפשרת - הוא משהו שדורש תקופת לימוד, ולאנטילופה פשוט אין אפשרות לפתוח פעוטונים בלי שהמפקח מטעם משרד החינוך והטריפה יסגור לה אותם בביס אחד. מאחר ומוח גדול דורש המון אנרגיה, הוא פחות משתלם בתנאים האלה. בהקשר זה, הדייטה של האנטילופה מחייבת אכילה כמעט בלתי פוסקת של העשב דל-הקלוריות, וקשה מאד לתחזק מוח גדול על דייטה כזאת, כפי שהרבה דוגמניות מוכיחות. מבחינה מסויימת הקופים הצמחונים יוצאים מהכלל הזה, שכן הם צמודים פיזית לאמהות שלהם וכך נהנים משרותי אמהות ארוכים. יחד עם הפרות והאגוזים שהם אוכלים, שיש בהם יותר קלוריות מאשר ביבלית, היתרונות במוח גדול עולים על חסרונותיו עבורם. שאלת המשך: איך זה שהדינוזאורים, גם הטורפים שבהם, נשארו די טפשים למרות שעמד לרשותם המון זמן להשתפר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצוינת. אין לי מושג. ובמסגרת ההתפרעות הספקולטיבית שאני עוסק בה פתאום, הנה ניחוש: המעבר מאינטליגנציה קופית לאנושית שכללה הגדלת נפח המוח פי שלושה, היתה מאורע חד-פעמי שנבע מנסיבות מאד מיוחדות והרבה מזל. במצב העניינים הרגיל, הגדלה קטנה של נפח המוח אינה נושאת עימה יתרון שיפצה על המשאבים שהיא דורשת. אין שום סיבה להניח שאם נשאיר את השימפנזה לעצמה, תוך כמה מליוני שנים היא תפתח את המקבילה לאינטליגנציה אנושית, ואין שום סיבה להניח שטירנוזאורוס רקס היה פחות פיקח משימפנזה מודרנית. נכון, שימפנזה פיקחית תצליח, אולי, לצוד קצת יותר קופי קולובוס או להסתדר טוב יותר עם הבוס המקומי, אבל כנראה לא במידה משמעותית מספיק כדי להיות רווחית במאזן הברירה הטבעית. אחרת, למה הפער הגדול שנוצר בינינו לבינן? ההשערה הזאת גם עונה על השאלה המפורסמת "איפה כולם" בנוגע לקיום חוצנים אינטליגנטיים. אולי זה הפרמטר השגוי במשוואת דרייק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, ספקולציה יפה. יש לי שאלת המשך אחרת - למה לאנטילופות בכל זאת יש תודעה, או לחילופין האם אתה מנחש שאין להן? האם אנחנו והן צאצאים אבולוציוניים של טורף עתיק יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ, אבל מאחר וביקשת ניחוש, מה איכפת לי? לניחושי, התודעה האנטילופית היא משהו פרימיטיבי ביותר, שספק אם זכאי לשם הזה. מכל מקום, בד"כ הטורף אינטליגנטי יותר מהטרף שלו, כל שלפי אותו ניחוש הנמר או האריה הם בעלי תודעה יותר מפותחת, whatever it means. אני לא מכיר את ההיסטוריה האבולוציונית של האנטילופה, אבל למיטב זכרוני כולנו צאצאים של איזה יצור דמוי חדף שנפרד מהזוחלים לפני כ 250 מליון שנה או משהו כזה. אין לי מושג ממה הוא התקיים, ואני לא בטוח שהרגלי האכילה שלו נתנו את חותמם על האנטילופה או עלינו. אולי הדוד הטוב יוכל לסייע לך בעניין זה (או, אם תבקש יפה, אולי אני אלך לשאול אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא דווקא שהצורך באינטראקציה חברתית מורכבת ולא התזונה, הוא הגורם העיקרי להיווצרות אינטליגנציה. ראה http://www.answers.google.com/answers/threadview?id=... . הפיל, שאינו מוזכר שם, אינטיליגנטי לדעתי יותר מכמה טורפים - למשל החתולים. הגורילה, שכן מוזכרת שם, גם היא יותר אינטיליגנטית מחלק מן הטורפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיל מוזכר שם במקום העשירי. הניחוש שלך הוא לא רק ניחוש שלך, יש כמה וכמה מדענים שחושבים כמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיל במקום העשירי אבל הוא עדיין לפני הטורף הבודד המותאם כה יפה למגוון סביבות - החתול. בינתיים חשבתי גם מכיוון שבשר מרוכז יותר מעשב, אכילת בשר מתירה יותר זמן לאינטראקציה חברתית. חוץ מזה, לאלו שצדים בחברותא דרושה אינטראקציה חברתית לתאום הציד וחלוקת השלל, מה שאמור גם כן לשפר את האינטלקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן שאל, אולי לא במקרה, דוקא על הטורף המאד לא חברתי, נמר. הוא צד לבד, אוכל לבד (אם הצליח לגרור את הטרף במעלה העץ) ועד כמה שאני יודע גם מת לבד. מעניין באמת אם אריות, חיות בעלות אינטרקציה חברתית, חכמות מנמרים במידה משמעותית. משפחת החתולים בכלל, על-סמך הכרות אינטימית עם הסעיף הביתי שלה, טפשה במידה מסמרת שיער. הטמבל המקומי אפילו לא למד לא לנמנם על הנתיב שמחבר את הכורסא שלי עם המטבח, מה שגורם לתאונות דריסה וצרחות הדדיות בתדירות של פעמיים בשבוע. ובעניין הפילים, אין לי הרבה להגיד, חוץ מהאבחנה הדי טריויאלית שככל שאתה גדול יותר המחיר של עוד-קצת-מוח הוא, יחסית, קטן. זה מחזיר אותנו לשאלה למה דינוזאורים טורפים לא פיתחו אינטליגנציה משמעותית. כשאתה מתחזק כמה טונות של בשר, מה כבר המחיר היחסי של קילוגרם אחד של מוח? רק פירורי הבשר בין השיניים יחזירו את ההשקעה ביום בו תמציא את קיסם השיניים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהבסיס הנוירולוגי לאלגוריתמים המנצחים, בעלי יכולת הלמידה הכללית נוצר בסופו של דבר רק אצל יונקים, משום שרק שם נתנה יכולת הלמידה הכללית יתרון ברור בשרידה. מדוע? מה מייחד את היונקים? - ההנקה, שמשמעותה קודם כל מיעוט צאצאים וטיפול לאורך זמן, הכולל תקופת הוראה ארוכה, המעבירה לדור הבא ניסיון חיים המשתנה מדור לדור ומסביבה לסביבה, ולכן אינו יכול להיות מוטבע כבר בלידה. אצל צאצאי דינוזאורים כמו גם אצל אלו של התנינים לא מתקיימים תנאים אלו. הם כחול אשר על שפת הים ולכן אינם יכולים לקבל תשומת לב אישית וההורים אינם צדים בשבילם, כך שאפילו בלימודי ציד אין זוכים. התוצאה היא שלכושר הלימוד הכללי שלהם אין ממש ערך ולכן לא התפתחה אצלם האלגוריתמיקה הנחוצה. עדיין, התהייה שאתה מציג בעניין הדינוזאורים שרירה - מה זה כבר היה עולה להם עוד איזה קילו מוח שהיה משפר את כושר שרידתם לאין ערוך? אולי במקרה התפתחה המוטציה האלגוריתמית קודם כל אצל יונקים, או שהיותה של יכולת זו יתרון אצל הפעוט, משום מה קריטית לשרידתה של מוטציה זו של שינוי החיווט במוח. בעניין החתולים, אכן, מעשרה קבין של חוכמה שירדו לארץ הם יצאו בשריטות קלות בלבד. הנה, לפני שבוע, ניסיתי לתת לפיץ חלב, לאחר שנה וחצי. באותה הזדמנות ניסיתי ללמדו מילה חדשה "חלב"1. אחרי שלושה ימים בהם הדגשתי מילה זו כשנתתי לו חלב הוא כבר התחיל להתרגש ולילל ברגע שהייתי מזכיר מילה זו ולגשת למטבח. ואולם אתמול, הוא שמע אותי אומר "חדש" (אחרי שעוד צעצוע שלו הגיע את מתחת למקרר) והתנהג באותו האופן. אכזבה. חוץ מזה הוא התחיל אתמול, וגם היום להקיא את החלב, כך שזה לא רלוונטי יותר בין כה וכה. 1 הוא יודע כבר מה זה "לא", "די" (="אסור"), "טופו", "אוכל", "לישון", "יאללה" (="זוז"), "לשחק" ועוד כמה שאני לא זוכר עכשיו. אגב "יודע" זה לא אומר מציית, אלא שיש שינוי תואם בהתנהגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתול שלך הוא גאון. החתול שלי לא יודע אפילו את שמו, ומזהה בקושי את הקריאה ''בוא'' מלווה בטפיחה קלה על הירך כאות המבשר את בוא האוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאון, אבל לקוי שמיעה, אומרים לו "חדש" והוא שומע "חלב". אגב, חלב, אצל רוב(?) היונקים מיועד לגורים בלבד (אפרופו דיון 2163). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, דיברתי עתה עם אימו הרוחנית של פיץ והיא הזדעזעה מן הרעיון. בכל אופן, זה עבד שלושה ימים בהם הוא נהנה הנאה מרובה מחלב מחומם. לפני כשעה הלכתי לעשות התעמלות על השטיח וגיליתי את עיקר הקיא תחת כף ידי. לא משהו, אם כי זה פחות נורא מקיא אנושי או כלבי ולכן כמעט שלא הרחתי את זה למרות שזה היה שם לפחות שעתיים. גם לא ראיתי את זה משום שגם השטיח בצבע קיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום, ראה למה הגעתי איתו לא מזמן: http://www.shva.org (כן, בכל אתר הכינוי שונה - אך קבוע בו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה נוספת על הקשר בין יניקה לשכל: אצל אלו שכן התברכו באלגוריתמי למידה כללית מפותחים, נדמה לי שעיקר החיווטים שטווים אלגוריתמים אלו במוחם, נוצרים בתקופת החניכה (האומנם?). הצעה להשתלשלות האירועים: 1) יצור חי בסביבה, שבהדרגה מספיקה הפכה לכזו המציעה תזונה מספיקה לבוגרים, אך תזונה מעטה לפעוטות. התוצאה היתה שבמקום לשלוח את הצאצאים לגורלם, נוצרה התנהגות של האכלתם עד שהגיעו הם למידות המתאימות לתזונה שבנמצא1. 2) בשל תקופה זו, התחיל לקטון מספר הצאצאים, שכן יש גבול לכמות החלב/ציד שיכולה אם אחת לייצר עבור חבורה תובענית הגדלה והולכת בצרכיה. 3) כתוצאה מירידת מספר הצאצאים ללידה, הם יכולים עתה להיוולד גדולים ומפותחים יותר - בפרט עם מוח גדול יותר. 4) בנוסף, ירידת מספרם של הצאצאים המטופלים, מצדיק השקעה גדולה יותר בכל אחד מהם, שכן הביצים מונחות עתה בהרבה פחות סלים. השקעה זו יכולה להיעשות ע"י הוראה. 5) מכאן שנוצרו תנאים אופטימליים להתפתחות אלגוריתמי לימוד במוח. 6) בשלב זה נוצרו החזיר, הלמינג ואפופידס. ------------------------------------------------------ 1 תנינים למשל ניזונים מאנטילופות ואילו צאצאיהם הקטנים ביותר מראשנים. מה היה קורה אם במשך 100 דורות, היו מתמעטים הראשנים בהדרגה בעוד שכמות האנטילופות היתה נותרת גבוהה? תשובה - היה נוצר מנגנון האכלת ילדים, אם ע"י הנקה ואם ע"י הבאת טרף. להנקה ישנה עדיפות בתקופת החיים הראשונים - היא מאפשרת למשל לאם להשאר בימים הראשונים עם הצאצאים ולהגן עליהם ולאחר מכן היא מצמצמת למינימום את כמות הטרף שהיא לגרור עד אליהם, תוך הסתכנות מיותרת. היא פשוט אוכלת אותו ומעבירה את ערכו במרוכז דרך החלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>שעיקר החיווטים שטווים אלגוריתמים אלו במוחם, נוצרים בתקופת החניכה (האומנם?). עכש"י זה די נכון. ראיתי פעם באיזה ספר תיאור גרפי של החיוטים האלה. תתאר לך דף נייר עליו מקושקשים קווים. אצל תינוק צעיר אתה יכול להבחין פחות או יותר בקווים נפרדים. אצל תינוק מבוגר יותר שהיה חשוף ללימוד וגירויים מהסביבה (ובלי כל מני מחלות או פגמים תורשתיים או סביבתיים), הקווים בקישקוש נעשים הרבה יותר צפופים ואתה רואה פשוט יותר מסות של צבע במקום אוסף קווים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להסיק מכך (בלבד) שהתהליך לא נמשך (באותה מידה) גם אח"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון סיפורים אפס הוכחות. שינוי בהתנהגות גורם לשינוי בdna ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהוג לחשוב שהתוקף הוא היוזם, ושהיוזם צריך יותר אינטלגנציה מהמתגונן, אבל אני לא ממש יודע. אולי יש משהו בספקולציות של שכ''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי? אני שמעתי אותך אומר "אולי"? טוב, רוצה ספקולציה אחרת? בבקשה: זה בגלל שלאנטלופה יש כאבי גב כרוניים. http://www.sciencedaily.com/releases/2004/11/0411231... _______________ שכ"ג, שכאבי גב מלוים אותו מגיל 7. הרבה דברים נעשים ברורים לפתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק שיש להם כאבי גב, עוד דוחפים אותם לMRI למטרות מחקר. אותם לועדת הלסינקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כאבי גב כרוניים" זה כאבי גב שמלווים אותך עד המוות? אם כן האנטילופה אכן סובלת מהם, החל מהרגע שהנמר מניח את כפותיו על גבה. הנחמה היחידה שהיא יכולה למצוא, זה שמרגע זה "עד המוות" זה לא כל כך הרבה זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני סובל מכאבי גב כרוניים זה מלווה אותי עד המוות ומצד שני אני יכול להפטר מהם כבר מחר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שהיוזם צריך יותר אינטליגנציה מהמתגונן, אבל כאן לא מדובר על אינטליגנציה, אלא על יכולת הזדהות. למי עוזרת יותר יכולת הזדהות, ליוזם או למגיב? אין לי תשובה טובה. צריך להבדיל גם בין יוזמה לטווח ארוך ליוזמה לטווח קצר. הטורף הוא זה שיוזם את האינטראקציה, אבל בזמן המרדף, האנטילופה היא זו שיוזמת לאן לרוץ בשניה הבאה, והטורף מגיב. (בחרתי בנמר ולא באריה לא בגלל שנמר הוא בודד, כפי ששכ"ג ניחש, אלא בגלל שנמר אורב, ולכן יותר יוזם מאריה בטווח יותר קצר. אבל זה לא כל כך עובד, הרי גם אחרי המארב יהיה מרדפון, ולא סביר שיכולת ההזדהות של אנטילופה, או אפילו של בנאדם, תספיק כדי לחשוב "הממ, אילו הייתי נמר, דווקא העץ הזה היה נראה לי נקודה טובה למארב". אז אפשר לשכוח מהמאמר המוסגר הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצידי אפשר לנמק ככה התפתחות של אמפטיה גם אצל הצייד וגם אצל הניצוד. מה איכפת לי. הנקודה היא שלמרות שאפשר אולי למצוא לכך סיבות אבולוציוניות, אנחנו לא צריכים להניח שמה שעזר לנו פעם לשרוד הוא גם ''טוב'' במובן המוסרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |