בתשובה לאורי תדהר, 16/11/04 21:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סתם, פשוט מצאה חן בעיני התהייה הרציונלית "אולי יש לך מצפון לא נקי בנוגע לעבודה שלך? בכל מקרה, זה עניינך הפרטי, לא ענייני", והמחשבה הרציונלית ש"עובד בוגדני וחסר ערך מהווה סכנה או לכל הפחות מעמסה", וההצעה שכל "אדם רציונאלי שיראה מישהו כמוך מתמרמר על האמירה שלי, עשוי לחשוב שכנראה יש לך מצפון לא נקי בנושא" - כל זה ביחס לאדם שאתה לא יודע עליו כלום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(מזמן לא קישרתי לשם, נכון?) אני חושב שזה: http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#h... בגרסה מרומזת. או בעצם סוג של http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#p... או בכלל http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#R... ? ואם כבר הגענו לשם, אז מה דעתכם על http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#I... ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לכל הכשלים, מה שבאמת הפריע לי הוא הרומזנות הרציונלית, שהאמת שבה הופך אותה ליותר מתסכלת. כשאנחנו לא יודעים על מישהו שום דבר, הוא יכול להיות עובד נאמן בחברה שלו (לדוגמא), ויכול להיות בטלן חסר מצפון. יש סיכוי מסויים לכל אחת משתי האפשרויות. עובדים מן הסוג השני מועדים להסתבך עם הבוס יותר מהעובדים מן הסוג הראשון. לכן, אם *ידוע לנו* שמישהו הסתבך עם הבוס, הסיכוי שהוא בטלן *באמת* גבוה יותר. זו המסקנה הרציונלית הבלתי נמנעת. החלטה ההגונה היחידה בנסיבות העניין איננה רציונלית: לדעת שההסתברות המתמטית לתכונה השלילית עלתה, ולהתעלם מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, גם עובד חרוץ שמגדיל ראש מועד יותר להסתבך עם הבוס (בוסים אוהבים הגדלת ראש כל עוד היא מועילה להם אבל לא כשהיא מאיימת על מעמדם או מציבה סימן שאלה מעל תיפקודם). אולי המסקנה ההגונה היא בכל זאת רציונלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על עובדים שחושפים כשלים ושחיתויות של ההנהלה, שסיכוייהם לעוף בהקדם האפשרי קרובים למדי ל-1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחישובים כאלו? חברה מסחרית רוצה לעשות הרבה כסף. בוסים אוהבים לעשות הרבה כסף. בוסים מודדים אותך בכמה כסף אתה מביא להם (וגם יהיו מוכנים לשלם לך בהתאם). לא תביא להם כסף, והם חכמים - תפוטר. לא תביא להם כסף, והם טפשים - החברה תפשוט רגל. זו מתמטיקה יותר פשוטה מלחשב סטטיסטיקות, לא? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דואג. לפעמים הבוסים הכי טפשים מכירים מישהו שמכיר מישהו, והחברה תהיה בסדר גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נעשה את זה בצורה איטית יותר: אם אתה מסתייג מאחד הסעיפים, אנא כתוב לי. 1. נכון שחברה מסחרית מורכבת מיחידים? 2. נכון שאם אחד היחידים האלה מוכר סודות של החברה, הסיכוי שלה להצליח בתחרות, יורד משמעותית? 3. נכון שאם אחד היחידים שלה מתבטל במקום לעבוד, נגיד גולש באתרי סקס, העבודה תיקח יותר זמן כי פחות אנשים ישאו בנטל, הלקוחות יקבלו את המוצר אחרי יותר זמן, ועשויים להיות לא מרוצים מכך ולעזוב למתחרים המהירים יותר? מה לא הגיוני כאן? (אחרי שתענה על אלה ונגיע למסקנה, נמשיך לשלב של למה מישהו שמנסה להגן על אחד מהסעיפים האלה, עשוי להעיד בכך על האתיקה האישית שלו.. אבל זה בפרק הבא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לפני שעוזי ו. יסכים אתך או לא - מי זה ה"מישהו" הזה ואיפה הוא ניסה להגן על אחד הסעיפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את שלושת הסעיפים; במקביל, קצת מוזר בעיני כשמתרגמים את ה"ערך" של אדם ל"ערך עבור החברה שבה הוא עובד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחזור שוב למילון. ההגדרה של "ערך": 1. שווי, מחיר; חשיבות, משקל, משמעות. אתה יכול מצידי להחליף בכל הדוגמאות שלי את המלה "ערך", במלה "חשיבות", או "שווי" (גם כספי וגם אחר [טכני, אנושי]). בד"כ העובדים בעלי הערך, הם גם אלה שמייצרים את ההכנסות. יש לנו אחד תותח במשרד שהחברה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לוותר עליו. מצד שני, בימי קריסת ההייטק, החברה פיטרה, בכדי לשרוד, ראשית כל את אלה שהיו פחות חשובים מבחינתה (ע"ע חשיבות). עכשיו - אם מישהו מתרעם על כך שעובד צריך להיות נאמן ויעיל בעבודתו, ובוא נעזוב את השאלה אם מדובר באדם אמיתי, או רק מישהו לצורך הדוגמה. בוא ניקח דוגמה אחרת. בוא נגיד שמישהו היה פתאום קופץ ברגע שהיית אומר שלגנוב ארנקים מאנשים זה רע, זה מפחית את הבטחון האישי, זה הופך את החיים של כולנו לקצת פחות נסבלים. אם המישהו הזה, מכתב אחר מכתב, היה "נפגע" ממה שאתה כותב ומתרעם על כך, האם זה היה מעלה אצלך צל צילו של חשד שאולי יש לאיש הזה איזה עניין כלשהו עם גניבת ארנקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי לבדוק במלון, וכתוב שם כך: "קפץ = עקר את גופו פתאום והעביר אותו למקום אחר". למה שמישהו יעקור את גופו פתאום ויעביר אותו למקום אחר כשאני מזכיר ארנקים? נראה לי רציונלי לחשוב שיש ארנק במקום האחר, והוא עוקר את גופו לשם פתאום כדי לגנוב אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאינו מכיל מספיק הגדרות. כנראה מילון כיס. כדאי לך להשתמש במילון רציני יותר. הנה, אחת הגדרות מתוך רב מילים: קפץ - בלשון הדיבור הגיב במהירות ובלי מחשבה מראש; מיהר לעשות משהו, עשה משהו בחפזון לפני האחרים. • היא תמיד קופצת עם הרעיונות הטיפשיים שלה ברגעים הכי פחות מתאימים. • מה אתה קופץ, עוד לא גמרתי את השאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Alter-Is, to alter the way something really is, and thus to create a persistence."
"Persistence is the term used in computer science to describe a capability used by a computer programmer to store data structures in non-volatile storage such as a file system or a relational database." "volatile: liable to lead to sudden change or violence" "violence: One of the primary symptoms of demon possession, along with lust, greed, and an unnatural power of persuasion". "MARKS OF A DESTRUCTIVE CULT: Manipulation by use of coercive persuasion" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ייתכן בעינייך אדם יעיל בעבודתו, נאמן ומסור למקום העבודה, ומשקיען אמיתי. שחושב שסיינטולוגיה איננה עוזרת לו ולמקום עבודתו? שחושב שסיינטולוגיה היא שטויות במיץ עגבניות? אם אדם כזה קיים, והוא יאולץ לקבל שיעורים בסיינטולוגיה, עלולה להיות לו ביקורת על העיניין, הוא עלול לחוש סוג של התמרמרות שכופים עליו להשתתף במשהו שבעיניו הוא שרלטני במקרה הטוב ומזיק במקרה הרע. אם המעסיק שלו יקבל את התפיסה ש: עוינות לסיינטולוגיה = עויינות למקום העבודה. ביקורת על התועלת של סיינטולוגים=חוסר נאמנות למעסיק, סירוב להתעלף מהתפעלות למיקרא הכללים של "הדרך אל האושר"=בוגדנות, עצלנות, העברת יום העבודה באתרי פרונו, ובכלל חוסר מוסר בסיסי. ברור שעובד שכזה, לא משנה כמה רב ערך היה בשביל החברה, ימצא את עצמו במצב בלתי נסבל, הוא ייחשב למחבל והרסני לחברה, בלי שום קשר למידת ההשקעה שהיה מוכן להשקיע ולתועלת שהביא לחברה. בסופו של דבר, סביר להניח, שהוא לא יוכל לתרום יותר לחברה. החברה והמעסיקים לא יצאו מכך נשכרים אלא להפך. החברה תאבד עובד רב ערך, אם יש כמה עובדים כאלה, הנזק לחברה יהיה גדול הרבה יותר, והאווירה במקום העבודה תהפוך להיות בלתי אפשרית, מלווה בעוינות ופחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומערבב דברים. זה לגטימי לחלוטין שאדם לא יסכים עם דרך. אתה לא חייב לאהוב את כל ההחלטות של כל אחד. אבל במקרה הזה אתה חלק מקבוצה מסחרית שרוצה להצליח. חברה מסחרית היא מאמץ קבוצתי. אם אתה מצוי בעוינות ובטינה כלפי הקבוצה, נדיר שתיתן כתף להצלחתה. אם יש לך אתיקה אישית, תיפרד לשלום מהחברה ותלך למקום שאתה מסכים יותר עם כיוונו ואנשיו. זה לא נדיר שדרכיהם של אנשים נפרדות בגלל סיבות כאלו. באשר לבוגדנות ולבטלנות, אלה היו דוגמאות לעובד נטול ערך לחברה, או עובד שעושה נזק. לא הייתה כוונה להצביע על מאן-דהו ספציפי מהפורום הזה ולהגיד שהוא כזה. למעשה, אני חושב שמי שחשדתי באתיקה שלו בנוגע לעבודה, הוא דווקא לא מי שכתב את ההודעה המקורית עליה עניתי עם הדוגמה, אלא מי שהגיב להודעה הזאת (אבל באמת שמרוב איילים אנונימיים אני מתקשה לעקוב מי כתב לי ומה). הלה כלכך התרעם מהאמירה שעובד צריך להיות לויאלי ויעיל, שאין מה לעשות - אצלי זה מעלה חשד שאחת מהנקודות האלה לא נקיה אצלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |