בתשובה לערן בילינסקי, 16/11/04 21:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעבר לכל הכשלים, מה שבאמת הפריע לי הוא הרומזנות הרציונלית, שהאמת שבה הופך אותה ליותר מתסכלת. כשאנחנו לא יודעים על מישהו שום דבר, הוא יכול להיות עובד נאמן בחברה שלו (לדוגמא), ויכול להיות בטלן חסר מצפון. יש סיכוי מסויים לכל אחת משתי האפשרויות. עובדים מן הסוג השני מועדים להסתבך עם הבוס יותר מהעובדים מן הסוג הראשון. לכן, אם *ידוע לנו* שמישהו הסתבך עם הבוס, הסיכוי שהוא בטלן *באמת* גבוה יותר. זו המסקנה הרציונלית הבלתי נמנעת. החלטה ההגונה היחידה בנסיבות העניין איננה רציונלית: לדעת שההסתברות המתמטית לתכונה השלילית עלתה, ולהתעלם מזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, גם עובד חרוץ שמגדיל ראש מועד יותר להסתבך עם הבוס (בוסים אוהבים הגדלת ראש כל עוד היא מועילה להם אבל לא כשהיא מאיימת על מעמדם או מציבה סימן שאלה מעל תיפקודם). אולי המסקנה ההגונה היא בכל זאת רציונלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על עובדים שחושפים כשלים ושחיתויות של ההנהלה, שסיכוייהם לעוף בהקדם האפשרי קרובים למדי ל-1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחישובים כאלו? חברה מסחרית רוצה לעשות הרבה כסף. בוסים אוהבים לעשות הרבה כסף. בוסים מודדים אותך בכמה כסף אתה מביא להם (וגם יהיו מוכנים לשלם לך בהתאם). לא תביא להם כסף, והם חכמים - תפוטר. לא תביא להם כסף, והם טפשים - החברה תפשוט רגל. זו מתמטיקה יותר פשוטה מלחשב סטטיסטיקות, לא? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דואג. לפעמים הבוסים הכי טפשים מכירים מישהו שמכיר מישהו, והחברה תהיה בסדר גמור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |