|
||||
|
||||
לא, אני חושש שאני הרבה יותר שמאלה משרון, גם כיום. איזה כוח בדיוק יש לשרון לנוגע לקריירות הפוליטיות של חברי הכנסת של הליכוד? כפי שציינת בעצמך כבר אינספור פעמים - מרכז הליכוד דווקא מתנגד למהלכים של שרון, ויש להניח שהוא יצ'פר את חברי הכנסת שהתנגדו להתנתקות. דווקא מי שתומך בה מסכן את צווארו הפוליטי (והממשי, אם לשפוט לפי כמה איומים שחברי כנסת של הליכוד קיבלו - ראי הדיווח היום על האיום שקיבלה רוחמה אברהם שיחטפו אותה ויאנסו אותה אם תמשיך לתמוך בתוכנית1). התדמית של שרון היא דווקא של זה שעושה מה שהוא רוצה לעשות. התדמית של שרון היא של מי שפינה את ימית. מה לעשות שגם השמאל נתקע לפעמים עם מנהיגים מעאפנים שהורסים את כל מה שעבדו עליו? אבל את ברק ידענו להעיף. אתם בחרתם בשרון פעם שניה. בעיה שלכם. כפי שכבר ציינתי מאה פעם: לימין יש את הכוח כיום להעיף את שרון ולהחליפו כראש ממשלה במי שיהיה מוסכם על כל מפלגות הימין והחרדים. בלי בחירות, בלי מנדט ובלי בטיח. הצבעה אחת בכנסת, וביבי יכול להיות ראש הממשלה. איפה אתם? 1 דיסקליימר: מי ששלח את האיום הזה הוא, סביר להניח, חולה נפש משועמם. אני לא מייחס איומים כאלו למתנגדים לתוכנית, ואני ממש לא מאמין שמישהו ינסה לפגוע פיזית בחברי כנסת. אני קצת פחות בטוח לגבי נסיונות לפגיעה בשרון. |
|
||||
|
||||
"מה לעשות שגם השמאל נתקע לפעמים עם מנהיגים מעאפנים שהורסים את כל מה שעבדו עליו? אבל את ברק ידענו להעיף. אתם בחרתם בשרון פעם שניה." לא רוצה לבאס אותך (מספיק שאני מבואס), אבל באופן פרדוקסלי1 נשמעים רעמים המבשרים על בוא הברק. __ 1 פרדוקס כפול: גם פיזיקלי וגם פוליטי. |
|
||||
|
||||
(כן, אני יודע). נו, ואם הם יבחרו בו מחדש, הם יכולים לוותר על הקול שלי שהתנדנד לכיוונם. מצד שני, זה לא שהייתי נותן את הקול שלי למפלגה בראשות עמיר פרץ, אז כנראה שזה לא הפסד גדול מבחינתם. |
|
||||
|
||||
גם אני פעם ניסיתי לבחור מפלגה על דרך השלילה של המנהיג. בסופו של דבר נותרתי עם פתק מאותגר-פיגמנטית. |
|
||||
|
||||
לא, אני שולל מפלגות על דרך שלילת האידיאולוגיה, עם דגש מיוחד על זו של העומדים בראשן. אני מוכן לקבל את האידיאולוגיה של יוסי שריד ו(במידה מסוימת) של יוסי ביילין. אני מוכן לקבל את האידיאולוגיה של עמרם מצנע, פואד בן-אליעזר, שמעון פרס, חיים רמון, אברום בורג1. גם את זאת של לפיד2 ופורז3. אני אפילו מוכן לקבל את האידיאולוגיה של שרון ו... הממ... חבל שציפי ליבני לא יכולה להחשב בשורה הראשונה של הנהגת הליכוד. את האידיאולוגיה של פרץ אני לא יכול לקבל בשום פנים ואופן, ואת ברק אני לא רוצה כי אני לא סומך עליו מספיק שיקדם את האידיאולוגיה שהוא טוען שהוא תומך בה (ראה הדיון עם ניצה על שרון). 1 אחח... כמה נפלא היה זה אילו המועמד הדתי הרציני הראשון לראשות הממשלה היה עומד בראש מפלגת העבודה דווקא... אבל הוא פרש מהחיים הפוליטיים, אז אפילו אי אפשר לקוות. 2 נעשה כאילו אני יודע מה האידיאולוגיה שלו 3 האידיאולוגיה יופי. הפה, זה כבר בעיה אחרת. |
|
||||
|
||||
מה זה להיות יותר שמאלה משרון? הרי ברור לכולם שהעיקרון אותו שם שרון על השולחן כרגע, הוא שכל מטר מהאדמות ששוחררו במלחמת ששת הימים, נחשבות ל"שטח כבוש", שאנו צריכים לפנות אותו. (עובדה שהוא רוצה לעקור גם את היישובים בצפון הרצועה שאינם בתוך יישוב ערבי והם ברצף טריטוריאלי עם מדינת ישראל). העולם כולו, והערבים בוודאי מבינים את זה. אז מה יותר שמאלה מזה? זכות השיבה? לשרון יש הרבה כוח פוליטי. אמנם רוב המרכז אינו הולך אתו, אבל בהקשר של בחירות לכנסת, של אנשים שאין להם בסיס כוח משלהם (כגון גדעון עזרא, מופז, אולמרט, ועוד), זה או שהם יהיו האנשים של שרון, או שהם נבעטים החוצה. מלבד זאת, הכוח של שרון הוא במינויים לממשלה. בשביל אנשים שחברות בכנסת זה קטן עליהם, שרון יכול להרוס את הקריירה הפוליטית שלהם על ידי פיטוריהם מהממשלה. כדי להפיל את שרון, כל האנשים הללו צריכם להתאחד ולהיות תלויים אחד ביושרו ונאמנותו של השני, מה שממש לא מצליח, עם החומר האנושי הנוכחי. את ברק העיף הבוחר הישראלי, ולא מפלגת העבודה, כך שגם בשמאל אין יכולת פשוטה להעיף מנהיג מכהן, כאשר כל הזאבים מסביב, הם זאבים גם אחד לשני. זה לא "הצבעה אחת בכנסת". כפי שציינתי קודם, עם הדרישה לאי אמון חיובי, הסיכוי להעיף את ראש הממשלה אפסיים, לפחות לפי מה שידוע מניסיונן של מדינות אחרות עם השיטה הזאת. מכל מקום אתה צודק. הימין צריך להעיף את שרון, שבגד בכל מה שיקר לו. אני מקווה שהתהליכים הללו מבשילים עם הזמן. מה שאני יכולה להבטיח הוא, שאני וחברי נתרום את כל מה שאנחנו יכולים לעניין... |
|
||||
|
||||
שמאלה משרון זה נכונות להדבר עם המנהיגות הפלסטינית, דרישה להזיז את החומה המוקמת אל הקו הירוק, ונכונות לנסיגה מלאה מהגדה המערבית, לבד מירושלים. זה שאת מנסה להציג את שרון כאילו הוא הפך לחבר הכי טוב של טיבי, לא הופך את זה לאמת. הבלים. לשרון אין שום כוח בהקשר של בחירות לכנסת, שכן אין לו כוח במרכז. אולי הוא יצליח להבחר מחדש להנהיג את התנועה, אבל לאף חבר מרכז אין אינטרס למלא את הרשימה בעושי דברו של שרון, אם הוא (חבר המרכז) לא תומך במדיניות שלו. בדיוק הצבעה אחת בכנסת. הקושי באי-אמון חיובי, הוא בכך שבד"כ האופוזיציה שיכולה להפיל את הממשלה מפוצלת - רבע פרלמנט מימין, ורבע פרלמנט משמאל. במצב כזה, לא ניתן למצוא מועמד שיהיה מקובל על רוב חברי הפרלמנט. זו בדיוק מטרת השיטה - למנוע חוסר יציבות בשל פרלמנט מפוצל. אבל זה לא המצב כיום: לימין יש רוב ברור בפרלמנט. אם רוב חברי הכנסת של הליכוד היו מעוניינים בכך, היו יכולים לחבור לאיחוד הלאומי, למפד"ל, לש"ס וליהדות התורה, ולהעיף את שרון לאלף עזאזלים. הקונסטלציה הזאת אפשרית כבר כיום, אפילו אם כמה ח"כים ישארו נאמנים לשרון. אם אפילו את זה החומר האנושי הנלוז של הימין לא מצליח לעשות - נו, בעיה שלכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |