|
שמאלה משרון זה נכונות להדבר עם המנהיגות הפלסטינית, דרישה להזיז את החומה המוקמת אל הקו הירוק, ונכונות לנסיגה מלאה מהגדה המערבית, לבד מירושלים. זה שאת מנסה להציג את שרון כאילו הוא הפך לחבר הכי טוב של טיבי, לא הופך את זה לאמת.
הבלים. לשרון אין שום כוח בהקשר של בחירות לכנסת, שכן אין לו כוח במרכז. אולי הוא יצליח להבחר מחדש להנהיג את התנועה, אבל לאף חבר מרכז אין אינטרס למלא את הרשימה בעושי דברו של שרון, אם הוא (חבר המרכז) לא תומך במדיניות שלו.
בדיוק הצבעה אחת בכנסת. הקושי באי-אמון חיובי, הוא בכך שבד"כ האופוזיציה שיכולה להפיל את הממשלה מפוצלת - רבע פרלמנט מימין, ורבע פרלמנט משמאל. במצב כזה, לא ניתן למצוא מועמד שיהיה מקובל על רוב חברי הפרלמנט. זו בדיוק מטרת השיטה - למנוע חוסר יציבות בשל פרלמנט מפוצל. אבל זה לא המצב כיום: לימין יש רוב ברור בפרלמנט. אם רוב חברי הכנסת של הליכוד היו מעוניינים בכך, היו יכולים לחבור לאיחוד הלאומי, למפד"ל, לש"ס וליהדות התורה, ולהעיף את שרון לאלף עזאזלים. הקונסטלציה הזאת אפשרית כבר כיום, אפילו אם כמה ח"כים ישארו נאמנים לשרון. אם אפילו את זה החומר האנושי הנלוז של הימין לא מצליח לעשות - נו, בעיה שלכם.
|
|