בתשובה לד''ר בר ביצוע, 01/11/04 0:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא חשוב אם הוא רשע או לא. העובדה היא שהעניים עדיין עניים וחלק מהם נעשים עניים יותר, וחלק מהם הפכו לפריק שואו טלויזיוני, להאדרת טוב ליבם של העשירים מארגני מבצעי העזרה למיניהם. ואם התשובה היא שתכניותיו של נתניהו אינן יכולות להראות פרי מהיום למחר והן זקוקות לזמן ע"מ להוכיח עצמן, נשאלת השאלה - כמה זמן? מתי יגלו העניים את ההפתעות המשמחות - כשיהיו לפנסיונרים חסרי פנסיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת "העובדה היא שהעניים עדיין עניים וחלק מהם נעשים עניים יותר" האם ניתן להבין מכך ש: א. יש בידך עובדות המצביעות על החמרה במצבם של העניים והקשר שלה עם מדיניות נתניהו ב. יש לך ציפיות ששר אוצר טוב יביא למצב בו אין עניים? ובכלל, על פי איזה פרמטרים אתה מודד את הצלחתו של נתניהו? הבה נבחן את העובדות. במשך שלושים השנה האחרונות הטרנד הכללי היה הגדלה מתמדת של תשלומי ההעברה בישראל. במהלך אותה תקופה קרו גם הדברים הבאים: א. הפערים גדלו ב. מספר האנשים מתחת לקו העוני גדל ג. אחוז המועסקים מכלל כוח העבודה ירד (כיום בערך חמישים אחוז מכוח העבודה אכן עובדים) אדם בעל מוח תקין היה יכול לחשוב שאולי, באמת אולי, יש קשר בין הדברים. הגדלת תשלומי ההעברה, על פי הנתונים שבידנו לא רק שלא הקטינה את הפערים והפכה את העניים למעמד בינוני, אלא, ככל הנראה, הגדילה את הפערים והפכה יותר אנשים לעניים. אם יש בדבר ולו שמץ של אמת, הפתרון הוא הקטנה של תשלומי ההעברה, וזה אחד הדברים שנתניהו ניסה לעשות וזה די אלמנטרי. האם לדעתך הצעד הנכון היה הגדלת התשלומים? השארתם בעינם? ואיך זה היה בדיוק עוזר לנו? עכשיו עוד קצת עובדות: א. אנחנו נמצאים בדרך החוצה (כפי הנראה) ממיתון עמוק. ככל הידוע לי המיתון לא נגרם על ידי בנימין נתניהו. המיתון גרם לירידה ברמת החיים של הישראלים וללא ספק פגע ברבים. ב. נתניהו הוא שר האוצר במשך פחות משנתיים. נדמה לי שגם אם הסוציאליסט הכי אדוק היה מכהן בתפקיד תקופה כל כך קצרה לא היית נתקף באותו קוצר רוח לגילוי התוצאות הטובות1 ג. לפחות על פי כמה פרמטרים, מסתמן שיפור מסויים במצבה הכלכלי של ישראל. האם זה מעשי ידי נתניהו? לפחות חלקית כן אם כי ברור שהמיתון היה מיתון עולמי ואנחנו יוצאים ממנו ביחד עם כל העולם. האם ניתן לצפות להעלמות העניים, הקטנת הפערים ושלום על ישראל בטווח כל כך קצר? ומה עושים עם העובדה הפשוטה שמרחב הפעולה של שר האוצר הוא כל כך קטן? הרי בנוסף על ההתנגדות מצד פופוליסטים נוסח פרץ יש לו גם את שאר רעיו השרים שאולי מאוד תומכים בקיצוצים אבל לא בבית ספרנו? 1 ובוודאי לא כאשר הציפיות שלך הם בגדר פנטזיה פרועה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות אינן בידי אלא בדיווחים תקשורתיים הזמינים לכל אחד, ואל חלקם היו, אא"ט, הפניות אף מאתר זה. אכן, סימני יציאה מן המיתון, עולמית ובעקבות כך גם מקומית. שוב - מן הדיווחים התקשורתיים - עולה כי יציאה זו תיטיב עם בעלי העסקים הגדולים ולא עם המשתכרים 2500 ש"ח. לא, אינני מצפה ששר אוצר טוב יביא למצב בו אין עניים. נדמה לי שהציפיה כי העוני יהיה בגרף ירידה מתון, ואסתפק אפילו במתון מאוד - בשני הפראמטרים - מספר העניים ומידת עוניים - איננה בגדר פנטזיה פרועה, אבל אולי אני טועה. קדנציה של ממשלה (של כנסת? לא ניכנס עכשיו לדקדוקים האלה) נמשכת (או לפחות אמורה להימשך), עכש"י, ארבע שנים. עקב כך הציפיה כי *משהו*, לפחות, יזוז, לו זנב זנבה של מגמה מעודדת, בתוך כחצי קדנציה - היא ציפיה לא בלתי סבירה. שאלת תקינות מוחו של מישהו אינה מעניינת אותי. האפשרות לגרום לי להרגיש אי-נוחות בעזרת עקיצה קלה בכיוון תקינות מוחי שלי - היא אפשרות זעומה עד בלתי קיימת, האמן לי - פשוט חבל להשקיע בנושא זה אנרגיה יצירתית. אינני יודע ואני שואל בלי ציניות ובמלוא הכנות: תשלומי העברה זה רע - ואילו בתי תמחוי ומרכזי חלוקת בגדים, יד ראשונה ויד שניה - זה טוב? מדוע אלו טובים מאלו? אגב, מה זה - "הטרנד הכללי"? - זה מין מונח כלכלי כזה שלא שמעתי עליו עד עכשיו? חשבתי ש"טרנד", זה משהו שעוסק בשאלת נטייתן של בנות התשחורת לחשוף את טבורן בתקופה מסויימת, ואת קצה חריץ ישבנן בתקופה אחרת. ובסופו של דבר, שנינו מסכימים בנקודה אחת: מרחב הפעולה של שר אוצר הוא אכן קטן. ולו היה טעם להמשיך בנושא זה - היו דבריי מגיעים בהכרח לנושאים המעלים לך את לחץ הדם - סוציאליזם (מערב אירופאי, מתון, אני תמיד בעד מתינות) - ובעיקר חינוך סוציאליסטי, או שמא מוטב - חינוך ל*ערבות חברתית הדדית*, שהיה יכול להועיל - לו היה משפיע על אלה שמאוחר יותר יהיו לבעלי ההון ולמכווני המגמות במשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יציאה זו תיטיב עם בעלי העסקים הגדולים ולא עם המשתכרים 2500" אין לזה ביסוס במציאות. צמיחה כלכלית מתבטאת בעליה ברמת החיים של כל השכבות. "נדמה לי שהציפיה כי העוני יהיה בגרף ירידה מתון, ואסתפק אפילו במתון מאוד" אתה צודק. והעובדות ההיסטוריות מראות שקצב הקיטון במספר העניין הואט בד בבד עם הפעלתן של תוכניות ממלכתיות למיגור העוני. "לפחות, יזוז, לו זנב זנבה של מגמה מעודדת, בתוך כחצי קדנציה - היא ציפיה לא בלתי סבירה." והמגמות הן אכן מעודדות. "אינני יודע ואני שואל בלי ציניות ובמלוא הכנות: תשלומי העברה זה רע - ואילו בתי תמחוי ומרכזי חלוקת בגדים, יד ראשונה ויד שניה - זה טוב? מדוע אלו טובים מאלו?" לשאלתך, תשלומי העברה זה "רע" משום שהם נעשים בכפיה. אבל לטיעון שלי קשר להשוואה בין עזרה וולנטרית לעזרה ממוסדת. השאלה שאתה צריך לשאול היא האם *כל* אותם אלו שחיים על תשלומי העברה עושים זאת משום שהם לא מסוגלים להתפרנס או שאולי זה ההיפך, האפשרות להתפרנס ללא עבודה מובילה רבים למסקנה ההגיונית שאפשר לא לעבוד. בכל מקרה, גם תשלומי העברה וגם בתי תמחוי אינם פותרים ואינם יכולים לפתור את בעיית העוני. "ובעיקר חינוך סוציאליסטי, או שמא מוטב - חינוך ל*ערבות חברתית הדדית*, שהיה יכול להועיל - לו היה משפיע על אלה שמאוחר יותר יהיו לבעלי ההון ולמכווני המגמות במשק." אולי כדאי לך לבקר באחד מהקיבוצים המופרטים של היום ולהתבונן בדרך בה הם מתייחסים לזקנים למשל. אחרי זה אולי כדאי שתשאל את עצמך איך זה יכול להיות שאחרי אינדוקטרינציה מקיפה לערבות הדדית, כמו שעברו ילידי הקיבוץ, מסוגלים אלו לנהוג בצורה כל כך גועלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בלא כל ספק - עליה ברמת החיים של כל השכבות. אלה המרויחים כיום 2500 ש"ח - ירויחו 2512 ש"ח! כה לחי! - זאת, כמובן, בתנאי שלא יפוטרו. אם יפוטרו בגיל חמישים וחמש אחרי שלושים שנות עבודה כפועלים פשוטים, בבית חרושת מסויים ובעבודה מאוד מסויימת, ואז יסובו הלוך וסוב בין בתי חרושת אחרים, בהם יגידו להם (או לא יגידו בקול רם - אבל יחשבו) שאינם מעוניינים להשקיע בהכשרתו של אדם בן חמישים וחמש וכי הם מעוניינים בצעירים יותר, וכך יישארו אותם מפוטרים מבוגרים חסרי עבודה - יוכלו תמיד הביצועיסטים, הרדלרים והיעקבים להגיד עליהם ש"הם גילו שיותר כיף לא לעבוד". לדעתי, טוב יעשו הללו שכן תישאר להם עבודה, אם באותו יום מופלא בו יקבלו את תוספת שנים-עשר השקלים שתשנה את חייהם - ילכו ויעמדו במעגל סביב משרד ראש הממשלה, וישירו בקול גדול: "ביבי אבינו, נתניהו אמנו!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין לזה ביסוס במציאות. צמיחה כלכלית מתבטאת בעליה ברמת החיים של כל השכבות. " כמובן, צודק, טעינו. ומאמר מהיום ומאתמול על המשרות שנוצרו כתוצאה מהיציאה מהמיתון וכמה המצב של כולם השתפר. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... "אתה צודק. והעובדות ההיסטוריות מראות שקצב הקיטון במספר העניין הואט בד בבד עם הפעלתן של תוכניות ממלכתיות למיגור העוני."http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... שלא לדבר על מקומות בהם קוצצו תשלומי ההעברה לאוכלוסייה וצומצמו השירותים אותם מספקת הממשלה כגון צ'ילה, ניו זילנד ואפילו בריטניה החביבה. העניים שם שמחים מאושרים ובעיקר, הרבה יותר עניים. "והמגמות הן אכן מעודדות." אכן, בעיקר אם אתה עשיר משכיל ובריא. "גם תשלומי העברה וגם בתי תמחוי אינם פותרים ואינם יכולים לפתור את בעיית העוני" ייתכן, עניים היו תמיד ולצערנו תמיד יהיו, אבל בוודאות המהלך אותו מוביל נתניהו לא מסייע, לראייה הכתבות מהארץ, הקיצוץ בתשלומי ההעברה מסייע לקיצוץ הגרעון אולם שכרו יוצא בהפסדו, גם בהיבט הכלכלי, אי מתן האפשרות הריאלית לעניים להחלץ ממעגל המצוקה גורם להם להלכד במצבם ללא אפשרות אמיתית של הענקת חינוך טוב יותר לילדיהם, דבר שיהווה כרטיס יציאה מסטטוס העוני הקיצוץ הדרסטי בתשלומי ההעברה במצב בו נמצא המשק הוא בגדר של התאכזרות לשכבות החלשות, כמו כולם גם אני לא אוהב פרזיטים החיים על חשבוני, אולם ההכללה הגורפת אותה אתה עושה המתעלמת ממצוקות אמיתיות יוצרת לך עבודה קלה תוך כדי שאתה מתחמק מהבעיות האמיתיות. ולגבי הקיבוצים, אכן נקודה כואבת אם כי לא שלמה, לא בכל הקיבוצים המופרטים דרך ההתייחסות לחברים המבוגרים הינה "גועלית", מיסי הקהילה אותם משלמים החברים משמשים גם לטיפולים סיעודיים לחברים הקשישים, ישנם מקומות בהם המצב ראוי לשיפור אולם בכל מקרה עדיף מצבו של חבר קיבוץ קשיש ונטול פנסיה הנסמך על הקהילה מאשר מצבו של קשיש החי בעיר במצב דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שלא לדבר על מקומות בהם קוצצו תשלומי ההעברה לאוכלוסייה וצומצמו השירותים אותם מספקת הממשלה כגון צ'ילה, ניו זילנד ואפילו בריטניה החביבה" אני מציע לך לבדוק את קצב מיגור העוני בבריטניה, למשל, עד למלחמת העולם השניה ומאז. מסתבר שעיקר העבודה נעשה לפני כינון המערכות הסוציאליסטיות. כנ"ל לגבי ארה"ב. הכתבה של רותי סיני דווקא מחזקת את התיאוריה. העובדה שמרבית המועסקים החדשים נמצאים בקצה הנמוך של סקלת השכר מראה שקיצוץ בקצבאות אכן מוציא אנשים לעבודה. זה לא הופך את מצבם ליותר טוב בין לילה אבל זה מצב עדיף בהרבה על התפרנסות מקצבאות, בטווח הארוך. תרצה או לא תרצה, זה חייב להתחיל איפשהו. "הקיצוץ הדרסטי בתשלומי ההעברה במצב בו נמצא המשק הוא בגדר של התאכזרות..." זאת באמת דמגוגיה. באיזה מצב זה כן בסדר? ואם היו מקצצים בתקופת גיאות? האם לא היית טוען שזה לא בסדר? הרי יש כסף, אז מה מתקמצנים? (וראה הטענות נגד הקיצוץ במיסים על מוצרי צריכה). אתה כנראה לא מבין שהכסף לקצבאות לא צומח על העצים, זה כסף שנלקח מאותם אלו שכן עובדים. הקצבאות יצרו מצב בו מחצית מהאוכלוסיה מפרנסת את המחצית השניה, אם זה נראה לך סביר ונורמלי, מתי זה יפסיק להיות נורמלי? כאשר עשרים אחוז מפרנסים שמונים אחוז? באיזה מצב של המשק זה יהיה כן בסדר לקצץ בקצבאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מציע לך לבדוק את קצב מיגור העוני בבריטניה, למשל, עד למלחמת העולם השניה ומאז. מסתבר שעיקר העבודה נעשה לפני כינון המערכות הסוציאליסטיות. כנ"ל לגבי ארה"ב." אני אעשה זאת, למרות שזה אינו קשור לסוגייה הנדונה, מדיניות קפיטליסטית הדומה לזו המונהגת כיום בארץ "עזרה" להרחבת הפערים החברתיים ותרמה להתגברות מעמד העניים בשלל מדינות בכל רחבי הגלובוס, המדיניות הנדונה היא בגדר של נסיגה ולא שיפור, אירועים מלפני 70 שנה אינם רלוונטים במיוחד לסוגיה כיום. לגבי הכתבה של רותי סיני, ובכן ראשית אתה הוא זה הנוקט בדמגוגיה, אין ספק שאנשים שמצאו עבודה במשרה מלאה בשכר סביר מזלם שפר עליהם, אך מה לגבי אלו אשר לא יכולים למצוא עבודה ? (זקנים, חולים, נכים וכו') לדעתך לחברה אין אחריות כלפיהם, זאת זכותך, אבל אין ספק שמצבם הורע ולגביהם, אני עומד מאחורי הדברים שלי שמדובר בפרוש בהתאכזרות. לגבי אלו אשר ניזונים מקצבאות הבטחת ההכנסה אך יכולים לעבוד ואינם עובדים מסיבות שונות (עובדים לא מקצועיים, סיבות של גיל וכו'), העובדה שנכפית עליהם עבודה בשכר נמוך ולרוב גם עבודה חלקית לא תורמת ליציאתם ממעגל העוני אלא להפך, נוצר מעמד של עובדים עניים או אם תרצה, עבדים מודרניים, מהסוגייה הזאת אתה שוב מתעלם באלגנטיות, עבודה עבור רבים אינה מבטיחה החלצות ממעגל העוני, ביחוד כשהשירותים שמספקת המדינה מצטמצמים ויכולתם להנות משירותי חינוך או בריאות סבירים הולכת ופוחתת, ברור כי זה לא ממש מעניין אותך, אבל הבעייה היא לא רק כלכלית היא גם חברתית, ואנשים אלו אשר בהנתן התמיכה הבסיסית מהמדינה (חכה ולא דגים) היו יכולים להחלץ ממעגל העוני שוקעים בו יותר ויותר, ואפילו ה"שוק החופשי" מפסיד אותם בתור צרכנים כך שבעקיפין הנזק הוא גם כלכלי. הדוגמא המפוקפקת שלך לגבי קיצוץ בתקופת גיאות אינה במקומה, הביקורת בתקופת גיאות אשר בה הסיכוי למצוא עבודה היה גבוה יותר הייתה דווקא מתונה (ושוב בנוגע לאנשי הקבוצה השנייה), אם לאנשים יש אפשרות להתפרנס בכבוד הרי שיש ל"עודד" אותם גם בכפייה (על ידי צמצום קצבאות) לעשות זאת, זהו לא המצב, במצב של גיאות הסיכוי של עובדים להיות עניים הוא נמוך והסיכון ביצירת מעמד של עבדים מודרניים נמוך בהרבה. לגבי המיתוס המפוקפק של האוכלוסייה המפרנסת, ובכן לפי נתוני 2003 של המוסד לביטוח לאומי קצת פחות מ6 מיליארד שקלים הוקדשו לקצבאות אבטלה והבטחת הכנסה, השאר, כ40 מיליארד שקלים הוקדשו לקשישים, נכים, נפגעי פעולות איבה, סיעודיים, קצבאות ילדים, עלות מילואים וכו', אולי אתה לא אוהב את ה"בזבוז" של כספי הציבור על האוכלוסיות החלשות, אבל אני לא מכיר הרבה נכים או חולים סיעודיים או סתם קשישים וילדים שיכולים ללכת ולעבוד בקטיף או בסיעוד או בשמירה. לגבי הורדת מיסי הקנייה, טוב נו, העיקר שקנית DVD ב20 שקל פחות ומקרר ב100 שקל פחות, הרווחת, אותם 100 שקלים יכלו להיות מוקצים למטרות חברתיות תורמות צמיחה כמו חינוך שבעיני ובעיני רבים עדיף על עוד DVD למרות שאני לא כופר בזכות של העניים לראות DVD, מעידים על סדר העדיפויות של הממשלה ועל פנינו כחברה. המחלוקת בינינו היא האם לחברה יש אחריות כלפי החלשים שבה, מידת ה"אנושיות" שאתה מפגין והעובדה שאתה חרד על הכסף הנלקח ממך ב"כפייה", גורמת לי לשער שבמידה והמיסים יבוטלו, חלקך הוולנטרי באותם 34 מיליארד יסתכם בשקל בשבוע שתתן לקבצן שינקה לך את החלון, שוב, זכותך להביע את דעתך, אבל הטפת המוסר אינה במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת עוות את הנתונים של בט"ל משום שקצבאות ילדים צריכות להתווסף לאבטלה והבטחת הכנסה ושירות מילואים ומזונות צריכים להיות מחוסרים מהסכום הכללי (שהרי בט"ל מהווה רק צינור במקרה זה). זה נותן לנו בערך 11 מיליארד מתוך 40. כל זה איננו משנה משום שאני מסתמך על הנתון של אחוז המועסקים מכלל כוח העבודה. גם מתוך הנחה שזה לעולם לה יהיה 100 אחוז (מובטלים, עקרות ועקרי בית, תלמידים הנסמכים על שולחן הוריהם) עדיין אנחנו רחוקים מרחק ניכר מאחוז נורמלי (70-75 אחוז). "מהסוגייה הזאת אתה שוב מתעלם באלגנטיות, עבודה עבור רבים אינה מבטיחה החלצות ממעגל העוני, ביחוד כשהשירותים שמספקת המדינה מצטמצמים ויכולתם להנות משירותי חינוך או בריאות סבירים הולכת ופוחתת," אבל תקציבי הבט"ל, בריאות וחינוך עולים כל הזמן, אז איך זה שמצבם נהיה יותר גרוע? מי שמתעלם בצורה מאוד לא אלגנטית מהעובדה הזאת זה אתה... "ברור כי זה לא ממש מעניין אותך," מניין לך לדעת? רק משום שאינני מסכים עמך על הדרך הנכונה לחלץ אותם ממעגל העוני? אולי במקום להתעסק במניעים שלי (שאינך מוסמך לדון בהם ואינך יודע עליהם דבר) נדון בעובדות ובהגיון הדברים? צא מנקודת הנחה שכן אכפת לי. "ואפילו ה"שוק החופשי" מפסיד אותם בתור צרכנים כך שבעקיפין הנזק הוא גם כלכלי." ואללה? באמת? ואני חשבתי שאם העניים יהיו פחות עניים אז העשירים צריכים להפסיד. אופס. זה בעצם התיאוריה שלך "משחק סכום אפס"... "לגבי הורדת מיסי הקנייה....למטרות חברתיות תורמות צמיחה כמו חינוך" לא זכור לי שהזכרתי את זה. מאחר והמיסים בהחלט מפריעים לצמיחה, יש לברך על כך. זו בהחלט "מטרה תורמת צמיחה". באשר לחינוך, העליה המתמדת בתקציבי משרד החינוך בעשרות השנים האחרונות לא התבטאה בעליה מקבילה באיכות החינוך, נדמה לי שדווקא ההיפך. אז מה? כנראה שאתה באמת לא נותן לעובדות להפריע לך... "המחלוקת בינינו היא האם לחברה יש אחריות כלפי החלשים שבה, מידת ה"אנושיות" שאתה מפגין והעובדה שאתה חרד על הכסף" האם הזכרתי את הכסף שלוקחים ממני? מה זה קשור? אתה שוב עוסק במניעים במקום בעובדות. מה יהיה? "זכותך להביע את דעתך, אבל הטפת המוסר אינה במקומה." באמת תודה שמותר לי להביע את דעתי. בנתיים הספקת להגיד עלי את הדברים הבאים א. לא אכפת לי מהזקנים והחלשים ב. אני מתעלם באלגנטיות מהווצרות מעמד של "עבדים" ג. אני לא אתרום שקל לקבצן ברחוב וזה נקרא שאני מטיף לך מוסר. אחלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה, 8 מיליארד, 9 מיליארד 11 מיליארד או 6 מיליארד, בכל מקרה הרוב המכריע מופנים לאנשים שאינם יכולים להשתכר, האם הם אמורים לקבל משהו בכלל ?, האם הם אמורים להסתמך על תרומות של נדבנים? גם הם חלק מ"מדינת הרווחה", אז סתם שאני אבין, אם מחר מדינת הרווחה מתבטלת, מה לדעתך אמור לקרות עם האנשים האלו ? "אבל תקציבי הבט"ל, בריאות וחינוך עולים כל הזמן, אז איך זה שמצבם נהיה יותר גרוע? מי שמתעלם בצורה מאוד לא אלגנטית מהעובדה הזאת זה אתה..." אני לא שמעתי באחרונה על עלייה רצופה בתשלומי הבט"ל, הבריאות והחינוך, להפך, שמעתי בשנים האחרונות רק על קיצוצים וקיצוצים, ולגבי העליות הקודמות, כמה מאותם "עליות" בתקציבי החינוך והבריאות נובעות באמת מעלייה בתקציב לאזרח, וכמה מעלייה אמיתית בכמות האזרחים? אתה כל פעם מזכיר את הכסף שלוקחים ממך אבל תחת מכבסת המילים, אצלך זה "הכפייה שבמדינת הרווחה", בפועל זה כסף ... ואני לא חושב שאם העניים צריכים להרוויח הרי שהעשירים צריכים להפסיד, להפך, אני חושב שהרוב שמחזיקים בדעות הקרובות לשלי מאמינים שאין מדובר במשחק סכום אפס אלא במשחק שבו העניים מרוויחים (או לפחות מקבלים את הסיכוי האמיתי להרוויח), העשירים מרוויחים טיפה פחות, ומעמד הביניים, ובכן, כמו תמיד הוא באמצע, משטר קפיטליסטי כמו זה שנתניהו מוביל גורם להתעשרות המעמד העליון, יתר עוני בקרב המעמדות הנמוכים ולשחיקה של מעמד הביניים, זה יותר משחק סכום אפס, לא ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכניותיו של נתניהו ישאו פרי - כשלא יהיו עוד עניים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |