בתשובה לסתם סקרן, 01/11/04 16:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"שלא לדבר על מקומות בהם קוצצו תשלומי ההעברה לאוכלוסייה וצומצמו השירותים אותם מספקת הממשלה כגון צ'ילה, ניו זילנד ואפילו בריטניה החביבה" אני מציע לך לבדוק את קצב מיגור העוני בבריטניה, למשל, עד למלחמת העולם השניה ומאז. מסתבר שעיקר העבודה נעשה לפני כינון המערכות הסוציאליסטיות. כנ"ל לגבי ארה"ב. הכתבה של רותי סיני דווקא מחזקת את התיאוריה. העובדה שמרבית המועסקים החדשים נמצאים בקצה הנמוך של סקלת השכר מראה שקיצוץ בקצבאות אכן מוציא אנשים לעבודה. זה לא הופך את מצבם ליותר טוב בין לילה אבל זה מצב עדיף בהרבה על התפרנסות מקצבאות, בטווח הארוך. תרצה או לא תרצה, זה חייב להתחיל איפשהו. "הקיצוץ הדרסטי בתשלומי ההעברה במצב בו נמצא המשק הוא בגדר של התאכזרות..." זאת באמת דמגוגיה. באיזה מצב זה כן בסדר? ואם היו מקצצים בתקופת גיאות? האם לא היית טוען שזה לא בסדר? הרי יש כסף, אז מה מתקמצנים? (וראה הטענות נגד הקיצוץ במיסים על מוצרי צריכה). אתה כנראה לא מבין שהכסף לקצבאות לא צומח על העצים, זה כסף שנלקח מאותם אלו שכן עובדים. הקצבאות יצרו מצב בו מחצית מהאוכלוסיה מפרנסת את המחצית השניה, אם זה נראה לך סביר ונורמלי, מתי זה יפסיק להיות נורמלי? כאשר עשרים אחוז מפרנסים שמונים אחוז? באיזה מצב של המשק זה יהיה כן בסדר לקצץ בקצבאות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מציע לך לבדוק את קצב מיגור העוני בבריטניה, למשל, עד למלחמת העולם השניה ומאז. מסתבר שעיקר העבודה נעשה לפני כינון המערכות הסוציאליסטיות. כנ"ל לגבי ארה"ב." אני אעשה זאת, למרות שזה אינו קשור לסוגייה הנדונה, מדיניות קפיטליסטית הדומה לזו המונהגת כיום בארץ "עזרה" להרחבת הפערים החברתיים ותרמה להתגברות מעמד העניים בשלל מדינות בכל רחבי הגלובוס, המדיניות הנדונה היא בגדר של נסיגה ולא שיפור, אירועים מלפני 70 שנה אינם רלוונטים במיוחד לסוגיה כיום. לגבי הכתבה של רותי סיני, ובכן ראשית אתה הוא זה הנוקט בדמגוגיה, אין ספק שאנשים שמצאו עבודה במשרה מלאה בשכר סביר מזלם שפר עליהם, אך מה לגבי אלו אשר לא יכולים למצוא עבודה ? (זקנים, חולים, נכים וכו') לדעתך לחברה אין אחריות כלפיהם, זאת זכותך, אבל אין ספק שמצבם הורע ולגביהם, אני עומד מאחורי הדברים שלי שמדובר בפרוש בהתאכזרות. לגבי אלו אשר ניזונים מקצבאות הבטחת ההכנסה אך יכולים לעבוד ואינם עובדים מסיבות שונות (עובדים לא מקצועיים, סיבות של גיל וכו'), העובדה שנכפית עליהם עבודה בשכר נמוך ולרוב גם עבודה חלקית לא תורמת ליציאתם ממעגל העוני אלא להפך, נוצר מעמד של עובדים עניים או אם תרצה, עבדים מודרניים, מהסוגייה הזאת אתה שוב מתעלם באלגנטיות, עבודה עבור רבים אינה מבטיחה החלצות ממעגל העוני, ביחוד כשהשירותים שמספקת המדינה מצטמצמים ויכולתם להנות משירותי חינוך או בריאות סבירים הולכת ופוחתת, ברור כי זה לא ממש מעניין אותך, אבל הבעייה היא לא רק כלכלית היא גם חברתית, ואנשים אלו אשר בהנתן התמיכה הבסיסית מהמדינה (חכה ולא דגים) היו יכולים להחלץ ממעגל העוני שוקעים בו יותר ויותר, ואפילו ה"שוק החופשי" מפסיד אותם בתור צרכנים כך שבעקיפין הנזק הוא גם כלכלי. הדוגמא המפוקפקת שלך לגבי קיצוץ בתקופת גיאות אינה במקומה, הביקורת בתקופת גיאות אשר בה הסיכוי למצוא עבודה היה גבוה יותר הייתה דווקא מתונה (ושוב בנוגע לאנשי הקבוצה השנייה), אם לאנשים יש אפשרות להתפרנס בכבוד הרי שיש ל"עודד" אותם גם בכפייה (על ידי צמצום קצבאות) לעשות זאת, זהו לא המצב, במצב של גיאות הסיכוי של עובדים להיות עניים הוא נמוך והסיכון ביצירת מעמד של עבדים מודרניים נמוך בהרבה. לגבי המיתוס המפוקפק של האוכלוסייה המפרנסת, ובכן לפי נתוני 2003 של המוסד לביטוח לאומי קצת פחות מ6 מיליארד שקלים הוקדשו לקצבאות אבטלה והבטחת הכנסה, השאר, כ40 מיליארד שקלים הוקדשו לקשישים, נכים, נפגעי פעולות איבה, סיעודיים, קצבאות ילדים, עלות מילואים וכו', אולי אתה לא אוהב את ה"בזבוז" של כספי הציבור על האוכלוסיות החלשות, אבל אני לא מכיר הרבה נכים או חולים סיעודיים או סתם קשישים וילדים שיכולים ללכת ולעבוד בקטיף או בסיעוד או בשמירה. לגבי הורדת מיסי הקנייה, טוב נו, העיקר שקנית DVD ב20 שקל פחות ומקרר ב100 שקל פחות, הרווחת, אותם 100 שקלים יכלו להיות מוקצים למטרות חברתיות תורמות צמיחה כמו חינוך שבעיני ובעיני רבים עדיף על עוד DVD למרות שאני לא כופר בזכות של העניים לראות DVD, מעידים על סדר העדיפויות של הממשלה ועל פנינו כחברה. המחלוקת בינינו היא האם לחברה יש אחריות כלפי החלשים שבה, מידת ה"אנושיות" שאתה מפגין והעובדה שאתה חרד על הכסף הנלקח ממך ב"כפייה", גורמת לי לשער שבמידה והמיסים יבוטלו, חלקך הוולנטרי באותם 34 מיליארד יסתכם בשקל בשבוע שתתן לקבצן שינקה לך את החלון, שוב, זכותך להביע את דעתך, אבל הטפת המוסר אינה במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת עוות את הנתונים של בט"ל משום שקצבאות ילדים צריכות להתווסף לאבטלה והבטחת הכנסה ושירות מילואים ומזונות צריכים להיות מחוסרים מהסכום הכללי (שהרי בט"ל מהווה רק צינור במקרה זה). זה נותן לנו בערך 11 מיליארד מתוך 40. כל זה איננו משנה משום שאני מסתמך על הנתון של אחוז המועסקים מכלל כוח העבודה. גם מתוך הנחה שזה לעולם לה יהיה 100 אחוז (מובטלים, עקרות ועקרי בית, תלמידים הנסמכים על שולחן הוריהם) עדיין אנחנו רחוקים מרחק ניכר מאחוז נורמלי (70-75 אחוז). "מהסוגייה הזאת אתה שוב מתעלם באלגנטיות, עבודה עבור רבים אינה מבטיחה החלצות ממעגל העוני, ביחוד כשהשירותים שמספקת המדינה מצטמצמים ויכולתם להנות משירותי חינוך או בריאות סבירים הולכת ופוחתת," אבל תקציבי הבט"ל, בריאות וחינוך עולים כל הזמן, אז איך זה שמצבם נהיה יותר גרוע? מי שמתעלם בצורה מאוד לא אלגנטית מהעובדה הזאת זה אתה... "ברור כי זה לא ממש מעניין אותך," מניין לך לדעת? רק משום שאינני מסכים עמך על הדרך הנכונה לחלץ אותם ממעגל העוני? אולי במקום להתעסק במניעים שלי (שאינך מוסמך לדון בהם ואינך יודע עליהם דבר) נדון בעובדות ובהגיון הדברים? צא מנקודת הנחה שכן אכפת לי. "ואפילו ה"שוק החופשי" מפסיד אותם בתור צרכנים כך שבעקיפין הנזק הוא גם כלכלי." ואללה? באמת? ואני חשבתי שאם העניים יהיו פחות עניים אז העשירים צריכים להפסיד. אופס. זה בעצם התיאוריה שלך "משחק סכום אפס"... "לגבי הורדת מיסי הקנייה....למטרות חברתיות תורמות צמיחה כמו חינוך" לא זכור לי שהזכרתי את זה. מאחר והמיסים בהחלט מפריעים לצמיחה, יש לברך על כך. זו בהחלט "מטרה תורמת צמיחה". באשר לחינוך, העליה המתמדת בתקציבי משרד החינוך בעשרות השנים האחרונות לא התבטאה בעליה מקבילה באיכות החינוך, נדמה לי שדווקא ההיפך. אז מה? כנראה שאתה באמת לא נותן לעובדות להפריע לך... "המחלוקת בינינו היא האם לחברה יש אחריות כלפי החלשים שבה, מידת ה"אנושיות" שאתה מפגין והעובדה שאתה חרד על הכסף" האם הזכרתי את הכסף שלוקחים ממני? מה זה קשור? אתה שוב עוסק במניעים במקום בעובדות. מה יהיה? "זכותך להביע את דעתך, אבל הטפת המוסר אינה במקומה." באמת תודה שמותר לי להביע את דעתי. בנתיים הספקת להגיד עלי את הדברים הבאים א. לא אכפת לי מהזקנים והחלשים ב. אני מתעלם באלגנטיות מהווצרות מעמד של "עבדים" ג. אני לא אתרום שקל לקבצן ברחוב וזה נקרא שאני מטיף לך מוסר. אחלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה, 8 מיליארד, 9 מיליארד 11 מיליארד או 6 מיליארד, בכל מקרה הרוב המכריע מופנים לאנשים שאינם יכולים להשתכר, האם הם אמורים לקבל משהו בכלל ?, האם הם אמורים להסתמך על תרומות של נדבנים? גם הם חלק מ"מדינת הרווחה", אז סתם שאני אבין, אם מחר מדינת הרווחה מתבטלת, מה לדעתך אמור לקרות עם האנשים האלו ? "אבל תקציבי הבט"ל, בריאות וחינוך עולים כל הזמן, אז איך זה שמצבם נהיה יותר גרוע? מי שמתעלם בצורה מאוד לא אלגנטית מהעובדה הזאת זה אתה..." אני לא שמעתי באחרונה על עלייה רצופה בתשלומי הבט"ל, הבריאות והחינוך, להפך, שמעתי בשנים האחרונות רק על קיצוצים וקיצוצים, ולגבי העליות הקודמות, כמה מאותם "עליות" בתקציבי החינוך והבריאות נובעות באמת מעלייה בתקציב לאזרח, וכמה מעלייה אמיתית בכמות האזרחים? אתה כל פעם מזכיר את הכסף שלוקחים ממך אבל תחת מכבסת המילים, אצלך זה "הכפייה שבמדינת הרווחה", בפועל זה כסף ... ואני לא חושב שאם העניים צריכים להרוויח הרי שהעשירים צריכים להפסיד, להפך, אני חושב שהרוב שמחזיקים בדעות הקרובות לשלי מאמינים שאין מדובר במשחק סכום אפס אלא במשחק שבו העניים מרוויחים (או לפחות מקבלים את הסיכוי האמיתי להרוויח), העשירים מרוויחים טיפה פחות, ומעמד הביניים, ובכן, כמו תמיד הוא באמצע, משטר קפיטליסטי כמו זה שנתניהו מוביל גורם להתעשרות המעמד העליון, יתר עוני בקרב המעמדות הנמוכים ולשחיקה של מעמד הביניים, זה יותר משחק סכום אפס, לא ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |