בתשובה לidan, 30/10/04 13:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שכולם יודעים, בעפולה כדאי לעצור בשביל לקנות גרעינים ושאר פיצוחים, אני יודע שהיום מוכרים כבר לתל-אביבים נבערים כל מיני "גרעיני עפולה" (פחחח) בת"א שזה כמו אבקת חלב בקפה לעומת חלב מפרה שוויצרית, אבל אם כבר ממילא עברתם ליד עפולה וקניתם גרעינים, רצוי אצל "כתרי" בשדרה, גם מגדן בסדר. גם לפלאפל של עפולה היה מוניטין אצל החיילים, אבל יש גם פיצריה מעולה, לטעמי הטובה בארץ (ואכלתי פיצות גם באיטליה אך כאן ההשוואה קשה) לא רחוק מהמרכז (שנקרא הכיכר), הפיצריה נקראת "רימיני" ועוד מעט חוגגת 30 שנה! בבעלות אותה משפחה יוצאת פרס. דמיינו איזה אושר פרוסטיאני זה לבוא ולאכול פיצה בטעם זהה בדיוק לטעם שאכלת בילדותך. הפייבוריטה שלי: שני משולשים עם תוספת בצל ולבקש מהם את הרוטב החריף חריף (שורף אש, אשכנזים הזהרו) בבקבוק דמוי קטשופ, ולהוסיף ממנו כראות עיני על המשולש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו, נפתח במדרחוב נורדאו בחיפה סניף של פיצריה רימיני. לצערי הוא הלך בדרך כל בשר יחד עם הידרדרות המדרחוב בתקופת כהונתו של מצנע הזכור לרע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אושר פרוסטיאני'' ואזהרת אשכנזים בנשימה אחת אכן מרחיבים את דעתו של אדם, אפילו בטרם זכה לנגוס מהפיצה העפולאית הוותיקה והמבוצלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גדלתי על פיצה רימיני וקניתי משולש כמעט בכל פעם שנקלעתי לאזור. לפני כשנתיים אכלתי שם. או שחוש הטעם שלי השתנה, או שהנוסטלגיה מטעה, או שהם פשוט איבדו את מגע הקסם. זה לא היה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה(לבטח) זה רק בראש שלך , מפני שישנם אותם בעלים ואותו טעם לפיצה כבר כמו שכבר הזכרת - 30 שנה - ואני לקוחה קבועה. אז חבל על בלבולי המוח - ניפגש ברימיני - יאללה ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג מאיפה בא המוניטין של גרעיני עפולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוניטין מהטעם. זנים מיוחדים שמגדלים במיוחד בשבילם וקליה מושלמת. תיכנס לחנות של כתרי באזור התעשייה החדש ותפגוש טעמים ופריכות מעולם אחר. גרעיני האבטיח ממכרים. אבסורדי ככל שזה יישמע, במרחק הליכה מהתחנה המרכזית בעפולה מוכרים לך מוצר שהוא פשוטו כמשמעו הטוב מסוגו בעולם במחיר שווה לכל נפש. (בודאי הרבה יותר זול מכל השקיות היקרות האלה עם פיצוחים ירודים שמוכרים בסופרמרקטים במחירים מפולפלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, בדיוק נקלעת לנכדב של מי שיצר את השם גרעיני עפולה. סבי עליו השלום שנפטר לפני חודשיים וחצי, וסבתי שניפטרה ממזמן, היו מוכרים בתחנת אגד בעפולה תירס חם. הם היו מוכרים גם בבתי קולנוע, מצחיק הא?! בכ"א הם חשבו על הרעיון של גרעינים וכך התפתח העסק, אבי המשיך לפני 30 שנה פתח מפעל ועד היום יש לנו 5 סניפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בסין, המארחים (הסינים) שלי לקחו אותי למסעדת דגים ופירות ים מפוארת. בסיום הארוחה, אחרי שאכלנו הרבה סוגים של שרצים, ואחרי שהם הגיעו למסקנה שאולי אחרי הרבה אימונים אני אוכל לאכול כמו בן תרבות, עם מקלות ובידיים, הגיע המבחן האולטימטיבי. המלצרים הגישו לשולחן צלחת של... גרעיני דלעת. כן, הגרעינים הלבנים ששום מסעדה שמכבדת את עצמה (או שלא) בישראל לא תגיש אותם. בקיצור, הם הופתעו לגלות שיש אנשים לבנים שיכולים לפצח גרעינים בטבעיות וביעילות, ואני הופתעתי לגלות שבמסעדה עם אוכל כל כך טעים לא יודעים שגרעיני דלעת עושים עם מלח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |