 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים במאה אחוז עם כל מה שכתוב במאמר הזה. אני חושב שיש ליישב את הנגב, להקים בו יישובים רווחיים וע"י כך לפתח אותו למעשה. אבל אם תשאלו אותי, השורש הוא בחינוך. יש לחנך את כולנו לאהבת הנגב, בדיוק כמו שמחנכים אותנו לאהבת הארץ. מה, זה כל-כך קשה? כלל וכלל לא! עובדה, שהאירגון "המועצה הציונית", אליו אני שייך, מתכנן הקמת יישוב יהודי בנגב, ומידי כל מפגש, לצעירי האירגון מועבר מסר אחד מודגש בין יתר המסרים: אהבת הנגב, ופיתוחו. כך הכל צריך להיות! אבל כאן אני מתחבר למה שנח אמר לגבי המדינה. זאת כל הבעיה, המדינה לא עושה כלום. מידי יום היא עסוקה במלחמה בשטחים, בגיזרה הצפונית שמתחממת כסיר רותח מידי יום, ולא דואגת לשאר העניינים שעל הפרק. הם שוכחים לגמרי שאלו הם נבחרי הציבור, ואמורה להיות להם תכנית שלא מסתיימת בגדר דיבורים, אלא מקבל פאן מעשי גם כן. יש אלימות בכל מקום. למה? כי החינוך במדינת-ישראל הוא על הפנים (שלא לדבר על המורים, שבמקרה הטוב יודעים אולי מילה או שתיים בעברית תקנית ולא עומדים בתקנים מחמירים שצריכים להיות כאן), והמדינה איננה מתערבת. לא משנה לה. אחר-כך, לכשזה מגיע לפשיעה, פתאום כולם תופסים את הראש ולא מבינים מאין זה בא. ככה בכל דבר. לא הטאטוא הוא העניין, אם-כי הבטחות שנשארות בגדר מילים ונשכחות עוד לפני שאותו היום נגמר. מה עלינו לעשות? לפעול להחמרת תקנות החינוך ורמת המורים, לפעול לפיטור כל אותם נבחרי הציבור שפעלו במשך כל השנים הללו רק בשביל כיסא מסכן ולא כדי לממש מטרות ממשיות ובעייתיות. כמו-גם, עלינו לקחת, תוך כך שמוסר-ההשכל מהסיפור בראשנו, ולפעול בעצמנו. אנחנו, הדור הטהור, שאולי הוא קצת נאיבי, אבל עדיין דור עם ראש על הכתפיים, שאוהב לפעול ולהיות פעיל, לתת לנו את זכות הבחירה. לתת לנו בהדרגה את הפיריבילגיה לשנות כאן משהו, כי איך שזה נראה עתה, סופה של מדינתנו קרב! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"יש לחנך את כולנו לאהבת הנגב, בדיוק כמו שמחנכים אותנו לאהבת הארץ". למה? זאת אומרת, מה אכפת לי אם אנשים יאהבו או לא יאהבו את הנגב? למה לחנך מישהו ל"אהבת הנגב", ומה שחשוב לא פחות, האם אני יכולה לבקש פטור מהחינוך ל"אהבת התל אביב"? לא אוהבת את תל אביב, מה לעשות? למה שבכלל יהיה לי אכפת מהרגשות העזים (כן או לא) שיש לאנשים מסויימים כלפי חבל הארץ המקסים הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי, לכשכתבתי את המשפט הנ"ל, הייתה לכך שיש לחנך את כל הילדים והנערים לידיעה שבהחלט ישנה האפשרות הזאת. אפשרות ממשית ואפשרית, להתיישב בנגב. אינני, חס ושלום, מנסה לחייב לאהבת תל-אביב, כהגדרתך. מדינתנו, מדינה דמוקרטית, ולכל אחד זכות לעשות מה שרצונו מרשה לו לעשות, ואני אינני בא לחייב כאן מישהו. עם זאת, אני בא לומר שישנה אפשרות, הנגב הוא בהחלט מקום שצריכים לפתחו, ופיתוח הנגב הוא עשיית מעשה ציוני משהו, שיביא להרגשה מוסרית עצמית טובה יותר. לפי דעתי, בכל אופן. האם זה אומר שאת חייבת לאהוב את הנגב? לא ולא! אם לא תרצי, לפחות לא תרצי בידיעה שקיימת האפשרות הזאתי. בימינו ישנם נערים ונערות שלא יודעים מה זה הנגב בכלל, מה שטחו, מה היתרונות/החסרונות שבו ודילמות שונות נוספות שבין היתר חלקן מוזכרות במאמר הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא חשבתי שהעובדה שאני גרה בנגב אוטוטו 22 שנים היא מעשה מוסרי או ציוני במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה איתי? אני, נער בן 15, פעיל במועצה ציונית, שחי בחיפה, חושב שזהו באמת מעשה ציוני ומוסרי בו-זמנית, והאמיני לי, שאני מקווה להיות כמוך, אדם שאוטוטו גר בנגב כ-22 שנים. הלוואי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ואני תמיד שמחה לגלות צד מוסרי וציוני נוסף (ראשון?) באישיות שלי, אשמח אם תוכל לספר לי מה במגורים אי שם בערבות הנגב הרחוקות מוגדר שכזה. כאן אני אוהבת לגור, זהו האוויר אותו נעים לי לנשום, אלו הם הנופים מהם אני אוהבת לשאוב. עניין של בחירה והעדפות אישיות, ולא יותר. רחוק עשרות מונים ממוסר וציונות. מצד שני, אם בא לך להסביר לי איפה או למה אני טועה, מה טוב. אולי גם אשתכנע ואראה בעצמי אדם טוב יותר... ____________ העלמה עפרונית, והופעת בכורה ממחשבי האוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שבעצם קיומם הם צדיקים, ואת כנראה כזו, ציונית בעל כורחך (כי באת לנגב ואת לא עוזבת אותו). אין לי התנגדות שאנשים יחשבו שמגורי בנגב הם מעשה ציוני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני מסכים עם נח שמיר באומרו כי את ציונית בעל-כורחך. את אוהבת את המקום, לא עוזבת אותו וגם לא רואה את עצמך מחוצה לו (או שמא אני טועה??). עם זאת, ישנם אנשים שלא חיים בנגב, הם אינם יודעים מהו המקום הזה בכלל (תודה לאל שאני לא אחד מהם) וגם אינם מתכוונים להגיע לנגב. דברים שרואים מכאן לא רואים משם, הייתי נוהג לומר ואני עדיין עומד מאחורי הצהרה זו. את חיה בנגב, ולא שאני בא חס-וחלילה למצוא פגמים בך, אבל אינך מבינה איך פועל ראשו של אדם שחי מאז ומעולם בצפון, או במרכז (כל מקום חוץ מהנגב). את, למרות שהגעת מחוץ לנגב, ולא נולדת שם (או שמא אני טועה?), גם את לאחר תקופה שאת חיה בנגב כבר שינית את דעתך בנוגע אליו, וקשה לך להעריך כיצד חושבים אנשים שלא משם. אני לא מהנגב. אני מחיפה. אני למדתי שבן-גוריון היה מהראשונים שצעקו שיש לפתח את הנגב. למען האמת, כששמעתי את ההרצאה על בן-גוריון נרדמתי. אבל אח"כ, כשעשיתי לרגע חושבים, הבנתי שהוא צדק. אתן לך לדוגמא את הגרמנים. אמי אמרה שזהו עם מאוד פעיל, שאוהב לעבוד. ואנחנו? עם עצלן. כן, אני מודה. טוב, עצלן זו הגדרה קיצונית מידי, אבל לעבוד אנחנו לא אוהבים. אבל, בכל זאת קיים גרעין מסויים של אנשים, בני-נוער אולי, שכן מוכנים לעבוד. ולכן עלינו לעודד את הגרעין הנ"ל לעבוד, לפתח ולשאת בפרי התוצאות. כשאני אומר שבעצם בזה שאת חיה בנגב, את למעשה עושה מעשה ציוני, אני אומר זאת, מפני שכמה שאת למען האמת אינך נתון משפיע, את בכל זאת אדם נוסף שכן חושב שיש לפתח את הנגב. אדם נוסף, שאפילו מסייע בגופו לפתח את הנגב. וברגע, שנוסיף לקומץ האנשים, כמוך וכמו נח שמיר, עוד את כל הגרעינים של דור העתיד, ונפעל למען מטרה זהה: פיתוח הנגב, אנחנו כולנו נוכל לשאת בפרי התוצאות, וע"י כך, לא נדרוש התפתחות של המדינה לשטחים נוספים, אלא נבנה עוד ערים שלמות (דומאת לוס-אנג'לס), שגם יועילו לכלכלה המקומית ע"י פיתוח מקומות עבודה נוספים, וגם יועילו לנו כאזרחים וצרכנים. לפתע, יהיה לנו נעים להגיע לנגב. לפתע, לא נגיע לשם רק בכדי לטייל ולראות מוצבים נטושים, אלא כדי לחיות שם, לבקר שם את קרובינו וכדומה. זה יהיה פרוייקט המאה של מדינתנו. אח"כ, כבר ניתן יהיה לחשוב על כיבוש שטחים נוספים. אבל קודם, בואו ננצל את אלו שכבר יש לנו, מפני שעכשיו, אנחנו לא עושים זאת בצורה מספקת. זה נקרא להיות ציוני, ראש גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך העניין, מהרגע שבו יצאתי מהבית נחשפתי לאנשים חסרי המוסר שהעזו לנהל את חייהם ברמת אביב או צהלה. איך הם חושבים? לא אתיימר להגיד שאני יודעת בדיוק מה קורה להם בראש, אבל אחרי כמעט שנתיים של עבודה צמודה, אני בטח יודעת *משהו* ממה שקורה שם, בתוך הראש שלהם. אני לא חושבת שיש משהו ראוי להערצה בדבקות בבועה שבה אתה חי. לגור כל החיים באותו המקום ולא להתנסות בדברים חדשים מוביל לצרות אופקים מסויימת. לצורך העניין, זה בכלל לא משנה אם חמישים שנה לא יצאת מחיפה או חמישים שנה לא יצאת מקיבוץ חצרים.1 ומה בדיוק הקשר בין עצלנות, לגרעין חרוץ לפיתוח הנגב? אני מאמינה שבנאדם צריך לחתור למען האושר שלו עצמו, ולא למען איזשהו קולקטיב מעורפל. זה לא אומר שאתה צריך להיות אדם אנוכי, אבל אם לא נעים לך כבר עכשיו לעלות על רכבת (רק שעתיים נסיעה, אפילו אני לא האמנתי)ולהגיע לבאר שבע, עיר האורות, זה ממש לא מטריד אותי. אתה מוזמן להמשיך ולטייל בכרמל. לעצמי, אני משאירה את האופציה לנצל את כל המקומות המקסימים שיש לנו. אני לא רואה את עצמי כ"תושבת מדינת נגב" אלא כתושבת ישראל. זה פוגע לך קצת בחזון הציוני שפיתחת לעצמך אודות המגורים כאן? תנחומיי. הבית שלי פה לא בגלל שום אידיאולוגיה או הצהרת כוונות. כאן אני גרה. סה טו. 1לצורך הענין, ורק בגלל העובדה שמשום מה נדמה לי שזה מעניין אותך, להלן קורות חיים: נולדתי בבאר שבע, בגיל ארבע המשפחה עברה דירה אבל נשארה באזור. מאז סיום הלימודים בתיכון אני פחות או יותר נודדת - שלוש שנים חילקתי את זמני בין תל אביב והדרום, בחודש שעבר עברתי לירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Mein liebes Fraeulein Efronit,
Fragen Sie nicht, was Sie fuer Ihr Land tun koennen. Befolgen Sie die Befehle! Sie beginnen sofort, Tel Aviv zu lieben! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מקווה שברור לך שהידע שלי בגרמנית מסתכם ב"איי, צווינג, דריי" ו"שנל!". פרט למשפט הראשון, שבמפתיע הצלחתי להבין, אין לי שמץ של מושג מה רצית לומר בזה. בהנחה שלגרמנית אין איזושהי משמעות אירונית חבויה שאני מפספסת, אשמח אם תתרגם לעברית. חלקנו שולטים בשפה הזו טוב יותר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלמה עפרונית היקרה, אל תשאלי מה את יכולה לעשות למען מדינתך. צייתי להוראות! התחילי מייד לאהוב את תל אביב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי יחנכו גם קצת לאהבת פתח תקוה? המושבה הראשונה בארץ, ואנשים לא ערים לזה שהיא קיימת, לא רוצים לגור בה ומפיצים באינטרנט בדיחות על חשבונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתלונן? על עפולה סיפרו בדיחות עוד לפני האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתחזה. לא יכול להיות שאתה מעפולה. עפולאים גולשים באינטרנט? החמורים שנושאים את העתון הראשון שבו כתבו על "אינטרנט" כבר הגיעו לקצה כביש הסרגל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על עפולה לא סיפרו בדיחות. עפולה היא הבדיחה. ___ סתאאם, אין כמו פלאפל גולני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפחות בפתח-תקווה חיים אנשים. נפשות, אולי. אנשים יודעים מהו הפירוש של פתח-תקווה, מה עומד מאחוריה. עם זאת, על הנגב אדם לא יודע, חוץ מזה שזה המדבר של ישראל. זה מכובד? אינני חושב ככה. לפחות לפתח-תקווה יש שם, ולמדבר של מדינת-ישראל שמשתרע על כשני שליש משטח מדינתנו, אין אפילו שם לתת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנגב שה המקום הזה שעושים בו מילואים? חם שם, ומלא אבק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לי, שישראלים, אנשים כמוני בכל-אופן, אינם בררנים, אינם מפונקים, ולהם לא משנה היכן לחיות. אם רק נוכל להציץ מעבר לאבק והחום, ולשפר את שאר התנאים, אני בטוח שניתן יהיה ליישב שטח ענק ולהפוך אותו לשימושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להרגיע אותך, מיקי. האמירה של הידיד היתה חצי בדיחה. חם קצת, אבל יבש ולא מזיעים כמו בפתח תקווה. על מזגנים ודאי שמעת ולא צריך להיות חלוץ כדי לחיות בנגב. בוא לבקר פעם בעומר ותראה שאיכות החיים שלי טובה משל רוב תושביה של ישראל, כולל בגוש דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח לעשות כן. בהזדמנות, אולי בהחלט אגיע. למעשה, אשמח לעשות זאת. אגב כך, אני משער ששמעת על התכנון לבנות גרעין חדש בנגב, פרי יוזמתה של המועצה הציונית בישראל, אליה אני משתייך. מה דעתך עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד גרעין בנגב, בנוסף להוא שכבר קיים במישור רותם? זה לא נראה לכם קצת יותר מדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם על זה אומר: כל המרבה, הרי זה משובח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מברך על כך מיקי. כל המרבה הרי זה משובח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שנשאלתי,אבל הלגיטימיות של היאחזויות הנח''ל היום הולכת ופוחתת. לדעת רבים, כולל אלו ששולחים את הגרעינים עצמם, מדובר בניסיונות פוליטים לקצר הליכים להקמת ישובים חדשים. אם מדובר בהיאחזות,צריך פחות אישורים, אין מריבות עם גופים ירוקים, אין כלום. יש שקוראים לזה הפרחת השממה. בעיני זה סתם חוסר מינהל תקין. אנחנו כבר לא בשנות החמישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עולה היום בית פרטי על מגרש מרווח באיזור טוב בעומר1?2 1 או יישוב אחר בנגב שמאופיין ברמה סוציואקונומית ורמת חיים גבוהה. 2 אני מדבר בסדרי גודל, לא צריך הצעה קונקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האיזורים בעומר טובים... בערך 300,000 $ או פחות (המחירים ירדו בשנים האחרונות ואני לא מעודכן כל כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שה''פאן המעשי'' הוא הדגמה של הפן המעשי שחסר בחינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער! טעות שלי... אני מודה, לקחתי לתשומת-ליבי. כנראה שזו התוצאה כשלומדים ערבית, אנגלית, לשון ומדברים בבית ברוסית. מצטער מעומק לבי, ידעתי שישנה אזושהי טעות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך סה טוף מאוט, וטוף ממנו חינוך מחדש. יא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהההה... כן... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |