![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איש לא חלק על כך שבידודם של גברים מכים הוא מטרה ראויה, וכפועל יוצא, שמניעת בידודם היא מטרה בלתי-ראויה. המחלוקת היתה על שיטות השגת המטרה, בשל שיקולי מוסר, יעילות וכדומה. משום כך היפוך הדוגמה אינו משרת את הדיון, כי כל הטיעונים נשארים בו תקפים ונכונים באותה מידה שהיו קודם: אם התרת פוליגמיה לא מבודדת גברים מכים (כפי שטענתי), איסור פוליגמיה אינו גורר את נישואיהם. וכן הלאה לגבי יתר הטיעונים שהועלו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הנקודה שרציתי להראות היא שאנשים מתנגדים לשינוי. בכל הצעה אפשר לחשוב על משהו שלילי שאולי יצא ממנה. הרי ההצעה המקורית במאמר היא ליברלית ביותר: להגדיל את אופציות הנישואין על ידי ביטול חלק מהמגבלות החוקיות. מה היה קורה לו המערכת היתה ליברלית כפי שאני מציע, והייתי מעלה הצעה להגביל אותה בחוק, כפי שאכן נעשה אצלנו? |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |