|
||||
|
||||
''אין טוב ממראה עינים''. זמן קצר לאחר הקמת המפעל טיילתי בשמורת עין גדי. צינורות שחורים גדולים התפתלו לעבר המפעל שממוקם מעט למטה מן המעיינות, שכמות מימיהם פחתה לאין שיעור מן התקופה שלפני כן. מחצית מן הבריכות הקטנות היו יבשות כמעט לגמרי. |
|
||||
|
||||
הצנור שראית, מוביל מי שתיה לקבוץ מאז שנת 1955. ממנו מתפצל במקום נסתר צנור שמוביל למפעל. הצנור הוא בגדל נתון ולא השתנה מאז ועד היום. אז מאיפה המים לבקבוקים?? הקבוץ ויתר על מי השתייה הנהדרים שלו והמיר אותם במים מטופלים ומוכלרים (כמו בתל אביב) לאחר שויתר ועקר יותר מ200 דונם תמרים. החלפה של ליטר בליטר. מה שנראה בעין זה תהליך של שנים ללא גשם, שאיבה פראית בבארות ההרודיון ובארות קו אפס המספקים מים לישובים באזור יריחו. ד"א, זה גם קורה בעינות צוקים, ללא מפעל מים... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמובן, שמטע התמרים לא נעקר לטובת המפעל, אלא לאחר שנפערו בו עשרות בולענים בעומק כמה מטרים, ואפשר לראות חלק מהם מהכביש. מאותה הסיבה, נסגר גם חניון הקמפינג שהיה בעין-גדי. |
|
||||
|
||||
אם הקיבוץ ויתר על מי השתיה הנהדרים שלו, ובתמורה הוא מבקבק אותם למכירה, סימן שמזמן היו צריכים לאסור עליו לשתות את מי השתיה הנהדרים האלה ששייכים, ותנסה להפנים את זה, לכולנו. החלפה של ליטר בליטר זה *לא* מספיק טוב, אם הליטר המקורי ניתן לקיבוץ בלית ברירה ולפני אותן "שנים ללא גשם". לא יעזרו לך כל ההתפתלויות. העובדה היא שלוקחים את שמורת עין-גדי היחידה במינה והופכים אותה למפעל מים, ועוד מנסים להעניק לזה איצטלה ציונית. מעולם לא נראתה ה"ו" מיותרת יותר. |
|
||||
|
||||
מי שיטרח ויעביר כמה מכרסמים נגועים מהגולן לשמורת עין גדי יכול, אולי, לסיים את שוד המים המעצבן ביותר במזרח התיכון. אם מי עדן יכולים לקנות מים ממקורות אני לא רואה סיבה למה קיבוץ עין גדי לא יכול לעשות משהו דומה. (רק בבקשה להודיע על כך לציבור לפני שכמה אזרחים תמימים חוטפים את המחלה על לא עוול בכפם) |
|
||||
|
||||
מצד אחד אני שותף למחאה על הפרטת מי השמורה. מצד שני אם אני רוצה לשתות את המים הטעימים ביותר בישראל אני שמח על כך שמישהו ביקבק לי אותם ושלח אותם למכולת השכונתית שלי, ואני לא צריך לנסוע עד עין גדי כדי ליהנות מהם. |
|
||||
|
||||
אכן, טרגדיית ההמונים מבטיחה את המשך קיומו של האבסורד הזה. שניפגש לדון בזה על מרק צבים1 או סטייק לוויתן? ______________ 1- לבושתי עלי להודות שאכלתי פעם. לא זוכר אם היה טעים. |
|
||||
|
||||
בטח נפגש מתישהו לארוחת שור הבר ולוויתן, אבל בוא נדחה את זה. רוב הזמן אני שותה מי ברז. אני קונה בדרך כלל את הבקבוקים של סן בנדטו. הם גם הכי טעימים לי, אבל הסיבה העיקרית היא כי הם הכי עמידים לשימוש חוזר. |
|
||||
|
||||
תשמח אם כן לדעת שבביקורי בדולומיטים לפני כמה שנים עברתי גם דרך ברוך הקדוש, וגיליתי שאין שחר לחשש שהובע כאן באחת התגובות - המים בסן-בנדטו מופקים באיזור שופע מים שכשהוא לא גשום זה בעיקר משום שהוא מושלג. עם זאת, המחיר הסביבתי של בִּקבוק מים ואז שינועם למרחק של 1500 ק"מ ואל המכולת שלך הוא, ללא ספק, משמעותי בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
(לטעמי ''הקדוש ברוך'' הוא שם יותר יפה) |
|
||||
|
||||
אם תבקר בסן בנדטו תראה שלא רק הקדוש ברוך הוא שם יותר יפה אלא גם העולם שהוא עשה יותר יפה שם. |
|
||||
|
||||
זה לא סלרטיברטפאסט, הוא עשה את הפיורדים. |
|
||||
|
||||
גם שם ביקרתי ואכן התרשמתי ממעשה ידיו. מעניין אם הוא גם זה שטיפל בפיורדים של צ'ילה וניו-זילנד או רק בנורבגיה. |
|
||||
|
||||
שמעתי שהוא עבד על הפיורדים של אפריקה, אבל נראה שהפרויקט התבטל. |
|
||||
|
||||
או לפחות קצת שינה פורמט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |