|
||||
|
||||
בטח נפגש מתישהו לארוחת שור הבר ולוויתן, אבל בוא נדחה את זה. רוב הזמן אני שותה מי ברז. אני קונה בדרך כלל את הבקבוקים של סן בנדטו. הם גם הכי טעימים לי, אבל הסיבה העיקרית היא כי הם הכי עמידים לשימוש חוזר. |
|
||||
|
||||
תשמח אם כן לדעת שבביקורי בדולומיטים לפני כמה שנים עברתי גם דרך ברוך הקדוש, וגיליתי שאין שחר לחשש שהובע כאן באחת התגובות - המים בסן-בנדטו מופקים באיזור שופע מים שכשהוא לא גשום זה בעיקר משום שהוא מושלג. עם זאת, המחיר הסביבתי של בִּקבוק מים ואז שינועם למרחק של 1500 ק"מ ואל המכולת שלך הוא, ללא ספק, משמעותי בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
(לטעמי ''הקדוש ברוך'' הוא שם יותר יפה) |
|
||||
|
||||
אם תבקר בסן בנדטו תראה שלא רק הקדוש ברוך הוא שם יותר יפה אלא גם העולם שהוא עשה יותר יפה שם. |
|
||||
|
||||
זה לא סלרטיברטפאסט, הוא עשה את הפיורדים. |
|
||||
|
||||
גם שם ביקרתי ואכן התרשמתי ממעשה ידיו. מעניין אם הוא גם זה שטיפל בפיורדים של צ'ילה וניו-זילנד או רק בנורבגיה. |
|
||||
|
||||
שמעתי שהוא עבד על הפיורדים של אפריקה, אבל נראה שהפרויקט התבטל. |
|
||||
|
||||
או לפחות קצת שינה פורמט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |