 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע חוזרים ומעלים את הטענה, כאילו כל-כך מסובך לנסח שאלה לא-מוטה למשאל העם? השאלה יכולה להיות פשוטה מאד: ראש הממשלה הציע תוכנית X (מצורפים בזאת הסבריו של ראש הממשלה, ואיתן רשימה של הסברים מפי כל ראשי הסיעות בכנסת). האם אתה מסכים לתוכנית זו? 1. כן 2. לא ואז אפשר להקציב שבוע לפני משאל העם לתעמולת משאל (חצי זמן השידור לתומכים, חצי למתנגדים). מה הבעיה? האם זה עד-כדי-כך מסובך ושנוי במחלוקת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראש הממשלה מציע תוכנית, אני סבור שיש לבצע את תוכניתו אולם לשמור בשליטה ישראלית - את רפיח\אלי סיני\את היישובים בגדה\נקודות התראה\להציע למתנחלים יותר כסף מה עליי להצביע? תענה כמובן "מה שהכי קרוב לדעתך", הבעייה היא שפה בניגוד להצבעה לנציגים שדעתם היא כללית(נסיגה מרצועת עזה) ואין תוכנית ברורה ואני מצביע בתקווה שיממשו את התוכנית הכללית ומקווה שיגבשו את הפרטים הטובים ביותר, הרי שפה מוצגת בפניי תוכנית שאני מסכים לעיקרון שלה אולם איני מסכים לחלק ניכר מהפרטים והצבעתי(מה שלא תהיה) תיזכה ל"פרשנות" שאיננה מתאימה לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בעיה של רזולוציית הדעות. היא אכן בעיה (אם כי אני לא בטוח שבחירת נציגים פותרת אותה), אבל אחרת. כליל שלל (ואם הוא לא היה מקדים אותי, אני הייתי (אולי) כותב זאת) את הטענה לפיה משאל הוא פסול כי נוסח השאלה יכול להטות את התוצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוצאות משאל בשאלה: "האם אתה מסכים לתוכניתו של ראש הממשלה(וכו')"? יהיו זהות לתוצאותיהם של המשאלים הבאים? האם אתה תומך בנסיגה של ישראל משטחים(כפי שייקבע ע"י הממשלה) באופן חד צדדי? האם אתה תומך ביציאה(נסיגה) מעזה ללא הסכם? האם אתה סבור שיש להעביר את השליטה בשטחים המצויים כיום בשליטת ישראל ברצועת עזה לידי הפלסטינאים? האם אתה סבור שזכותה של מדינת ישראל להעביר את אזרחיה ממקום מושבם בהינתנו פיצויים הולמים? מדובר פה על כמה שאלות שאינן זהות, כולן אפשריות, וייתנו תוצאות שונות לחלוטין(לעניות דעתי). הצעת השאלה של כליל שגויה כפי שציינתי בהודעתי לעיל משום שאין היא משקפת מדיניות כללית אלא תוכנית ספיצפית אין נשאלים(אם נבצע השאלה קטנה) "האם להצטרף לאיחוד האירופי", אלא "האם להצטרף לאיחוד האירופי תחת התנאים הבאים". אם כבר עושים משאל עם רצוי שהתשובה תהיה על עניין עקרוני ולא על תוכנית זאת אחרת1. ובשאלה על עניין עקרוני הניסוח מאוד חשוב. איש המרק שמרגיש שהטיעון בעייתי. 1 אלא אם מתכננים להעביר כל תוכנית מדינית עתידית למשאל עם, וכך לעקוף את המכשול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הצעת השאלה של כליל שגויה... משום שאין היא משקפת מדיניות כללית אלא תוכנית ספיצפית'' זהו בדיוק, שמשאל עם (להבנתי) צריך להיות על תוכנית ספציפית, או מכל מקום על שאלה מאוד ספציפית, חד-משמעית במידת האפשר, שהנסיבות כבר מובנות בתוכה (לרוב אלו יהיו פשוט הנסיבות הנוכחיות). ארבע המשאלים האחרונים שהצעת פסולים בעיני, לעומת הראשון שאינו פסול (מבחינת פתיל זה). והם פסולים בגלל שהשאלה בהם לא מוגדרת היטב, ולכן התשובה דלת-משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה לדעתי היא העלות מול התועלת, במידה ותוכניתו של ר''ה נדחית, אין שום מסקנה חד משמעית. להצבעה נגד נסיגה חד צדדית מעזה כעיקרון יש משמעות רחבה הרבה יותר. לתשובה כן לעומת זאת יש משמעות ברורה בשאלה של כליל ומהווה הנחייה לנציגים(או משמעות מעורפלת) במקרה של השאלות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה יש פתרון פשוט. ראש הממשלה ישלם מכיסו הפרטי פרומיל של עלות המשאל אם הוא מפסיד בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיע הזמן לחדד קצת: אם הבנתי נכון, במערכת הפוליטית יש עכשיו מאבק האם המשאל, אם יהיה, יהיה מחייב או רק ממליץ. אם ממליץ, אז אפשר באמת לנסח שאלה יותר מעורפלת, או לחיות עם הערפול המסוים שבתשובה "לא" על שאלת כליל. אם המשאל מחייב, אז חייבים שאלה ספציפית, וחייבים גם להגדיר קונקרטית את משמעות התשובה "לא": למשל, שלא יפונו ישובים בחמש השנים הקרובות (ואפשר להתחיל לעדן את הניסוח). אפשר גם ללכת על מעורב: שאלת כליל, תשובה "כן" מחייבת, תשובה "לא" ממליצה. או ההפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדת בין שני המשאלים מחייב וממליץ, הגדרת המשאל כמחייב היא בעייתית מאוד ודורשת הגדרה חוקתית מסובכת ומרוכבת שתטפל בתוקף ההחלטה(האם גם לאחר החלפת הממשלה?) ומרמת הספיצפיות שלה, למשל שאם תתקבל ההחלטה כן לא יוכל ר"ה זה או אחר לדחות את הביצוע מטעמים שונים ושאם יאמרו לא אי אפשר יהיה להגיד "הגדלנו את מרכיבי הבטחון בתוכנית וכעת היא משובחת", ולגשת לביצועה המיידי. כך שאני סבור שעל כל משאל להיות ממליץ בלבד ולכן סובל מכל הבעיות שהצגתי למעלה אבל ללא הבעייה החוקתית, כמובן שחייבים לקחת את ההמלצה הזאת בכובד ראש. "...למשל, שלא יפונו ישובים בחמש השנים הקרובות..." זאת בדיוק הבעייה בשאלה של כליל, התשובה לא על תוכניתו של ראש הממשלה איננה מלמדת דבר מלבד התנגדות לתוכניתו(מטעמים בטחוניים, כלכליים, רצון לנסיגה בהסכם וכו' ). תשובה לא ל5 שנים נראית בעיניי בעייתית כי היא מעקרת מתוכנן את הבחירות הבאות, משום שהנבחרים יהיו משועבדים למשאל. אני מניח שכאשר כתבת על "מעורב"1 התכוונת לשאלון מודולרי בסגנון הסקרים בעיתונים וזה דווקא מוצא חן בעיניי, במקרה כזה תוכל להתבצע הצבעה על סעיפים מסויימים בתוכנית המעוררים מחלוקת, וכך למשל לקבל את תוכנית ראש הממשלה אבל להגדיל\הקטין את הפיצויים. הבעייה היא אם נוצר מין ערב רב של תשובות חיוביות ושליליות שאינן מאפשרות גיבוש תוכנית קונקרטית, ואינן מלמדות דבר על הלך רוחו של העם(למעט שהוא מבולבל). 1 אבל נראה לי שאני טועה ולא ירדתי לסוף דעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדת בין שני המשאלים מחייב וממליץ, הגדרת המשאל כמחייב היא בעייתית מאוד ודורשת הגדרה חוקתית מסובכת ומרוכבת שתטפל בתוקף ההחלטה(האם גם לאחר החלפת הממשלה?) ומרמת הספיצפיות שלה, למשל שאם תתקבל ההחלטה כן לא יוכל ר"ה זה או אחר לדחות את הביצוע מטעמים שונים ושאם יאמרו לא אי אפשר יהיה להגיד "הגדלנו את מרכיבי הבטחון בתוכנית וכעת היא משובחת", ולגשת לביצועה המיידי. הוא שאמרתי: המשאל, והחוק הנלווה אליו, צריכים להיות מאוד חד-משמעיים אם המשאל הוא מחייב. לא טריוויאלי "להנדס" את זה, אבל להערכתי בהחלט אפשרי. '..."למשל, שלא יפונו ישובים בחמש השנים הקרובות..." זאת בדיוק הבעייה בשאלה של כליל, התשובה לא על תוכניתו של ראש הממשלה איננה מלמדת דבר מלבד התנגדות לתוכניתו(מטעמים בטחוניים, כלכליים, רצון לנסיגה בהסכם וכו' )." יש בזה משהו. אם רוצים שתשובת ה"לא" תהיה אופרטיבית מחייבת, אני לא רואה דרך נייטרלית לנסח אותה; ואז יהיה תוקף לטיעון שניסוח השאלה ישפיע על תוצאות המשאל. דרך אחת לצאת מזה היא מה שהצעתי על "משאל מעורב", ושלא הובן. מה שהצעתי הוא ללכת חצי-חצי בשאלה האם המשאל מחייב או ממליץ: תשובה "כן" תהיה מחייבת, כי היא מוגדרת חד-משמעית. תשובה "לא" תהיה ממליצה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגדיר שהצבעה ''לא'' משמעותה, ''לא, לעד, אלא אם אושר במשאל עם נוסף''. ראה, למשל, את הניסיונות החוזרים ונשנים של המפלגה הקוויבקיסטית להוביל להפרדות מקנדה באמצעות משאלי עם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא" מה? לא לנסיגה חד-צדדית בעזה? זה כמעט חסר משמעות, כי תמיד פוליטיקאי שירצה יוכל לחתום על איזה הסכמצ'יק עם בעל באסטה בשוק חאן-יונס. "לא" לפינוי ההתנחלויות? בסדר, אבל אז עדיין אפשר יהיה לללכת על הפסקת ההגנה עליהן (כפי שרבים כאן רוצים), שמהרבה בחינות זה שקול לפינוי כפוי. הפרדות קוובק מקנדה נראית לי מספיק חד-משמעית, וזה ההבדל. אפשר לנסח תשובת "לא" חד-משמעית, למשל "לא לנסיגה משום חלק של רצועת עזה, בשום תנאי" - אבל אז זה כבר יהיה משאל אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לתוכנית הנוכחית, ולכל תוכנית נוספת בעתיד שתכלול חלקים ניכרים מהתוכנית הנוכחית (אלא אם היא עוברת במשאל עם נוסף). מה זה "חלקים ניכרים"? תשאל את בג"ץ. זה התפקיד שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נותן מרווח הרבה יותר מדי גדול לבג''צ, לטעמי. הרי זה משהו שאי אפשר לכמת, ולכן לא ברור לי אם החוק יוכל אפילו לתת קווים מנחים לבג''צ. אני יודע, יש באייל מחלוקת ותיקה מה גודל המרווח שראוי שיהיה לרשות השופטת. אני די קיצוני לצד המצמצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להצבעה נגד נסיגה חד צדדית כעקרון יש משמעות רחבה מאוד, אבל מה עם הצבעה בעד נסיגה חד צדדית מלבנון? מי שמצביע כך, בתאוריה, עשוי להתנגד לתוכנית הספציפית הנוכחית (איזי, למשל, היה מעדיף נסיגה חד צדדית ללא פינוי בכוח של המתנחלים). אבל אדם כזה יהיה במלכוד: מצד אחד, הוא מתנגד לתוכנית אבל קול בזכות העקרון יחשב כקול בזכות התוכנית, מצד שני, אם הוא יצביע נגד, הוא מצביע נגד עקרון שהוא דווקא תומך בו. לכן, משאל עם צריך להיות על תוכנית ספציפית, או על חוק ספציפי, ולא על רעיונות כלליים - בעיקר כאשר מאחורי העקרון הכללי יש תוכנית ספציפית. אני לא יודע על משאלי עם בחו"ל שבהם נשאלות שאלות עקרוניות, אלא רק תוכניות וחוקים ספציפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יהיה משאל על התוכנית הנוכחית, אני אחרים אותו משתי סיבות: 1. התנגדות עקרונית למשאלים כחלק מצורת המשטר הנוכחית. 2. תמיכה בפינוי הצבא והתנגדות לפינוי אזרחים בכפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתייגות 1 אינה רלוונטית לדיון הנוכחי, והסתייגות 2 היא בדיוק הסיבה בגינה אמרתי שצריך להצביע על תוכנית ספציפית ולא על עקרון - כדי שתוכל להתנגד לתוכנית, למרות שאתה תומך בעקרון של נסיגה מעזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעת אפשר להציב את סולם השמות המלא לציון המעשה שמתוכנן בעזה. יש בו תשע דרגות, מהשמאלית לימנית: "היפרדות"; "יציאה"; "עזיבה"; "התנתקות"; "פינוי"; "נסיגה"; "בריחה"; "עקירה"; "טרנספר". שרון בחר בדרגה הרביעית ("התנתקות"). יוזמי הקמפיין החדש הלכו דרגה אחת שמאלה ("עזיבה"). קמפיין ימני נוסף שנפתח השבוע בחר בדרגה השמינית: "אורלב אחראי לדבר עקירה". השאלה היא איזו מלה תיבחר למשאל העם. (אהוד אשרי, "הארץ") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מרוב מגלמוניה מזרחית שכח בראל שרי ביטחון כמו מופז, בן אליעזר ומרדכי, שלא לדבר על ראש ממשלה כמו נעמי פיטוסי). '' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"זמן אמת", "דרמת הטלוויזיה בשידור חי" ששודרה השבוע בערוץ 2, נעמי פיטוסי היתה ראש הממשלה הראשונה ממוצא מזרחי, שהיתה צריכה להחליט בישיבת חירום בבור בקריה עם הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ויועצה הפוליטי ממוצא רוסי, מה לעשות עם הטייס הישראלי שהסגיר את עצמו לידי החיזבאללה כדי לקבל מידע על רון ארד. נגלה רק, שיחידת מסתערבים מיוחדת מלווה באייל גפן, איש מוסד ותיק שהיה לאגדה בחייו, יצאה לביירות לחטוף את אחיו של השייך נסראללה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |