|
||||
|
||||
ומה בכך אם את מקום מדינות הלאום כמקור הריבונות יתפסו תאגידים רב לאומיים? כמו שהאנושות עברה ברובה ממצב של ממלכות ונתיניהן, למדינות ואזרחיהן, כך היא תוכל לעבור למצב של תאגידים ובעלי מניותיהם. כך למשל ההשתייכות ה"אתנית" שלך תקבע לא לפי מקום הולדתך, אלא לפי בחירתך. |
|
||||
|
||||
את ממשלת ישראל גם אני, הקטן, יכול (תיאורטית) לבחור, באופן שמשפיע ביחס ישר לחלקי באוכלוסית הבוחרים (1 מתוך כארבעה מליון בוחרים). על זהות מועצת המנהלים של תאגיד "וואי וואי וואי כמה כסף אנחנו עושים" בע"מ, שתחום שליטתו יכלול את הלוואנט במאה העשרים ושתיים לא תהיה לי שליטה כזו (אלא אם כן אהיה בעל מניות). |
|
||||
|
||||
בוודאי שאתה יכול להשפיע על התאגיד, ואפילו באופן חזק יותר מאשר הימור על מפלגה עם מצע מעורפל: הפסק לקנות את מוצריו או להשתמש בשירותיו אם אלה אינם לרוחך. אם מספיק כמוך יעשו זאת (ואפילו לא צריך כאן רוב), היה סמוך ובטוח שיעופו שם ראשים. |
|
||||
|
||||
עוד לא ראיתי תשובה מספקת של אנשי השוק החופשי לשאלה מה יקרה אם מדובר בתאגיד "וואי וואי וואי, כמה כסף אנחנו עושים מזה שיש לנו את היד על השאלטר וכולם *חייבים* לקנות אצלנו" - כלומר, מונופולים "טבעיים" כמו חברת החשמל, שהמונופול שלהם נובע מכך שקשה עד בלתי אפשרי להיכנס לשוק שלהם (או שאני טועה וזה דווקא קל?) |
|
||||
|
||||
אפשר לטעון שהמונופול של חברת החשמל הוא טבעי. מה שאי אפשר לטעון זה שהקשיים לכניסה לשוק הם רק קשיים אובייקטיביים. ולראיה - חל איסור בחוק על ייצור חשמל ללא רשיון. אותו כנ''ל לגבי בזק - ייתכן שבשנות השישים אכן הייתה הצדקה לקרוא לזה ''מונופול טבעי'' (וזה גם לא נכון כנראה) היום זה די ברור שאפשר גם אפשר לקיים בתחום הזה תחרות. נשאלת השאלה מדוע מחייב החוק רשיון כדי לספק תקשורת קווית או אלחוטית. |
|
||||
|
||||
יש לך דרך עדיפה לחלוקת משאבים מוגבלים ו/או להגדרת תקנים אשר יאפשרו פעולה משותפת באותו מרחב? |
|
||||
|
||||
מה זה קשור? אם המונופול הוא "טבעי" אזי התוצאה ה"טבעית" של פעולת השוק תהיה חברה אחת ואז אפשר לדון בחיוב בצעדים אלו ואחרים שימנעו ממנה לנצל את מעמדה המונופוליסטי הטבעי. מדוע זה דורש *איסור* על חברות אחרות להכנס לשוק? |
|
||||
|
||||
שאלת: מדוע מחייב החוק רשיון כדי לספק תקשורת קווית או אלחוטית, ועניתי שנדרשת חלוקת משאבים מוגבלים ו/או הגדרת תקנים אשר יאפשרו פעולה משותפת באותו מרחב. זה לא קשור? נכון,זה לא קשור למונופול, ודאי שלא לטבעיותו, אבל את הקישור הזה לא אני עשיתי. מוניות אינן מונופול, לא טבעי ולא מלאכותי, ובכל זאת נדרש רשיון על מנת להפעיל מונית. אבל להבדיל מתקשורת אלחוטית, על רשיון להפעיל מונית אפשר לוותר. ניתן להסתפק ברשיון נהיגה. למה להבדיל מתקשורת אלחוטית? כי תדרי רדיו הם משאב מוגבל. מישהו צריך להקצות אותם לכל אותם ספקי תקשורת אלחוטית, שאם לא כן אולי יהיו לך מקלט ומשדר, אבל תקשורת לא תהיה. אם כך, למה תקשורת קווית דורשת רשיון? הרי חוטי נחושת וסיבים אופטיים הם (מעשית) בלתי מוגבלים. למה שלא כל מאן דבעי יניח את כבליו, ויחבר את לקוחותיו לרשת הטלפוניה? סליחה, ל*רשת* הטלפוניה? למה, מי אתה שתתחבר לרשת *שלי*, לכבלים שאני הנחתי ואני מתחזק? אה, שכל אחד יניח את הכבלים שלו? נפלא. אותו כל אחד גם יחפור בגינה שלי ובכביש המוביל אלי לעבודה על מנת להניח את כבליו? צר לי, אבל כפרולטר ותיק ומרקסיסט נאמן אני מעדיף לוותר על הכבלים. ומה בקשר למספרים? מי יקצה מספרים? ( מספרים - אתה יודע, הדבר הזה שבו אתה משתמש ע"מ לנתב את השיחה שלך לפילגש ולא לאישה, במקרים מסוימים זה נקרא I.P, לא חשוב, כתובת, אמצעי זיהוי.) נכון, אין סיבה ל*בלעדיות*. אבל יש הכרח בויסות ובפיקוח. |
|
||||
|
||||
אם מדובר על הקצאת תדרים אזי זו דרישה סבירה (למרות שגם היא למעשה לא באמת נחוצה אבל זה עניין אחר) באשר לרשות שדורשת הממשלה מאדם המבקש לחבר בחוטים את בתיהם של האנשים, אין כאן שום סיבה מהותית להגביל. אין כאן דרישה לחבר את החוטים *שלי* לרשת *שלך* אלא מתן אפשרות, לכל דכפין, להקים את הרשת *שלו*. וגם אם נלך הלאה (שהרי אתה הוא זה שטען שהמחסור בטלפונים בישראל נבע מבעיות טכנולוגיות, לא?) אזי ממש לא ברור מדוע צריך להיות מונופול על דואר או תחבורה ציבורית. ומדוע לא מסתפקים, בתחום התקשורת האלחוטית, בהקצאת התדרים, מדוע נדרשת שליטה ממשלתית בתכנים? |
|
||||
|
||||
מונופול על תחבורה ציבורית? אריזה מונופול על תחבורה ציבורית? כיום פועלות בתל־אביב לפחות שלוש חברות אוטובוסים. לא שזה כ"כ משתלם להם לפעול במקומות אחרים... |
|
||||
|
||||
גם עכשיו המצב הוא מונופוליסטי. אבל אני מדבר בעיקר על חמישים השנה הראשונות של קיום המדינה. |
|
||||
|
||||
אין זהות (אפילו אין דמיון) בין הדרישה לרישיון לבין מונופול. |
|
||||
|
||||
וודאי וודאי שיש והיה כדאי שטענות מעין אלו יזכו לביסוס קצת יותר משמעותי. וגם אם זה לא אותו הדבר, עדיין זה מיותר ולא נחוץ. |
|
||||
|
||||
וואלה, אתה צודק. איך לא הבחנתי בכך. יפורק המונופול הדורסני של האוחזים בהגה, וישא''ק. |
|
||||
|
||||
לא כל נושא רישוי מייצר מונופול, כפי שהדגימה האנקדוטה המצויינת שלך, אבל נושא הרישוי הממשלתי בהחלט מהווה גורם מכריע ביצירת מונופולים ממשלתיים בעצם מניעת כניסה של גופים שאינם *מורשים* לתחרות עם אותו מונופול. |
|
||||
|
||||
כדי להוכיח דבר מה, אנקדוטה אינה מספקת. כדי לשלול - די בדוגמא אחת. ולעיניין: יש בילבול במה שאתה טוען. במקום שיש מונופול *ממשלתי* אין רישוי. לאף אחד אין רשיון להחזיק צבא או לגבות מיסים. במקום בו נדרש רשיון זה יכול לעזור למונופולים. זה לא בהכרח מביא למונופול (לאיש אין מונופול על ניתוחי לב), זה לא הכרחי ליצירת מונופול (אין צורך ברישיון לייצור שוקולד), אבל כן, בהרבה מקרים זה עוזר ליצירת (או שימור) מונופולים. אז מה? נבטל באופן גורף את הדרישה לרישוי באשר הוא? זאת תהיה הדגמה מוצלחת ליישום הפיתגם "לשפוך את התינוק ביחד עם מי האמבט"1. ___ 1 פעולה שחסידים רבים של "שוק חופשי אמיתי" מציעים פעם אחר פעם, עד שלפעמים נוצר הרושם שמה שמפריע להם לא פחות (ואולי אפילו יותר) מהמים המלוכלכים שבאמבט, היא נוכחותו של התינוק. |
|
||||
|
||||
הבנתי את הבעיה בטרמינולוגיה: אתה משתמש בביטוי "מונופול ממשלתי" למונופול ב*בעלות* הממשלה, בעוד שאני משתמש בו לתאור מונופול *שנוצר* ע"י פעילות ממשלתית (הלאמה או רגולציה ורשיונות מיוחדים - להבדיל ממונופול "טבעי"). האם זה סוגר את הבלבול מבחינתך? סלח לי שאיני מתייחס למשל האמבטיה המקורי שלך, כי קצת עייפתי מלהגיב להערות אמוציונליות סתמיות. אם אתה מעוניין ללבן משהו, נסה לפרט יותר בפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם אתה מודע לכך אבל כדי להפעיל מונית צריך שני דברים א. רשיון לנהוג במונית - את זה כל אחד יכול להשיג ב. "מספר" למונית - זה למעשה מעין זכיון המחולק בהגרלה ומשמש כנכס העובר מיד ליד בכסף רב בעוד את הדרישה הראשונה אפשר לנמק בכל מיני תירוצים בטיחותיים (מופרכים בעליל) אבל את השני אין דרך להסביר מלבד העובדה שזו דרך ליצור מחסור מלאכותי (המשרת את גילדת נהגי המונית כמובן). איזה משאב מוגבל מחלקים כאן בדיוק? |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם כל מילה בתגובה שלך. אז מה? |
|
||||
|
||||
תציץ בתגובה המקורית שלך ותחשוב, האם באמת אין דמיון בין הזכיון שהמדינה "נותנת" (כלומר אוסרת על האחרים) לחברת החשמל - מונופול ובין הזכיון שהיא נותנת לנהגי המונית (כלומר שוב, אוסרת על האחרים) - שגם הוא סוג של מונופול. מש"ל לא? |
|
||||
|
||||
הזיכיון שהמדינה נותנת לחברת חשמל ואוסרת על האחרים הוא הזיכיון להוליך חשמל ולחלקו בין הצרכנים. במדינת ישראל שמורה הזכות לכל אחד למכור חשמל לחברת חשמל באותו מחיר שהוא קונה ממנה. משום מה אין קופצים רבים על ההזדמנות. לגבי המוניות יש להפריד בין הרשיון לנהוג במונית, הניתן לכל מאן דבעי, ובתנאי שעומד במספר דרישות מקצועיות (לא מורכבות מדי), לבין רשיון הבעלות על מונית. במקרה של הבעלות על מונית, אכן יש עיוות מסויים, ועדיף לו היה ניתן לכל אדם המעוניין בכך להיות בעליה של מונית. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון את המצב הקיים, הגורם לכך שפתיחת שוק המוניות לכל אחד תגרום לפגיעה קשה (למעשה לאיון) ברכושם של בעלי ''מספר ירוק'' אשר רכשו אותו בדמים מרובים. |
|
||||
|
||||
האפשרות לייצר חשמל ולמכור לחברת החשמל היא עניין חדש של השנים האחרונות, לא שזה משנה לאור העובדה שאתה יכול למכור רק לחברת החשמל. מאחר והדרישה למספר מונית היא עיוות ואפליה, אינני רואה בטיעון הזה (ישנם אנשים שנהנים מהעיוות כיום) סיבה מספקת להמנע מלשנות. לכל היותר ניתן לקבוע שהמדינה תפצה את בעלי המספרים במחיר השוק של המספר, בתקופת המעבר. |
|
||||
|
||||
האם ח"ח חייבת לקנות את החשמל ממי שרוצה למכור לה? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, כן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יפה, אבל לא ממש לעיניין. במקרה זה מדובר על מחויבות חוזית הדדית בין חברת החשמל לאחים עופר (אלו שממכרז אחד באותו נושא בו הם זכו פשוט השתלפו). תחנות כח פרטיות, בגדלים כאלו ואחרים קיימות בלא מעט מפעלים (בשליפה מהירה: בז"ן, מי"ה, תא"פ (פרוטארום) עה"ש, נילית, מנא"י), מכולן חח"י קונה את עודפי הייצור (אם וכאשר יש כאלה). גם במתקן ההתפלה המוקם בימים אלה בחוף אשקלון יש (כלומר, תהיה) תחנת כח (ואפילו משולבת: טורבינת קיטור עם גז טורבינה). תחנת הכח של האחים עופר (אם וכאשר תקום) שונה מכל האחרות בכך שכל מה שהיא עושה זה חשמל, בעוד אצל האחרים ייצור החשמל הוא תוצר לוואי לפעילותם העיקרית. |
|
||||
|
||||
עזוב לרגע את הארץ שלנו. אני מתקשה לראות איך באופן כללי, אם קיים מונופול "טבעי" של חברת חשמל במקום מסויים, אפשר להתמודד איתו בלי לפעול ישירות לצמצום כוחה של אותה חברה וסיוע אקטיבי לחברה מתחרה. אני גם לא בטוח שזה אפשרי בכלל, אבל זה כנראה נובע מחוסר ידע. יש בעולם מקומות שבהם מספר חברות חשמל מתחרות באותו איזור ועל אותם צרכנים? |
|
||||
|
||||
ראה תשובתי לדורון. השאלה "מה עושים עם מונופול" היא שאלה חשובה וישנן כל מיני צורות חשיבה בעניין, זאת לא נוגעת ולא מסבירה מדוע, כאשר כבר יש מונופול, יש צורך באיסור כניסתן של מתחרות לשוק. הבעייתיות הטכנית היא, בסופו של דבר, הבעיה של אותן חברות. למיטב ידיעתי, חברת החשמל פועלת מכוחו של זיכיון בלעדי שהוענק לה על ידי משטר המנדט הבריטי1, חברת החשמל הולאמה עם קום המדינה מטעמים של סוציאליזם ונקבע בחוק שהיא היחידה שמותר לה לייצר ולספק חשמל. הבעיה שלי איננה עם ההלאמה (למרות שגם זאת שגויה לדעתי) אלא עם בלעדיות הזכיון. אם מישהו רוצה ויכול להקים מתחרה - תפדל - זה בטח לא משהו רע. 1 מלבד מזרח ירושלים. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר איתך על בלעדיות הזכיון, גם לדעתי זה בעייתי. אני מדבר איתך על הטענה "הבעייתיות הטכנית היא, בסופו של דבר, הבעיה של אותן חברות". זו לא בהכרח הבעיה של אותן חברות בלבד, אולי זו גם הבעיה שלנו? נניח שחברת החשמל גבוהה מחירים עצומים, מה נעשה, נפסיק להשתמש בה? מאחר שאין חברות אחרות בשוק וחברות אחרות יתקשו מאוד להיכנס, האופציה הזו לא ריאלית. מכאן שצריך סוג כלשהו של התערבות ממשלתית לטיפול במונופול הזה, ואפילו אם נוצר בדרך הטבעית ביותר שקיימת. (אלא אם זה מונופול "נחמד" שדואג למחיר הוגן ושירות טוב, כמובן). |
|
||||
|
||||
הבעייתיות הטכנית היא בהחלט הבעיה של אותן החברות. המונופול הוא הבעיה שלנו ולכן אין צורך לערבב בין הדברים. אתה יכול להלאים, לפקח, להגיד "נו נו נו" למונופול ועדיין לא לחסום את כניסת המתחרים. לא? |
|
||||
|
||||
אני מתנצל, כנראה שאני מתבטא לחלוטין לא ברור, ולכן אנסה לנסח מחדש את דבריי: אני לא תומך בחסימת כניסת המתחרים, ואף אחד מהטיעונים שלי (שהן בעצם שאלות) לא נועד לתמוך בחסימת כניסת המתחרים. שנית, למען ההבהרה: אני מדבר כאן על מצב שבו קיים מונופול של חברה אחת על מצרך חיוני בשוק. אני לא מתעניין בשאלה איך המונופול נוצר. אפשר להניח לצורך הדיון (ואני מקווה שלא תחלוק עלי כאן) שהוא נוצר בדרך "טבעית", כלומר סיפק שירות הוגן ויעיל מבלי שיצמחו לו מתחרים. עכשיו יש לו את הכוח, אם ירצה, להעלות מחירים לשמיים. הבעייתיות הטכנית, אם אתה מתעקש, היא הבעיה של החברות. אלא שהבעיה של החברות היא גם הבעיה שלנו, מכיוון שכל עוד החברות לא מצליחות להיכנס בשוק, המונופול נשאר במקומו ללא הפרעה, ומאחר שהוא מונופול על מצרך חיוני (אלא אם כולנו נקנה גנרטורים) אין לנו ממש ברירה אלא להיענות לתנאים שהוא מציב, גם אם אינם סבירים. בדיון אחר הובאה דוגמת האינסטלטור היקרן, שגובה 5,000 ש"ח. התגובה המיידית (והנכונה) של חסידי השוק החופשי הייתה שמצב שכזה אינו אפשרי, שכן אם יהיה אינסטלטור יקרן פשוט נפנה לאינסטלטור זול יותר, ומצב שבו האינסטלטורים יוצרים קנוניה הוא בלתי סביר, אולי אף בלתי אפשרי לחלוטין. אלא שהטיעון הזה לא תקף במקרה של מונופול על מצרך חיוני, כמו חברת החשמל. לכן, השאלה היא מה הציבור כן מסוגל לעשות כנגד מונופול שכזה. האם אתה תומך בהתערבות ממשלתית בפעולתו של מונופול שכזה? והאם המעורבות צריכה לבוא לידי ביטוי בסיוע למתחרים, או גם/רק בפגיעה ישירה במונופול? |
|
||||
|
||||
אני הבנתי היטב את מה שאמרת ואף התייחסתי לכך. אין לי דעה מאוד מגובשת מה עושים עם מונופול טבעי. באופן עקרוני ישנן כמה אפשרויות: א. הלאמה ב. רגולציה ג. הרעת התנאים של המונופול או הטבות שיחולקו למתחרים פוטנציאליים ד. לחכות קודם כל אציין שלדעתי יש מעט מאוד, אם בכלל, מקרים של מונופול טבעי. אני חושש (ולכן העלתי את הנקודה של החוקים לאיסור כניסה של מתחרים) שברוב המקרים מדובר במצגת שווא שנועדה לעגן מונופול, שהוא מטבעו זמני, בחוק. דוגמה לכך היא AT&T שפעלה באופן נחוש למדי, בתקופה שעוד הייתה תחרות, כדי לבצר את הרושם שטלפוניה היא שוק של מונופול טבעי. הבעיה עם שיטות א-ג היא שכולן יכולות לשמש, וישמשו, לטובת המונופול ובניגוד לאינטרס של האזרחים. הלאמה הופכת את המונופול והממשלה לאותו גוף, ומן הסתם מאחדת את האינטרסים (או יותר נכון, הופכת את המונופול למוסד שמטרתו העקרית היא אספקת פרנסה לעובדיו ולא שירותים לציבור). רגולציה, לזאת יש נטיה ברורה לפעול נגד האינטרס של האזרחים, ברוב המקרים, הצעד הראשון של רגולציה יהיה חסימת כניסת המתחרים בחוק (וזה יוגדר כ"פיצוי" למונופול על כך שמצירים, כביכול, את צעדיו). הרעת התנאים של המונופול? אולי. לדעתי גם לזה יש פוטנציאל דומה להפוך לרגולציה שפועלת בעד המונופול). לחכות? אז מה אנחנו בדיוק עושים? הטענה שלי היא שהצעדים נגד מונופול נוטים להיות מוקדמים מדי, מונופול הטלפוניה הישראלי, למשל, לא נוצר בעקבות מצב של שוק תחרותי (או סתם שוק חופשי) שהפך להיות מונופוליסטי, שירות הטלפונים הוקם כמונופול מלכתחילה, כנ"ל לגבי חברת החשמל, דואר, מלט, ברזל וכו. הצעד הראשון שצריך לנקוט נגד מונופולים הוא לא לנקוט צעדים לפני שהמונופול הפך להיות מציאות. אם וכאשר מתקיים מונופול אפשר לנקוט צעדי רגולציה מתונים כמו פיקוח על המחירים (כאשר בסיס ההשוואה הוא המצב במדינות אחרות) והכי חשוב, להגביל את הצעדים בזמן, התשובה לשאלה, האם יש כאן מונופול עשויה להשתנות עם הזמן ויש ליצור מנגנון רגולטורי עם מנגנון פקיעה אוטומטי ולא להקים "מוסד לדורות" |
|
||||
|
||||
אני מציג את הטקסט הבא מתוך סקרנות, כיצד כתומך החשיבה האולטרה ליבראלית אתה מתייחס אליו? "בינינו, האם לא כדאי שהבנק העולמי יעודד יצוא רב יותר של תעשיות מזהמות למדינות הפחות מפותחות? אני יכול לחשוב על שלוש סיבות לכך: 1) העלות של זיהום הפוגע בבריאות תלוי באיבוד ההכנסה הנובעת מעלייה בתמותה, מנקודת מבט זו כמות זיהום הפוגע בבריאות צריך להיות במדינות בהם העלות הזאת היא הנמוכה ביותר, קרי במדינות בהן השכר הנמוך ביותר. אני חושב שההגיון הכלכלי שעומד מאחורי הצפה של פסולת רעילה במדינות בהם השכר נמוך הוא ללא דופי ועל כן אנו צריכים להתמודד אתו. 2) עלות הזיהום היא לא ליניארית כיון שעלותה של התוספת הראשונית שלה סביר שתהיה נמוכה. תמיד חשבתי שמדינות באפריקה להן אוכלוסיה מועטה הן במצב של תת זיהום, יעילות איכות האוויר שלהן נמוכה בהשוואה ללוס אנג'ס ומקסיקו סיטי. רק העובדה המצערת שזיהום רב כל כך נוצר מתעשיות בלתי סחירות (תחבורה, ויצור חשמל), והעלות הגבוה של העברת זיהום מוצק מונעות סחר שיעלה את הרווחה עולמית באוויר מזוהם ופסולת אחרת. 3) הביקוש לסביבה נקייה מסיבות בריאות וסיבות אסתטיות סביר שתהיה לו גמישות הכנסה גבוהה. הדאגה לגבי חומר הגורם לשינוי של אחד למליון בסיכוי לסרטן ערמונית יהיה גבוה יותר במדינות בהם אנשים חיים מספיק זמן כדי לחלות במחלה מאשר במדינות בהן שיעור התמותה של ילדים מתחת לגיל חמש הוא 200 מאלף...." הטקסט הוא אמיתי לחלוטין והוא תרגום למזכר פנימי שהפיץ לורנס סאמרס הכלכלן הראשי של הבנק העולמי בשנת 91. |
|
||||
|
||||
אני יותר סקרן לדעת מדוע אתה חושב שמה שאומרים בבנק העולמי מתייחס איכשהו לדעותי הליברליות. האם לדעתך הבנק העולמי מייצג את הדעות שלי או דומות להן? אני אתן לך רמז, יש סתירה בין ליברליזם הרואה מטרה בצמצום תפקידי המדינה, בוודאי בתחומי הכלכלה, ובין "תוכניות" מעין אלו שאין יכולות להתבצע אלא באמצעות הרחבת תפקידי הממשלה... |
|
||||
|
||||
איך אתה מקשר את לשוק חופשי? מזכר כזה יכול להיות רק פרי של תכנון מרכזי. הרי למפעל האמריקני לא אכפת אם הוא מזהם אמריקנים או סינים, ושיקולי המעבר של בעליו למדינה אחרת הם רבים ומגוונים, והזיהום אינו בהכרח מהחשובים ברשימה. הכלכלן הראשי ההוא מנסה דווקא לפעול בצורה רגולטורית (כנראה ע"י אמנה בינלאומית סלקטיבית כלשהי, או מתן תמריצים לחברות על חשבון כספי משלם המיסים במדינות המתועשות בהן נמצאות כרגע חברות אלה) כדי להתערב בשיקולי החברות המסחריות. |
|
||||
|
||||
מלמד על הלך הרוח? האם זה מזכיר לך איזושהי הצעה צנועה? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הקשר של תגובתך לתגובתי. את סוויפט הציניקן הנפלא אני מכיר, כולל מאמרו החביב הזה. מזל שלאחר מאות שנות עוני ואומללות אירית החליטו האירים לצאת ממצב זה לא ע''י הצעתו, אלא פשוט ע''י הפיכת מדינתם לחופשית הרבה יותר כלכלית, ותוך פחות מדור להמיר את האומללות האירית המפורסמת בגאווה על מדינה שרבות מהאירופאיות הותיקות והמבוססות מאחוריה ברמת החיים. |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי לטעון שאלו דעותיך , ניסיתי להדגים דבר פשוט בהרבה: כל צורת מחשבה כוללת ורדוקטיבית עלולה ליצור פרוורסיות בסגנון המסמך הנ"ל - אתה בוודאי תטען שהמסמך מנוגד למחשבתך והינו הוכחה לישום שגוי של משנתך אבל במה זה כל כך שונה מאותם סוציאליסטים שטוענים שלא הסוציאליזם הוא הבעיה אלא הישום הכושל ברוסיה\סין וכו' |
|
||||
|
||||
אני חושש שאתה לא ממש קורא (וגם הדוקטור ענה לך): זה לא יישום שגוי של משנתי - זו לא משנתי! מדובר בגוף רגולטורי (שספק אם הוא צריך להתקיים בכלל), וההצעה לרגולציה היוצאת מגוף זה. אני חושש שהטעות שלך נובעת מכך שאתה מקשר כל גוף בעל זיקה לכלכלה ועסקים ל"שוק חופשי", בעוד שהדבר רחוק מלהיות כך (ראה את הקיינסיאניזם המוכן ומזומן לעמוד לצידו של כל ממשל רגולטורי). |
|
||||
|
||||
נתחיל בכך שתעניק כבוד ליכולת ההבנת שלי ולו רק מחמת הספק. במקרה הספציפי הנ"ל המזכר לא כיוון לעבר רגולציה אלא דווקא לכיוון של הנחייה שקטה לא מחייבת. ושוב אני נוטה להאמין (ולו רק עפ"י התבטאויות שונות של אנשי הבנק העולמי ו WTO) שרבים מהאנשים שפועלים מטעם אירגוני רגולציה אלו היו סומכים את ידיהם על דעותיך, הם בסה"כ מתפעלים מערכת לשלב הביניים עד לרגע שבו יוכלו לוותר על המערכת שהקימו - פה בדיוק טמונה הבעיה. יש ויטענו (וכמדומני שאתה נכלל בינהם) שיש להעלים את כל אותם גופים רגולטורים ויפה שעה אחת קודם. אותם אנשים שפועלים במסגרת הארגונים יטענו, ללא ספק מתוך ראציונאל של צרכי השעה, שבינתים יש בהם צורך כדי להכניס סדר בכאוס הכלכלי העולמי. זה לא קצת מזכיר את המאבק בין הטהרנים האידאולוגים לאחר המהפכה הקומוניסטית ל"פרקטים" שדרשו להתעמת תחילה עם צרכי השעה וחינוך המערכת? |
|
||||
|
||||
כלומר, אם אנשים "שפועלים מטעם ארגוני רגולציה" סומכים את ידם על דעותיו של ווטסון מתחייב שגם ההיפך הוא הנכון (כלומר, שזו דעתו של ווטסון או "הקפיטליזם")? מכאן יוצא המהלך הלוגי המופתי הבא: א. סוקרטס הוא סוס לבן. ב. גם אפלטון לבן. ג. מכאן נובע שאפלטון הוא סוס. |
|
||||
|
||||
לא. אני לא מנסה להצביע על כשל לוגי. אני מנסה להצביע על התעלמות שנפוצה אצל טהרנים אידאולוגים (וכן לעניות דעתי ליבראליזם הוא אידאולוגיה) הם מתעלמים מהנתיב ההתפתחותי שרעיונות הולכים בו. ליבראליזם כלכלי הוא רעיון מצוין אני מניח - המסע לעבר הגשמתו יוצר תפלצות שהוגיו לא ציפו. |
|
||||
|
||||
אבלאר יקר. חלילה לנו מלהתעלם מההשלכות החמורות שעשויות לנבוע מהאידאולוגיות בהן אנו מאמינים. רצונך הכן להתריע בשער הוא מבורך. הדבר היחידי שחסר בטיעון שלך הוא הקישור בין המזכר הזה והאידאולוגיות הליברליות. מהו אותו נתיב התפתחותי בו הלכו הרעיונות הליברליים כדי להגיע למזכר הזה? "ליבראליזם כלכלי הוא רעיון מצוין אני מניח - המסע לעבר הגשמתו יוצר תפלצות שהוגיו לא ציפו." כמו מה למשל? |
|
||||
|
||||
גופים מעשיים לא עובדים בשיטה של "הנחיה שקטה לא מחייבת". אם המזכר הזה היה צובר תאוצה בתוך הבנק, הוא היה מתורגם לאותם תמריצים או אמנות עליהם דיברתי (ואולי זה מה שקרה, אין לי מושג). הבנק העולמי באופן ברור אינו מקשה אחת, וברור שיהיו אנשים בעלי מגוון דעות, אבל *עצם קיומו* כגוף מווסת מהווה נדבך נוסף בהפרעה לסחר החופשי. אני מדגיש שוב: הקמתו של הבנק לא היתה בשם הליברליזם או עיקרון ליברלי, אלא בשם הרצון *לווסת* (לרגלץ) את המערכת הפיננסית. הוא נוסד ע"י מדינות ועבור מדינות, ומסייע בטיפול נושאי סחר בינלאומי בשל מעורבות המדינות בסחר זה, שאינה נתמכת בשום אופן בשוק חופשי, והיא הדבר הראשון שיש להסיר. |
|
||||
|
||||
ובנוסף. מתוך בורות היייתי שמח עם היית מפרט כיצד החשיבה הליבראלית מתמודדת עם ההשלכות של צמצום המדינה על שוק הנשק ותחום ביטחון הפרט (משטרה, צבא וכו..) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |