בתשובה לדובי קננגיסר, 11/10/04 12:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לא זוכר" זה לא בושה! אפילו "לא יודע" זה בסדר. מה שאולי פחות בסדר זה שהעלת לדיון משהו שאתה (ואנחנו) לא יודע איך להשתמש בו. (זה סתם) מאחר שאנחנו לא מבינים את רולס, אני לא חשוב שזה חשוב (עוזר) מה אני חושב שההם יגידו. הרי מה שאני חושב שהם יגידו יכול גם להיות מושפע מהמצב שלי...אז אני לא מבין. אבל כדי לא להתחמק משאלתך אני עונה: אינני חושב שההם יחליטו לזרוק את אלו לכלבים. דרך אגב גם אני לא חושב שזה מה שצריך לעשות לגבי "למה הם לא עמלו",נגיד (בתור התחלה) "כי לא בא להם". אז הנה שאלה יותר קלה: האם ראוי לקחת מאלו שעמלו ולתת לאלו שלא עמלו כי לא בא להם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם זה מה יש, נתחיל מזה: לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו השאלה הזו היא לא מספיק פשוטה, לדעתי. אם "לא בא להם" ולפתע פתאום מתגלה שהם חולים בסרטן (סתם דוגמה), גם אז נחשוב שאין לסבסד אפילו פרומיל מההוצאות הרפואיות באמצעות מערכת הבריאות (שזה בעצם לקחת מאלה שעמלו עבור אלה שלא) כי "הם הביאו את חוסר היכולת שלהם לטפל בעצמם על עצמם"? מעין "מגיע להם בשל אופים הלקוי, ככה זה"? גם אני שותף להרגשה שעזרה לכאלה נעשית בפחות "חשק" וגם אני ארצה לעשות משהו כדי לשרש תרבות של "מגיע לי, עמלו אתם במקומי ועבורי", אבל כאשר אני מנסה להכריע בין רצון זה לבין רצוני לעזור במקרי קיצון לכאלה שנמצאים בשפל אמיתי (ולא חשוב אם באשמתם או לא), אני נוטה להכריע לטובת השני. אם השאלה הפשוטה היא: האם ראוי לקחת מאלו שעמלו ולתת לאלו שלא עמלו כי לא בא להם? התשובה שלי היא: בעיקרון לא, באמת צריך להזהר מעידוד תרבות בטלנית (במקום בו היא קיימת), אבל *יש מקרים* בהם הרצון לעזור (שמשמעותו לקחת מזה ולתת לזה, במסגרת של המדינה כפי שאנו מכירים אותה היום ולא במסגרת המדינה החופשיסטית) גובר על הרצון לשפוט את אופיים הלקוי של אי אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, מה שיפה הוא שאיכות התשובה לא תמיד נמדדת בכמות המילים. ואני גם שמח שקיבלנו הסכמה עקרונית (אמנם מסויגת) מאביב, בו איש לא יחשוד לקנוניה עם החופשיסטים. אני מרשה לעצמי להכריז על סיכום מס' 1 (אם יש מתנגדים - שיקומו עכשיו): מתדני האייל הקורא הגיעו למסקנה שבאפן עקרוני אין זה ראוי לקחת מאלו שעמלו ולתת לאלו שלא עמלו כי לא בא להם. אני גם מציע למערכת להעביר הודעת תמיכה למשרד האוצר ולחזק את ידם בכוונתם להפריד בין הנזקקים באמת ובין אלו שלא בא להם. (אגב, את נתניהו אני לא סובל - כבר אמרתי?) --------------- עכשיו אני מבקש מדובי ואביב לחזור ולעין בשאלה מס' 2, ולהזכר ששמעון הלך לקורס קבלנים כי בא לו ואילו ראובן צפה בטלויזיה וירד על בירות כי "לא בא לו" ללכת לקורס. (1) האם נוכל לומר כי, אחרי שנתיים, שמעון הפך לקבלן כי "בא לו" להשקיע בלימודים ובחיסכון ואילו לראובו "לא בא" לעשות כך? (2) ואז לחזור לשאלתנו מס' 2 האם בתנאים המתוארים בשאלה ראוי לקחת משמעון(שבא לו להשקיע) ולתת לראובן(שלא בא לו להשקיע)? (3) ואם נשיב בחייוב על (2), האם לא נמצה סותרים את הסכמתינו העקרונית לעיל? ---- כדי להקל על אביב: בוא נשאיר בצד מחלות ושאר מרעין בישין. כאמור, בפרקטיקה יש יוצאים מהכלל, אבל בעיקרון... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |