בתשובה לדובי קננגיסר, 14/10/04 17:56
סלט צידקיהו 253236
אפילו השאלה הזו היא לא מספיק פשוטה, לדעתי. אם "לא בא להם" ולפתע פתאום מתגלה שהם חולים בסרטן (סתם דוגמה), גם אז נחשוב שאין לסבסד אפילו פרומיל מההוצאות הרפואיות באמצעות מערכת הבריאות (שזה בעצם לקחת מאלה שעמלו עבור אלה שלא) כי "הם הביאו את חוסר היכולת שלהם לטפל בעצמם על עצמם"? מעין "מגיע להם בשל אופים הלקוי, ככה זה"?

גם אני שותף להרגשה שעזרה לכאלה נעשית בפחות "חשק" וגם אני ארצה לעשות משהו כדי לשרש תרבות של "מגיע לי, עמלו אתם במקומי ועבורי", אבל כאשר אני מנסה להכריע בין רצון זה לבין רצוני לעזור במקרי קיצון לכאלה שנמצאים בשפל אמיתי (ולא חשוב אם באשמתם או לא), אני נוטה להכריע לטובת השני.

אם השאלה הפשוטה היא: האם ראוי לקחת מאלו שעמלו ולתת לאלו שלא עמלו כי לא בא להם?

התשובה שלי היא: בעיקרון לא, באמת צריך להזהר מעידוד תרבות בטלנית (במקום בו היא קיימת), אבל *יש מקרים* בהם הרצון לעזור (שמשמעותו לקחת מזה ולתת לזה, במסגרת של המדינה כפי שאנו מכירים אותה היום ולא במסגרת המדינה החופשיסטית) גובר על הרצון לשפוט את אופיים הלקוי של אי אלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים