בתשובה ליהונתן אורן, 29/09/04 0:32
המישור הפילוסופי 249485
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 29/9/2004, 0:39
כן נכון.

אנסח שוב:

השאלה "למה זה מגיע לי" אינה נשאלת ע"י מי שמבין *באמת* שהוא חי ב"בעולם אקראי". רק האמונה בכח מכוון יכולה לגרום לחיבוטי הנפש האלה (בצד הנחמה שהיא מספקת).
המישור הפילוסופי 249489
יהונתן אורן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 29/9/2004, 0:46
לא נכון.

אין קשר הכרחי בין הבנה רציונאלית לבין תחושה של חוסר צדק. תחושה או עמדה לא נגזרת מטענות.
המישור הפילוסופי 249494
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 29/9/2004, 0:54
הבנה אמיתית אינה מסתיימת בתחום הרציו. התחושות שלי נשענות, במידה רבה, על התובנות שלי לגבי העולם, ואתה יכול להאמין לי (או לא) שגם בעוברי את האסונות הגדולים של חיי לא הרגשתי שום תחושה של ''אי צדק'', ובטח לא ''למה זה מגיע לי''. הכוונה, כמובן, לאסונות שמקורם במה שנהוג לכנות ''כוח עליון'' ולא לכאלה שנגרמו בידי אדם.
המישור הפילוסופי 249502
יהונתן אורן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 29/9/2004, 1:16
אני לא יודע מה זה הבנה "אמיתית". אף פעם לא התחברתי למיסטיקה.

אני חושב שיש לך הנחה סמויה, והיא שהאדם הוא יצור רציונאלי שאמונותיו נשענות על רציונאליות. זאת הנחה לא נכונה בעליל.
בנוגע לעצמך – כמובן שאני מאמין לך. אני לא בטוח שאתה לא מפסיד כאן משהו. לא את האמונה באל, אלא את הפתיחות לטווח רגשות רחב יותר.
המישור הפילוסופי 249507
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 29/9/2004, 1:24
לא, אני לא מחזיק בהנחה הסמויה הזאת, אבל יקצר המצע מלפרט, ואחזור לי לתרדמת הסתיו הברוכה.
המישור הפילוסופי 249495
אורי פז • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 29/9/2004, 0:54
ואולי באמת התחושה (של הסבל) אינה נגזרת מטענות (למה אני?!), אבל הטענות (איפה אלוקים?!) כן נגזרות מתחושות (המכירות בלבם פנימה שיש תכלית לחיים).

כך לעניות דעתי סבור שכ"ג. ואם כן, אין ביניכם מחלוקת. שניכם מדברים על מישורים שאמנם מקבילים, אבל שונים.
המישור הפילוסופי 249503
יהונתן אורן • בתשובה לאורי פז יום ד', 29/9/2004, 1:16
תחושה של סבל בודאי אינה נגזרת מטענות. ואני לא מכיר בכך שיש תכלית חיצונית לחיים. מצטער.
המישור הפילוסופי 249511
אורי פז • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 29/9/2004, 1:35
לא הבנתי. מי דיבר על תכלית חיצונית?
(ואילו לגבי הקביעה שבמשפט הראשון שלך - שנינו מסכימים).
המישור הפילוסופי 249561
אביב י. • בתשובה לאורי פז יום ד', 29/9/2004, 14:24
אתה דיברת (בחלקו השני של משפט-הפסיכולוגיה-בשני-זוזים שלך).
המישור הפילוסופי 249868
אורי פז • בתשובה לאביב י. יום ה', 30/9/2004, 20:40
לא מדויק, דיברתי על תכלית פנימית ולא תכלית חיצונית.
המישור הפילוסופי 249877
אביב י. • בתשובה לאורי פז יום ה', 30/9/2004, 21:13
לא בדיוק.

דיברת על הכרה פנימית (של בעלי התחושות) בתכלית חיצונית (תכלית לחיים הנובעת מקיומו של האל). אם לא, אז לא היית ברור בתגובה 249495. התכלית ש*יועדה* לאדם ע"י צד ג', אינה יכולה להיות "תכלית פנימית".
המישור הפילוסופי 249880
אורי פז • בתשובה לאביב י. יום ה', 30/9/2004, 21:21
מה שטענתי שם פשוט, בדיוק מה ששכ"ג המשיך לטעון אח"כ בפירוט: אדם שאינו מאמין בקיומו של אלוקים - אינו רשאי לתמוה איפה אלוקים בעודו נמצא בשעת צרה. אתה לא מאמין בו, אז מה אתה תמה איפה הוא?!

מה בין זה לבין תכלית חיצונית, תהרוג אותי, לא יודע.

הכופרים "בעקבות" מאורעות שואת יהודי אירופה - סותרים את עצמם. אלוקים מעולם לא שכן בליבם - אם הם שואלים היכן היה בשואה. משום שאלוקים צריך להיות רשאי ומסוגל להסתיר פניו מבריותיו, כפי שהבטיח שיעשה במצבים מסוימים שאיפיינו את מצבו של העם היהודי במאה ה-‏19 לפרוטרוט, אחרת באיזו מטבע תישקל מילתו, לטב או למוטב? ואיזה אלוקים הוא זה שאין לו "מילה של גבר" (כמו שאומרים)? את הטוב (שמגיע לנו) נשמח לקבל ואילו את הרע (שמגיע לנו) - לא: "איפה היה אלוקים בשואה?!".
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות