בתשובה ליהונתן אורן, 29/09/04 1:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי. מי דיבר על תכלית חיצונית? (ואילו לגבי הקביעה שבמשפט הראשון שלך - שנינו מסכימים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דיברת (בחלקו השני של משפט-הפסיכולוגיה-בשני-זוזים שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק, דיברתי על תכלית פנימית ולא תכלית חיצונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. דיברת על הכרה פנימית (של בעלי התחושות) בתכלית חיצונית (תכלית לחיים הנובעת מקיומו של האל). אם לא, אז לא היית ברור בתגובה 249495. התכלית ש*יועדה* לאדם ע"י צד ג', אינה יכולה להיות "תכלית פנימית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטענתי שם פשוט, בדיוק מה ששכ"ג המשיך לטעון אח"כ בפירוט: אדם שאינו מאמין בקיומו של אלוקים - אינו רשאי לתמוה איפה אלוקים בעודו נמצא בשעת צרה. אתה לא מאמין בו, אז מה אתה תמה איפה הוא?! מה בין זה לבין תכלית חיצונית, תהרוג אותי, לא יודע. הכופרים "בעקבות" מאורעות שואת יהודי אירופה - סותרים את עצמם. אלוקים מעולם לא שכן בליבם - אם הם שואלים היכן היה בשואה. משום שאלוקים צריך להיות רשאי ומסוגל להסתיר פניו מבריותיו, כפי שהבטיח שיעשה במצבים מסוימים שאיפיינו את מצבו של העם היהודי במאה ה-19 לפרוטרוט, אחרת באיזו מטבע תישקל מילתו, לטב או למוטב? ואיזה אלוקים הוא זה שאין לו "מילה של גבר" (כמו שאומרים)? את הטוב (שמגיע לנו) נשמח לקבל ואילו את הרע (שמגיע לנו) - לא: "איפה היה אלוקים בשואה?!". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |