 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישראל - פאשיזם קשה מזן לא מוכר עד כה כשאתה נאבק ומנסה להבין באופן פרטני היבטים של צפידות מערכתית כביכול, עד מהרה אתה מגלה שהיקף התופעה המסויימת הנידונה מגיע לתחומים חברתיים כלכליים ומדיניים רבים. כשעוסקים בניתוח סוציו-כלכלי של התופעה הישראלית, בסופו של דבר אתה מגיע לתופעה אניגמטית: אין מנוס מלזהות את העובדה שישראל היא יציר פשיסטי "קשה" מזן לא מוכר עד כה. פאשיזם קשה זה הוא בעל תכונות יחודיות, שניתן להבינם אולי כשורה של היפוכים לאתוסים מערביים תוך פרקטיקה מנוגדת: חופש תקשורת (ערך מערבי) -הרמטיות קולקטיביסטית חונקת, תיקשורת לכידה ומונוליטית קפיטליזם חופשי (במערב) - קרטליזם רומסני בישראל חילוניות - דתיות טוטליטריסטית וחובקת כל באופן הריאקציוני, הפגאני והמקרבן ביותר. חברתית: פלורליזם פעולה - מגף מדביר והומוגניות בנקאות ופיננסים - במקום הזרמת אשראי המניעה פיתוח בספקטרום רחב - חנק מגזרים רבים באמצעות מניעת אשראי שרירותית מחד, והזרמה נקודתית למוקדי תפעול הפשיזם הקרטליסטי. משפט - שילטון החוק במערב. זוהי גם הרטוריקה הישראלית המגבירה את תכולת והיקף שילטון החוק: הכל שפיט. בפרקטיקה: אטאוויזם קמאי של השלטת שרירותיות, איפה ואיפה, ודיכוי גורמים בעלי פוטנציאל יצרני, במקום דיכוי עבריינות והענשת הפרת זכויות הפרט. צורות הסוציאליזציה הנפוצות ליציר הפשיסטי הזה הן שליליות, ומתבטאות בענישה מחמירה: הן מתכנסות כולן לאופק שילוש של הטרדה, חרם ואובדן או חיסול מקורות מחיה. זוהי בין היתר תצורה חמקנית של פאשיזם. הגרילה הפלשתינאית היא פן משלים של הארכי-פאשיזם הממורכז הישראלי, באפשרה את התמדת הפאשיזם המוזר הזה, בכך שהיא מספקת לגיטימציה להידוק הדיכוי הפנימי הסמוי והלא סמוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר רובנר היקר, מתי כל זה היתחיל? "לפני שנים אחדות", מספר הסופר פנחס שדה ב-1985 "ראיתי את אורי צבי גרינברג עומד ובוכה". כיום, לאחר הצום וההכאה על חטא, יש רבים ביננו, למשל 1.370,000 אזרחים הנימצאים מתחת לקו העוני, שכל השנה היא להם מבחינת צום, דלות והתייסרות. מתי הונף הגרזן על הרוח החופשית בארצנו? מתי כל זה החל - האטימות, הרישעות, הקירבון, החסימה והבלימה והדרדור לאשפתות, הצדקתנות ההרמטית, החושך? ראה המאמר: כשאורי צבי גרינברג בכה ישראל - פאשיזם קשה מזן לא מוכר עד כה - המאמר (הכמעט) המלא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה "מערב" אתה מדבר ששונה כל־כך מישראל? אתה מוזמן לתת דוגמה למדינה שבה יש חופש תקשורת, קפיטליזם חופשי, חילוניות, פלורליזם, ושלטון החוק אני לא מכיר אף מדינה שבה כל אילו מתקיימים. לפחות לא מדינה אשר מעורבת בסכסוך צבאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן כל אלה מתקיימים? בבקשה: הגדרות: 1) קפיטליזם חופשי: תחרות חופשית, אכיפת חוקי אנטי-קרטליזם המיושמים הלכה למעשה (בניגוד לישראל, בה חוקים כאלה קיימים, אך אינם מיושמים. ראה מאמר הממונה על ההגבלים העיסקיים לשעבר, מר תדמור (חפש בארכיון הארץ, מאמר מפברואר בערך, 10 ש"ח, או פיסקה פותחת בחינם) 2) חילוניות: הפרדת הדת מהמדינה. אקלים חילוני. הדת נחשבת כעניין פרטי ואינדיוידואלי, ושיחה עליה אינה חלק מה"בון טון". במידה ויש חקיקה מונעת-דת, הרי שהנימוקים אינם מסתמכים על כתבי הקודש או הלכה כזאת או אחרת. הנימוקים הינם ענייניים. מדינות מערביות בהם מתקיימים כל החמשה הנ"ל במינונים גבוהים, והמעורבות בסכסוך צבאי, הן: ארה"ב - אפגניסטן, עיראק, אל קאידה. בריטניה - עיראק איטליה - עיראק, טרור יפן - עיראק דרום קוריאה (מקרה גבול) - עיראק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב יש נסיגה חמורה מאוד בתחום זכויות האדם. יש שם רשימות שחורות בשדות התעופה (ונראה שכבר יש שימוש בהם לדיכוי יריבים פוליטיים), יש מעצרים מנהליים, יש עינויים, ועוד היד נטויה. חוקי אנטי־קרטל אינם התערבות מיותרת? בארץ חוקים כאילו מאכפים לרוב. אתה מוזמן לבדוק כמה מיזוגים מסוכנים כאילו נחסמו ע"י הרשויות. אך אל־דאגה, גם בארה"ב יש מונופולים עם השפעה על השללטונות. ר' לדוגמה מה קרה במשפט מיקרוסופט כאשר בוש עלה לשלטון בארה"ב. בריטניה: שאל את האירים. בריטניה, איטליה ושות' אמנם שלחו צבא ללחום במדינת עיראק המרוחקת, אבל זה סכסוך שרחוק מהבית ורחוק מהלב. אין לו השפעה כמו לסכסוך באירלנד על בריטניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרדית נוהגים לומר: "mal de muchos – consuelo de tontos" בתרגום חפשי, "מחלת רבים – נחמה של טיפשים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בריטניה - עדיין יש לנו מה ללמוד מהבריטים. אשר לאירלנד - נעשו מאמצים רבים מצד בריטניה להגיע להסדר בצפון אירלנד. זהו סכסוך ממושך ביותר, וה-IRA אף פגע באזרחים - כולל בלונדון עצמה - ממש כמו הגרילה הפלשתינאית. ועדיין יש באנגליה דמוקרטיה למופת. איפוא הם ואיפוא עם חלכה הישראלי. אנגליה היא דווקא דוגמא מצויינות כיצד עם בוגר שומר על חירויות ליברליות ודמוקרטיות חרף טרור. ארה"ב: נסיגה חמורה מאד? מדובר בעיקר בנוסעים מארצות מזרח תיכוניות, הזוכים לביקורת מוגברת בשדות התעופה למשל. תקופת מקארתי עדיין רחוקה. לא עוצרים שם אזרחים אמריקנים בחשד ל"סטייה אידאולוגית". לא עוצרים גם שחורים על רקע זה. התערבות מיותרת? לכאורה, אדם סמית או מילטון פרידמן מתנגדים לכל התערבות. אלא שיחד עם זאת, מונופולים עשויים לפגוע ובאופן קשה בתחרות חופשית ולהביס את ההגיון, ה- raison d'etre של המערכת של כלכלה חופשית. לכן יש תיקונים לחוקה, המפרטים מקרים בעייתיים של הסכמים חשאיים או הפעלת כפייה מונופוליסטית. לכל מערכת תיפעולית עשויים להיות side effects המכשילים אותה ועשויים לגרום לקריסתה, ולכן יש לקזזם. כך, מאז הפסיקה האנטי קרטליסטית במשפט מיקרוסופט, מיקרוסופט רק השתפרה והתייעלה במגוון תחומים, כולל מערכת הפעלה משובחת ויציבה מאד שאין לה החסרונות של windows 95 ו-98 , והרבה יותר ידידותית למשתמש מאשר NT4 (שבהדרגה, למרות שהייתי תקופה ארוכה "מכור" לה, זנחתי אותה מאז ה-XP ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשימות שחורות בארה"ב: לגבי מיקרוסופט: הם עבדו כבר על הפרוייקט הזה ממזמן. Windows2000 נקראה "Pro" מכיוון שהיתה אמורה להיות גרסת Home ממש כמו XP Pro ו־XP Home דהיום. אלא שבסופו של דבר הם לא הצליחו להפוך את Windows 2000 למערכת נוחה מספיק ולכן פותח תוצר הכלאיים Windows ME: שהוא נסיון כושל להפוך את win98 לקצת יותר יציבה. אין לי ולחוק שום בעיה עקרונית עם קיומו של מונופול, אלא עם שימוש לרעה בכח מונופולי. ובמשפט שכבר הוכח מעל לכל ספק סביר שמיקרוסופט השתמשה לרעה בכוחה המונופוליסטי כדי להשיג שליטה בנתחי שוק נוספים. האם זוהי תחרות הוגנת? בואו ונבדוק עד כמה מיקרוסופט באמט חברה שמתנהלת ביעילות ולא סתם מונופול דורסני: סיקור (לא אובייקטיבי) בעברית: כאשר יש למונופול צורך להציע שירות במחיר הפסד כדי למנוע ממתחרה להכנס לשוק, הוא כנראה יעשה את זה. לחילופין: מתח הרווחים שלו ענקי, והנחה של 35% עדיין לא הופכת את המכירה ללא רווחית. בשני המקרים לא מדובר על מתחרה עסקי יעיל. אבל מה שלא אגיד לא יפריע לדשא עם הדולרים להיות ירוק יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שישראל מדינה די גרועה והביקורת עליה מכיוון זה מוצדקת, אבל ההגינות מחייבת להודות שהיא בכל זאת לא גרועה עד הסוף; אילו כן, דיון (חתרני) זה שמתקיים כאן לא היה יכול להתקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין הדיון הזה מתקיים חרף כל הקלקולים, לכן עוד יש תקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. אולי כבר היום הגיע המועד שבו ''הפרט שאינו אוהב סיכונים גדולים מאוד'' צריך להתחיל לארוז את המזוודות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמצדיק יותר מכל את החלום, את היאוש הגדול, את הידיעה שאין כל הצדקה ואת חיפושה מחדש כל דקה, את ההתפעמות ואת המועקה, מה שמצדיק יותר מכל, מה שמצדיק את היאוש הגדול, היא העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו בעצם לאן ללכת. ואני מוסיף - לא משום שלא ראוי ליהודים לחיות בחו''ל ואמירות שגב מסוג זה - אני מוסיף את העובדה הפשוטה, החותכת, שלא פשוט להגר מכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא פשוט'' אינו ''אי-אפשר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נוסיף: לא כל מה שבאפשר מתממש לו כבר מחר אם לא פשוט הוא העניין, אז פה ושם נבנה בניין וגם נחטוף מכות מניין שנים אולי יקח דבר עד שיהפוך לו זה לא כבר אף אם שיבה אז יעטה הראש כי לנו הנתיב לכבוש ואף אם יעלה הגיל עדי עת כבר-אין-בה גיל להר בכל זאת נעפיל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |