|
||||
|
||||
שמות משפחה רבים מורכבים משם אישה בתוספת "קין": חבקין, סירקין, ריבקין, רוחקין, נחמקין, וכן הלאה. שמעתי שמקורם בצאצאי נשים שנאנסו בידי פורעים, ולכן נקראו בשם אימם. האם נכונה שמועה זו? |
|
||||
|
||||
אני שמעתי על הסבר דומה, אבל שם הסיבה הייתה התחמקות מגיוס לצבא (נטען בפני ש''בילינסקי'' זה ''ביילה'' בצירוף ''סקי''). לא ברור, עם זאת, איך זה שמשנים את השם מונע את הגיוס לצבא. |
|
||||
|
||||
הסברת ש"ביילינסקי" זה "לבנצ'יק", לא? |
|
||||
|
||||
אז זהו, שאז בא אבשלום קור לפני כשנה, בהרצאה שנתן, והסביר לבת-דודתי שלא כך הוא, ושמקור השם הוא כנראה בשם איזו סבתא שנקראה ''ביילה'', אבל ככה זה עם שמות - הם מתגלגלים. |
|
||||
|
||||
סבי ז"ל הסביר לי פעם שבתקופות מסוימות החוק ברוסיה (ואולי גם במדינות שכנות) פטר בנים יחידים 1 מחובת הגיוס. אני לגמרי לא בטוח בכך, אבל יתכן גם שלכל משפחה ניתנה האפשרות לקבל פטור עבור אחד מבניה. הרציונאל מן הסתם היה כלכלי 2: למשפחות מהמעמדות הנמוכים היו בד"כ הרבה ילדים, כך שחייבים בגיוס לא חסרו. מצד שני, השארתו של בן בלתי מגויס העלתה את הסבירות שיהיה מי שיטפל בהורים לעת זיקנתם וימשיך לתפעל את משקיהם/עסקיהם לאחר מותם. הייתי מעז להציע שהמרויחים הגדולים מהחוק היו דוקא בני המעמדות העליונים מעוטי הילדים, אבל למה לי להסתבך עם המציאותיסטים? שינוי שם המשפחה היה כנראה תרגיל התחמקות נפוץ בקרב היהודים. כשלך קוראים בילינסקי ולאחיך קוראים ביילין, יותר קל לטעון שאין לך שום קשר משפחתי אליו. בהזדמנות: מישהו סיפר לי פעם בהתלהבות על ספר (חדש יחסית) שעוסק במקורותיהם של שמות משפחה יהודיים. נדמה לי שגם אבשלום קור כתב אחד (יתכן שמדובר באותו ספר). 1 בנות היו פטורות ממילא, וכמו תמיד כלל לא נספרו. 2 גם בתקנות הגיוס לצה"ל יש התייחסות לרקע המשפחתי, אבל כאן יש משקל יותר גדול לאספקט ההומאני. |
|
||||
|
||||
מאז שאני ילד מספרים לי שאני לא כהן ''אמיתי'', ושאחד מאבותי החליף את שמו מקגן לכהן כדי להתחמק מגיוס לצבא הרוסי. תמיד חשבתי שאם יש איזושהי אמת בטענה (והיא לא נועדה רק כדי לנקות את מצפוני כילד אחרי שביקרנו בהר הזיתים), אז היא קשורה ספציפית לשם כהן. נתת לי עכשיו קצה חוט שנשמע הגיוני יותר. תודה. |
|
||||
|
||||
ידוע לי שהשם קגן הוא כהן קרובים רחוקים שלי הם קפלן- קוגן והסיפור הוא שגם קפלן וגם קוגן הם כהן- אחד בהגייה רוסית והשני בהגייה גרמנית כמו כן אחד מאבותיי ששמו היה ולדימיר ברוסיה ו- וולף בגרמניה שכן גם ולדימיר וגם וולף משמעותם זאב כך זה היה בתחום המושב |
|
||||
|
||||
קגן הוא כהן בהגיה הרוסית, כפי שהגיב השועל. בגרמנית כהן הוא קון. קפלן לעומתו הוא ההגיה הגרמנית לצ'פלין, כלומר מי שמכהן בקודש (''עובד'' בקאפלה). משמעותית הוא כהן, מילולית לא. |
|
||||
|
||||
כהן בגרמנית זה כהן (כף בקמץ, הא בשווא) – Kahn. |
|
||||
|
||||
מה המקור של שפירא, שגם לו יש גרסאות אין ספור? (בדקתי פעם בבית התפוצות בשביל חברה ששמה speier, אבל מקור לא היה שם, רק ורסיות). |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת בוודאות מה המקור אבל הסיפור שמסתובב במשפחה שלי הוא על עיירה בשם דומה שנחרבה בפרעות וכל מי ששרד את הפרעות ונפוץ לעיירות אחרות בסביבה שינה את שם משפחתו לשפירא. ולכן לא כל השפירא הם קרובי משפחה. אני לא יודעת מה היה שם העיירה, מהו הנוסח האמיתי של שפירא, והאם הסיפור אמיתי. |
|
||||
|
||||
אינני יודע אם יש קשר, אבל יש תקנה מפורסמת בדיני נישואין וירושה (תקנת שו''מ), הקרויה על שם העיירות שפיירא, וורמייזא ומגנצא שבהן היא התקבלה. |
|
||||
|
||||
בגרמנית הן נקראות שפייר, וורמס ומיינץ. הם נחשבות ל''משולש'', עם שלוש קתדרלות מפורסמות, ולפחות בוורמס - גם שרידים יהודיים מעניינים. |
|
||||
|
||||
שם נעוריה של אימי היה שום, לפי דברי סבי על שם שלוש הקהילות הנ"ל. בגרמנית הוא היה כותב את שמו Schumm. |
|
||||
|
||||
נדמה לי ששלות עיירות אלו ''איבדו'' את הקהילה היהודית שבהן במסעות הצלב. רש''י הידוע מהפירוש לתנ''ך היה מאחת מהן (אין לי כוח לגגל מאיפה). |
|
||||
|
||||
וורמס-וורמיזא. יש שם מוזיאון יהודי קטן (שהיה סגור כשבאתי), ולידו אנדרטה צנועה ונוגעת ללב של רש''י. |
|
||||
|
||||
ובעצם, בבית הקברות היהודי של וורמס (הפעם הראשונה בחיי שבה "התחברתי ליהדות שלי", אם ייסלח לי הניו-אייג'יזם) יש מצבות מהמאה ה- 16 אאל"ט (אם אני כן טועה, אז במאה אחת), ועד תחילת שנות הארבעים של המאה העשרים. כך שאם הקהילה חרבה במסעי הצלב, היא התחדשה בשלב מסוים. |
|
||||
|
||||
מעניין מה קרה לקהילה *היהודית* בוורמס *בתחילת שנות הארבעים של המאה ה20*... |
|
||||
|
||||
בהקשר אחר, יש קשר לקהילה בוורמס עם מץ (אהרון וורמס שנמנה על הסנהדרין הגדולה בימי נפוליאון - מתוך יודאיקה לקסיקון) |
|
||||
|
||||
ביקרתי עם הוריי בעיר וורמס (תנחשו למה...). יש בעיר בית קברות יהודי מאוד מעניין עם מצבות עתיקות מאוד ויש בית כנסת. מישהי סיפרה לנו בביקור לבית הכנסת שכמה פעמים היו בר-מצוות של הילדים של חיילים אמריקנים שמוצבים באזור. שווה "לבקר" באתר של העיר באינטרנת: http://www.worms.de/englisch/tourismus/index.php באנגלית. ניקי |
|
||||
|
||||
דיון 1146 |
|
||||
|
||||
Kahn זו סירה. אאז"נ את ההסבר, "כוהנים" בחרו בשם זה כדי לטשטש את ההבדלים בינם ובין הגויים. |
|
||||
|
||||
אכן כי כן. זו בחירה מטשטשת. |
|
||||
|
||||
חשבתי לתומי ש Kahn זה סירה בגרמנית. לא נראה לי שהשוער אוליבר קאהן הוא מבני אהרון. |
|
||||
|
||||
ולדימיר זה זאב? לפי "מאחורי השם", פרוש השם הוא "לשלוט בשלום". מיר ברוסית זה שלום (כמו שמה של תחנת החלל הרוסית). |
|
||||
|
||||
מצד שני, ''מיר'' ברוסית זה גם ''עולם''. |
|
||||
|
||||
שאלה: מה המועמדות בטקס מלכת היופי ברוסיה טוענות שהן רוצות? מירמיר. |
|
||||
|
||||
מצד שני, האתר הזה מציין את "אהרן" בתור הגרסה העברית של "Aaron", כך שלא בטוח עד כמה הוא אמין לגבי "safot zarot" אני הייתי מעדיף להסתמך על ז'בוטינסקי בנושא הזה (ולא רק). |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, קגן זו פשוט הדרך הרוסית לומר כהן (העיצור H לא קיים ברוסית, והתנועה O נהפכת לעתים קרובות ל A) |
|
||||
|
||||
ילדים יהודיים נקראו לעיתים קרובות על שם אימם. אינני יודע אם היה זה לרוב שם משפחת האם או שמה הפרטי, ואינני יודע אם זה קשור לדוגמאות שציינת. הסיבות שאני מכיר למצב זה אינן קשורות דווקא לאונס: מרשמי האוכלוסין המקומיים לא הכירו לעיתים בנישואי יהודים, והילד היה בעליל של אמו אבל לא היה לו "אב רשמי". במקרים אחרים, כשהחתן היה ממשפחה לא מיוחסת והכלה כן, היה אבי הכלה מתנה את הנישואין בכך שהחתן (או, לפחות, הילדים) יישא את שם משפחתה של האישה (אני לא בטוח שזה עניין יהודי דווקא). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |