![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
''ההצגות הללו עסקו בגל הלאומנות, שיגעון הגדלות והמשיחיות הסהרורית שתקפו את החברה הישראלית''. זו, למשל, צורת ביטוי שמייצגת הרבה מעבר לגישה מחקרית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כי אין אצלו לאומיות, רק לאומנות | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מבקר אותו. לטעמי הוא מערבב יותר מדי פעמים בתוך הטקסט את ביקורתו על הימין, במיוחד על הדתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון. אמרתי שאתה צודק ואצלו לאומיות תהיה תמיד ''לאומנות'', לא רק בציטוט שהבאת. וחוץ מזה - אבא שלי יותר גיבור. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |