בתשובה לדובי קננגיסר, 06/09/04 17:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שמשה שמיר הסביר אז הוא, שחבלי ארץ אלו שמכילים את רוב עומס הקשר של עם ישראל לתנ"ך, מעיקים על אותו חלק בעם שמטרתו היסודית היא דווקא להיות "עם ככל העמים", ולא עם יהודי נבדל ומיוחד, הקשור לעבר ולעתיד היהודי. הוא הסביר שהמטרות של ה"שלום" ה"ביטחון" ו"אחוות העמים" הם רק כיסוי חיצוני לשאיפה הבסיסית הזאת, להתנתק מן הגורל היהודי. (הקלות, ואפילו השמחה לוותר על ירושלים המזרחית כולל הר הבית מצד אנשי השמאל בזמנו של ברק ממחיש את זה מאוד) לעניין העקירה, הסברתי בהרבה מקומות שזו גם דרך מושלמת לגבור על יריב פוליטי. לומר שדווקא הקו הירוק המפותל, שבחלק מהמקרים עובר מטרים ספורים מבתי ישובים יהודיים, ובכמה מקומות משאיר איזורים שולטים על כבישים מרכזיים בצד המזרחי, הוא דווקא הקו הנוח להגנה, נראה לי מה זה מוזר, אפילו שאני לא מומחית גדולה לביטחון. למה אתה חושב שהפתרון שלי אנלוגי לפיצוץ הקומות העליונות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אמירה מרושעת ותו לא. תאלצי להאמין לי שאם אף אחד לא היה מאיים להלחם בנו אם נשלוט על אתרים מסויימים ש"מכילים את רוב עומס הקשר של עם ישראל לתנ"ך", לא היה אכפת לי להשתלט על כל שטחי הארץ המובטחת ולהכריז על השטח שבין הפרת והחידקל כגן עדן. אפעס, לא זה המצב, והשגעונות שלך ושל חבריך לקברים בני אלפי שנים מאיימים להקים פה באזור עוד הרבה קברים אחרים ומיותרים. לפיכך, אני מעדיף לוותר על האזורים הללו. ההתנתקות שלי מה"גורל היהודי" נעשית בלי קשר אליך, או על איזה אזורים נמצאים תחת שלטון המדינה שלי. איך בדיוק זה יעזור לי לגבור על יריבי הפוליטיים אם אני לוקח את כולם ומעביר אותם דירה? ולשאלתך האחרונה: כי שם יושבים הפלסטינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק מרושעת, גם מטופשת להפליא. מישהו חושב שכל מה שחסר לחילוניים הצפוניים זה מאתיים וכמה אלף דוסים שבמקום להצטופף במערת המכפלה יתחילו לדרוש חופי רחצה נפרדים, מקוואות על כל גבעה, בתי כנסת מתחת לכל עץ רענן ושאר עניינים מטרידים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שרוב אלו שרוצים להפרד משטחי יש"ע *היום*, אמנם עושים זאת בגלל המלחמה שם. אבל אלו שהובילו את המהלך שגרם למלחמה הזאת, קרי "תהליך אוסלו", עשו זאת ל*פני* שהיתה שם מלחמה. תזכור שמשה שמיר אמר זאת עוד לפני הפיגועים של תהליך אוסלו, עוד בימי האופוריה. אני מאמינה שאדם שחושב כמוך לא היה אומר אז, שזה דחוף מאוד לתת לפלשתינים את כל מה שמעבר לקו הירוק. אתה כנראה שייך לאלה שבגללם הפלשתינים אומרים על הישראלים שהם מבינים דברים רק בכוח... את יריביך הפוליטיים אתה לא רק "מעביר דירה" אלא אתה שובר להם את החלום שלמענו פעלו והקריבו הרבה. אתה מקווה לגרום להם לזעזוע אידיאולוגי כל כך עמוק שהם לא ישרדו אותו (מבחינה אידיאולוגית, כמובן). מוזר לי שאתה לא מבין את זה. בפתרון שלי אני לא מפוצצת את הקומות העליונות, שם מצויים הפלשתינים, אני רק מעבירה אותם דרך החלונות למקומות בטוחים יותר, עבורם. בפתרון שלך אתה עושה אותו דבר לדיירי הקומה הבינונית, שם גרים המתנחלים, למה נראה לך שהפתרון שלי רצחני יותר מזה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר דובי יעסוק בתיווך דירות, יהיה עליו לאמץ אל ליבו את הקליינטים שלו (לאו דווקא פיזית, אם כי גם פיזית זה לא מזיק), ולהסביר להם כי הוא מבין את חלומם וכואב את העובדה כי *המציאות* - לא דובי! - *המציאות* שוברת את החלום הזה כבר עשרות שנים, והחלום, מצידו, שובר מציאות ושובר בני אדם ושובר מדינה ומחבל בסיכויי שיפור מעטים שיש לקחת אותם בחשבון. הוא יצטרך להסביר להם גם כי אינם יריביו וכי הוא קורא להם *לשוב הביתה*, אל תוך גבולות המדינה אותה נטשו (בלי כאבים? בלי שבר? בלי חבלי "עקירה"? איפה היו כל אלה? ולעיתים מדובר במקומות בהם חיו אותם אנשים יותר מאשר העשר והעשרים שנה שהם חיים במקומות בהם הם נמצאים היום), על מנת לאפשר סיכויי רגיעה יחסית 1, ובתוך כך סיכויי שינוי במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל, ועקב כך סיכויי עמדה נוחה *מעט* (לא הרבה, מעט) יותר ומחוזקת *מעט* (כנ"ל, לא הרבה, ראי 1) יותר בסכסוך המזרח תיכוני, ואולי, אי"ה, אינשאללה - אף סיכויים טובים קצת יותר להפעלת לחץ בינלאומי על הפלסטינים, ואולי, אי"ה, אינשאללה, סיכויי השקעות בינלאומיות בישראל ושיפור כלשהו במצבה הכלכלי - למען כל אלה ועל כל אלה - כדאי להם להתחיל חלום חדש. והפעם לא חלום ההורס תוך שהוא בונה, אלא חלום שרק בונה - במילים אחרות - דובי יצטרך להסביר להם שהוא מעביר אותם דרך החלונות מן האנלוגיה המחורבנת ההיא, הדומה לשאר אנלוגיות מחורבנות, אל הקומות ה*נכונות* - ע"מ ש*לכולנו* יהיה סיכוי לקצת יותר בטחון. 1 כן, אין מדובר ברגיעה מוחלטת, מדובר ברגיעה יחסית. אין בחיים דברים מוחלטים. גם אין מדובר ב"שלום" ולא בגן עדן עלי אדמות. והשמאל, בלי קשר לכל האגדות שאת טווה עליו - יודע את זה, להוציא כמה חריגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יכול לנסות להסביר להם, השאלה מה יקרה אם הם לא ישתכנעו? (והשמאל דוקא דיבר גם דיבר על: "שטחים תמורת שלום" ). היום אף אחד לא מדבר על שלום. וגם הסיכוי לרגיעה נראה יותר כמשאלת לב שעלולה להתפוצץ לנו בפרצוף, אם לא היה הסכם אוסלו, אולי דובי באמת היה מצליח לשכנע מישהו, עכשיו זה הרבה הרבה יותר מסובך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אז נניח שלא מדובר על שלום ולא מדובר על רגיעה, אבל מה בדיוק יתפוצץ לנו בפרצוף מזה *שהמתנחלים יהיו בחזרה כאן בבית*, במקום בתוך ריכוזי אוכלוסיה פלסטינים? הרי אותם מתנחלים ממילא *כבר היו כאן בבית* במשך תשע עשרה שנים, מהקמת המדינה ועד למלחמת ששת הימים (גם לפני כן, אבל נעזוב את זה עכשיו), ולא ידוע לי שקרה להם איזשהו אסון מלהיות בבית במקום להיות שם, באזורים שלפני אלפיים שנה היו בית וכיום הם חבית אבק שריפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חייב להפריד בין שני הדברים המתנחלים מאמינים (והכוונה כאן לזרם הדתי לאומי שמייצגיו העיקריים הם יוצאי ישיבת מרכז הרב) שהחזרה בעיקבות מלחמת ששת הימים למקומות הקדושים, ערש תרבותינו, המקומות שבו הפכנו לעם ישראל, חבלי הארץ שבהם חיו ופעלו וניקברו האבות- מערת המכפלה, חברון, שכם, בית לחם, וכו' שלא לדבר על ירושלים, הנחלה בה הוקמה מלכות ישראל ויהודה, החזרה לנחלת אבותינו מסמלת את סימן תחילת הגאולה. אבל גם אם לא -זה שלנו. אם חבל יהודה לא שלנו בזכות, אז מה כן שלנו? (תל- אביב ומישור החוף קשורים יותר לפלשתים ויורשהם, אבל הזכות שלנו על הארץ הזאת היא מתוקף ההבטחה, ומתוקף כך שיש לנו חלק בנחלת בן ישי, והקשר של היהודים לחבלי הארץ האלה הוא קשר כה חזק ועמוק שאחרי 2000 שנות גלות שהיתפזרנו בכל רחבי תבל אחרי כל הגרושים, הרדיפות ,והפרעות לא נותק הקשר, והכמיהה לא פסקה (אפילו הציונים החילוניים ידעו שכל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה... עין לציון צופיה), ולכן אסור לעזוב את המקומות הקדושים הללו, זה חטא, שלא לדבר על זה שלאף אחד אין זכות לדרוש זאת. האידאולוגיה הזאת שהיא אמונית מיסודה, יש מי שמקבל אותה ויש מי שטוען שאי אפשר לממש אותה במציאות של ימינו, ונסיון לכך יביא עלינו כליה. העיניין השני הוא ההתקפלות ללא הסכם. הכניעה לטרור. העדות שאנחנו מבינים רק כוח, וככל שמפעילים עלינו יותר כח, כך אנחנו מתקפלים יותר. אם מישהו חושב שהבריחה שלנו תגרום לפלשתינאים להוריד את מפלס האלימות, למנוע חדירה של מתאבדים, ושיגורם של רקטות על שדרות ושאר ערי הנגב, סימן שהוא לא למד דבר וחצי דבר, ממה שקרה פה בשנים האחרונות, כל נסיגה שלנו הובילה להגברת הלחץ מצידם ולנכונות לעוד נסיגה שלנו. רבים מוכנים היום להסכים לקווי גבול שרק לפני זמן לא רב, לא היו מעלים דעתם להסכים להם, לב הארץ, אזורים שהחשיבות שלהם היא לא רק דתית-הסטורית אלא אסטרגית בטחונית, גבולות שכמעט לא ניתן להגן עליהם שמבתרים את הארץ- ירושלים, גוש עציון, עמק הירדן, (הסתכל במצע מפלגת העבודה בתקופת רבין וברק לעומת ההסכם שמציעים עמי איילון וסרי נוסייבה, שזוכה ללא מעט חסידים, השווה לתוכנית אלון שפעם נחשבה לקונסנזוס ) אפילו על על זכות השיבה כבר מוכנים להתפשר. (ראה תוכנית ג'נבה). הוכחנו שכל הדיבורים שלנו על קווים אדומים, הם דיבורים ריקים. ערפאת לא הכריז שהוא מוותר על מילמטר אחד, ובטח לא על זכות השיבה. ואנחנו כבר נסוגים ובורחים ומפקירים שטחים בהם יוכלו אוייבנו להתארגן באין מפריע, להקים את קיני הטרור, מעבדות החבלה ואת הבסיסים הצבאיים מהם יוציאו את הפעולות הרצחניות שלהם, החאמס מכריז שכל הארץ זה פלשתין והמילחמה לא תפסק עד שיוסר הכיבוש (כלומר תוחרב מדינת ישראל) ואנחנו מוותרים ומתקפלים. זה מצליח להם, הם לא חייבים להיתפשר על שום דבר, והם מקבלים עוד ועוד, בלי שהם יסכימו לשום פשרה, אפילו למראית עין, בטח לא להפסקת המאבק המזויין, אנחנו כבר לא מצפים לא לשלום, לא לרגיעה, לא לשום דבר, רק לעוד דם ואש, ופצועים והרוגים, ולעוד נסיגות שלנו לאורך כל הקווים, מכל הקווים מכל השטחים, מכל הארץ. זה מצליח להם,הם צרכים להיות מטומטמים להפסיק והרי הם לא מטומטמים. אם הפלשתינאים היו מוכנים שהמתנחלים ישארו בבתיהם ולא היו חותרים להפוך את ארץ יהודה ליודן ריין. (וכמו שיש אזרחים ערבים-ישראלים או פלשתינאים-ישראלים שחיים בישראל היו מתנחלים יהודים (-ישראלים) שחיים בשטחים הפלשתינאים. היינו יודעים שהם באמת מוכנים לדו קיום, שהם לא מחכים להזדמנות להפטר מאיתנו אלא שהם משלימים עם נוכחותינו. (כבעלי זכויות שוות ולא מתוך רצון ליצור אפרטהייד והשמדה). סליחה, אם החלק השני נשמע קצת היסטרי, תבוסתני, ומוגזם, הדברים הובאו כמובן לידי הקצנה. אומנם עוד לא הרמנו ידיים ויש לנו כוח להגן על עצמנו ולהתלכד סביב איזה עמדות או עקרונות בסיסיים, ובכל זאת נראה שרבים כל כך לא מאמינים שאנחנו בצד של הצודקים, שמגיע לו לקבוע את התנאים לפיו נחיה, אלא שייכים לצד של הקגלסים האכזריים, הצד אותו צרכים להכניע ולאלץ אותו לקבל על עצמו את תנאי הכניעה שיוכתבו לו על ידי יריביו הנדיבים, הצודקים והגיבורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני אוסלו, אם זכרוני אינו מטעני, הייתה אינטיפאדה. נכון, הפגיעה הישירה בישראלים בתחומי הקו הירוק הייתה מועטה (למרות שגם תחת שמיר היו פיגועים), אבל היה ברור שמדובר בניצנים שרק ילכו ויתפתחו. מה שאני זוכר, ויכול להיות שאני טועה, זה שכבר לקראת בחירות 92' אני, אישית, תמכתי בנסיגה מהשטחים הכבושים - או לפחות מרובם המוחלט. ואגב, אי אפשר להתכחש לזה שאנחנו מבינים דברים רק בכוח: אף אחד לא הסתכל לכיוונם של הפלסטינים לפני האינטיפאדה הראשונה. הצרה היא שאחרי שהם עשו רעש וקיבלו התייחסות, הם שכחו שצריך גם להפסיק את הרעש כדי שנוכל לסיים את הכל על הצד הטוב ביותר לכולם. אני לא מבין שאני מקווה לגרום להם לזעזוע? אם אני מקווה, איך אני לא מבין זאת? ואם אני לא מבין זאת, אולי תסיקי מכך שאני לא מקווה לעשות שום דבר שכזה. אין לי יותר מדי תקוות כלפי המתנחלים. הייתי מאוד רוצה שהם יכירו בעצמם בכך שהדרך שלהם שגויה, אבל אני בספק אם זה יקרה. מבחינתי, פינוי ההתנחלויות זו רק דרך לכבות שריפה. מה אחרי זה יעשה הציבור הזה שמאוהב ברגבי אדמה - זאת שאלה אחרת. אבל ככה זה עם אוסלואיסטים כמוני: אוהבים לדחות את השאלות הקשות לאח"כ. (הפתרון שלך רצחני יותר כי בדרך בין ה"לעבור דרך החלונות" לבין ה"מקומות הבטוחים יותר" יש נפילה של תשע קומות...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני התחלת תהליך אוסלו האינטיפדה היתה בשלבי דעיכה, ולא היה מדובר כלל על ניצנים שעוד ילכו ויתפתחו. הפלשתינים לא '' שכחו שצריך גם להפסיק את הרעש כדי שנוכל לסיים את הכל על הצד הטוב ביותר לכולם''. הסכמנו הרי שהם לא מטומטמים. הם לא מפסיקים את הרעש מפני שמה שאתה חושב שטוב ''לכולם'' לא טוב להם. עד כדי כך לא טוב להם שהם מוכנים לסבול הרבה כדי שזה לא יקרה. (הפתרון שלי מסתמך על ציוד כבאים, שאמנם עולה הרבה כסף, אבל אני מוכנה לשלם אותו. מי שלא יתעקש לקפוץ מהחלון, יוכל לרדת בבטחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את זה אחרת, מה אני אגיד לך. ואני, אישית, קורא כיום עיתונים משנת 1990, אז הזכרון שלי לא רע. לא אמרתי שהם מטומטמים. אבל לפעמים אנשים נוהגים בטמטום גם בלי להיות מטומטמים בעצמם. אנחנו, לדוגמא. (בלי להעליב, אבל אני אישית לא הייתי מציב אף רגל שלי על סולם שאת מציעה לי לו הייתי ערבי. למעשה, אפילו כסתם שמאלני אני לא בטוח שלא היה בי חשש מנקר שאת תמשכי את הסולם מתחתי ברגע האחרון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלב העממי של האינטיפדה הלך ודעך. השלב של פיגועי הטרור דשדש והתחיל לעלות לאיטו. השלב הזה קיבל תאוצה עם הסכמי אוסלו. (בלבד הפסקת מה בתקופת נתניהו) נתונים יש באתר צה"לי : http://www1.idf.il/darom/site/he/darom.asp?pi=10335&... לא אמרת שהם מטומטמים, אבל אתה מניח שהם נוהגים בטמטום, אתה מעדיף את ההנחה הזאת, מפני שאחרת אתה צריך לשנות את ההנחה שלך לגבי מה לדעתם טוב להם. למה אתה חושש שאמשוך את הסולם מתחתיו של ערבי שרוצה לצאת מארצנו למקומות בטוחים יותר בשבילו? להפך. לערבי כזה אני מוכנה לפרוש שטיח אדום, ולתת את כל הכבוד הראוי. לגבי החשש שלך כשמאלני, אתה מתעקש לפחד מהנמר שנמצא מתחת למיטה. לילד שעושה זאת, יש מטרה ברורה- להביא אליו את אימו בכל פעם לחיבוקים ונשיקות עד שהוא ירדם. מהי המטרה שלך בהפחדה העצמית הזאת? הניחוש שלי - דלגיטימציה של היריב הפוליטי אידיאולוגי. בכך להתחמק מהצורך להכנס לויכוח ישיר על האידיאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מניח שהם מטומטמים, הרי שאני מניח שגם אנחנו מטומטמים. באופן כללי, אני מעדיף להניח שאנשים הם מטומטמים מאשר רשעים. בד"כ זה גם יותר קרוב למציאות. לא הבנתי לפי מה את קובעת ששלב פיגועי הטרור קיבל תאוצה דווקא מהסכמי אוסלו, למרות שאת מסכימה שהוא התחיל לעלות לאיטו גם לפניהם. למה? כי אחרי שהערבי יואיל בטובו להגר לירדן, את תכריזי גם על ירדן כשטח של א"י, ותנסי להוביל מהלך של "שחרור חבלי מולדת". אחרי שהנמר הזה ירה במפגין ובראש ממשלה, מותר לי להאמין שיש לו שיניים. את היריבים הפוליטיים שלי אני מעדיף, ברשותך, בלי רובה ביד. יפורקו המתנחלים מנשקם, ואז נגיע איתם להדברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את היריבים הפוליטיים שלך אתה מעדיף בלי רובה ביד? אינך מקבל את הגדרתו של פון קלאוזוביץ לגבי המשך המדיניות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |