|
||||
|
||||
אני כנראה טיפש, אבל אני לא מבין איך מעשי הטרור תורמים לשחרור צ'צניה. בהתחשב במעט ששמעתי על מעשי החיילים הרוסים בצ'צניה, מעשי הטרור רק תורמים להגברת מעשי הזוועה שהרוסים עושים, לאדישות גדולה יותר לסבל הצ'צני וללגיטימציה שבשתיקה של העולם למה שהולך שם. במקרה הישראלי-פלסטינאי עוד אפשר לטעון שהטרוריסטים פועלים למניעת כל סיום בדרכי שלום של הסכסוך במטרה להסלים אותו ולגרור את ישראל להצטייר רע מאוד בעיני העולם, מה שיוביל לסיום סטייל יוגוסלביה או דרום אפריקה. איך זה מסתדר בצ'צניה? לי נראה שזה לכל היותר יצר נקמה מפותח של הצ'צנים - אבל אז, למה ילדים? למה לא ללכת להתאבד בבסיסי צבא? |
|
||||
|
||||
כדי שאנשים ישמעו על צ'צ'ניה. כדי להביא את המלחמה לתוך רוסיה. |
|
||||
|
||||
אנשים בהחלט שמעו על צ'צניה - בצורה שלילית מאוד. האם הטבח הזה יעזור לאנשים לשמוע על מה שהרוסים מעוללים בצ'צניה? לא, ההפך - הוא יצייר את הצ'צנים בתור התוקפן הבלעדי, ואת הרוסים בתור ילדים תמימים שנטבחים. את הנימוק של "להביא את המלחמה לתוך רוסיה" לא הבנתי. הרי עכשיו המלחמה תעבור לצ'צניה, ואני לא רוצה לחשוב מה שיקרה שם. אם הכוונה היא "שהרוסים יחושו על בשרם את המלחמה" זה טוב ויפה, אבל לא ברור איך זה יעזור להם לנצח במלחמה, כנראה רק ההפך. |
|
||||
|
||||
בוואלה פרסמו שני טורים המצדיקים כביכול את פעולת הטרור ברוסיה. שני הטורים, מסתמכים על עדותה של עיתונאית פולניה - קריסטינה קורצ'אב רדליך שמדווחת מזה 14 שנה על הנעשה בצ'צניה. מקריאתם עולה כי היא מעין "עמירה הס" של הצ'צ'נים ואי אפשר שלא להקביל בינם לבין הפלשתינאים על התקפות הטרור שלהם. |
|
||||
|
||||
קראתי כבר את המאמרים הללו, אבל זה בכלל לא משנה. לא הילדים הם אלו שאונסים נשים וזורקים את התינוקות שלהם לסירי מים רותחים, אלא החיילים. פיגועים נגד חיילים אפשר להבין, אבל מחבלים שיורים בילדים בגבם - לא, ולא משנה איזה טראומות אישיות הם עברו. שימי לב לציטוט הבא מהלינק השני: "...עם זאת, בזיכרון הקולקטיבי התקבעה העובדה שאת 129 הרוסים רצחו הצ'צ'נים. כך, במקום לעורר עניין ואהדה, שוב עוררה הדרמה הצ'צ'נית בוז וגינוי - בדיוק כפי ששלטונות רוסיה רוצים" וזה בדיוק העניין. הטרור משחק לידיים של רוסיה מבחינה פוליטית *וגם* הורג חפים מפשע. גם אם פוטין ייפול בגלל הטרור, משום מה אני מרשה לעצמי להעלות השערה נועזת שיעלה במקומו מישהו שיהיה עוד יותר גרוע עבור הצ'צנים. אגב, בכתבות הללו מזכירים שבתיאטרון המטענים היו מטעני דמה. ובכן, הפעם זה כבר לא היה כך. |
|
||||
|
||||
לחילופין: "יש שם כל מיני משוגעים שעושים דברים מטורפים כי הדיכוי הרוסי הוא נוראי וכל העולם שותק. אבל הרוב אינם מטורפים ואיתם אפשר לדבר". |
|
||||
|
||||
האם פיגוע בבית קפה יעזור לאנשים לשמוע על מה שהישראלים מעוללים לפלסטינים? לא, ההפך - הוא יצייר את הפלסטינים בתור התוקפן הבלעדי, ואת הישראלים בתור ילדים תמימים שנטבחים. |
|
||||
|
||||
>לי נראה שזה לכל היותר יצר נקמה מפותח של הצ'צנים - אבל אז, למה ילדים? למה לא ללכת להתאבד בבסיסי צבא? ממתי נקמה היא ענין להיגיון? בכל מקרה, איזה נקמה חזקה יותר בעיניך: 100 ילדים הרוגים או 100 חיילים הרוגים? הסבר נוסף הוא הפשוט מכולם: כמו בכל מאבק המטרה היא לשכנע את הצד השני להפסיק ואמצעי נפוץ הוא להכאיב לו. |
|
||||
|
||||
ולא יעיל. עדיף כבר לעבור למערכת מגננית, ולהקים גדר הפרדה סביב הצ'צנים. |
|
||||
|
||||
בעיני? 100 חיילים הרוגים, של צבא רוסיה, אבל אולי זה רק אני. בוא נערב את גודווין - האם הפרטיזנים ריכזו את פעולותיהם (שהיה בהם גם מוטיב מובהק של נקמה) בפגיעה בילדים גרמנים או בחיילים גרמנים? (שאלה רצינית, אני לא יודע וייתכן שאופתע). נקמה היא אמנם לא עניין להיגיון, אבל כשחיילים עושים לך דברים נוראיים, הייתי מצפה שגם בלי היגיון תלך להרוג חיילים - לא ילדים. ההפך, לבחור לתקוף דווקא ילדים, "בטן רכה", מעיד על מידת מה של תכנון ושימוש בהיגיון. ההסבר הפשוט שלך בעייתי, כי כל חלשלוש מתחיל יודע שאם הוא ירביץ טיפה לבריון הכיתה, לא רק שהבריון לא יעזוב אותו, הוא גם יחטיף לו מכות רצח שכמוהן הוא לא ידע. רק אם הבריון יחטוף מכות רצח בעצמו הוא יתחיל להרפות. ורוסיה, אני לא חושב שיש ויכוח, היא בריון כיתה מרושע במיוחד. |
|
||||
|
||||
לא ממש מבין, אבל נדמה לי שסיבה ברורה אחת לכך שהפרטיזנים תקפו חיילים גרמנים ולא ילדים גרמנים זה שהפרטיזנים בכלל לא היו בקרבת ילדים גרמנים. |
|
||||
|
||||
הם היו בסביבת פולנים מרושעים, אבל. בכל מקרה, אפשר וריאציה - האם אתה *חושב* שהם היו בוחרים לתקוף ילדים של גרמנים, אם החיילים הגרמנים היו באיזור? |
|
||||
|
||||
התשובה שלי לא תועיל לך לכלום. אתה מנסה להקיש משהו על ההבדל בין פרטיזנים פולנים לבין מחבלים צ'צ'נים בסיטואציה דומה. מה זה משנה מה *אני* חושב שהיה קורה? לכל היותר תוכל להקיש משהו עלי ובסיטואציה אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
תועיל מאוד. להזכירך, אורי שאל אותי מה *בעיניי* היא נקמה חזקה יותר. הבעתי את דעתי, ורציתי להראות שאני לא לבד. אם גם אתה חושב כמוני, זה כבר חיזוק. גם לא שאלתי מה אתה הייתי עושה (אם כי גם זו שאלה טובה) אלא מה לדעתך, שיש לקוות שאינה מבוססת רק על סברת כרס, היה קורה. אפשר להניח שלפעמים מישהו יכול להגיד איך אדם אחר היה פועל בסיטואציה כלשהי, מתוך היכרות כלשהי עם האידאולוגיה/הלך רוח של אותו אדם. אם אתה לא יודע, פשוט תגיד שאתה לא יודע; גם אני לא יודע, ולכן אני שואל. |
|
||||
|
||||
ננסה שוב. אתה מנסה לשאול מה *אני* הייתי עושה לו הייתי פרטיזן בשנות ה40 בפולניה והייתי רואה חיילים גרמניים נכנסים לכפר שלי ורוצחים את ילדיי? אין לי מושג, אבל אני די בטוח שהשיקולים שלי היו משהו שאי אפשר לבטא באופן מילולי בפורום הזה ( או במילים אחרות - גודווין!). אם אתה שואל אותי שאלה אחרת : לו לפרטיזנים היתה גישה לבתי ספר גרמניים, האם היו נוהגים כמו המחבלים מצ'צ'ניה? לעניות דעתי, חלקם כן. זה אולי מוזר שאני מוכן להתחייב יותר על תשובה לגבי אנשים שאני לא מכיר מאשר על עצמי, אבל נדמה לי שלכולנו יש נקודה עיוורת כאשר אנו באים לדמיין את עצמנו בסיטואציה קשה, בדומה לזה שקשה לאדם לדמיין את מותו הוא. |
|
||||
|
||||
ניצול שואה סיפר ברדיו לפני שנים כי הצטרף בשלב מסויים לפרטיזנים, והם שרפו את משקו של איכר (פולני?) שהלשין - ובמשק היו באותו זמן שנים עשר ילדיו של האיכר. |
|
||||
|
||||
זה עדיין לא אותו דבר (ההתקפה עדיין הופנתה נגד האיכר המלשין - הילדים נפגעו תוך כדי כך, אבל לא היו המטרה עצמה) אבל בסדר, אני מוכן לקבל את זה שיצר הנקמה של האדם מכוער ומטופש עוד יותר משחשבתי. |
|
||||
|
||||
ישנו, כנראה, שלב בו אתה מחפש את הכאב המכסימלי שתוכל לגרום לארכי-אויב שלך, וכל השאר (כלומר חפים מפשע, ילדים, אנשים מבני עמך ואפילו אתה עצמך) פשוט מאבד כל משמעות. אצל טרוריסטים מצטרפת לזה הידיעה שככל שהפשע אכזרי יותר כך הוא יזכה ליותר תהודה, ותהודה היא מטרה חשובה בשבילם. |
|
||||
|
||||
(שזכור לי מאוד במעומעם שהיתה קשורה לתנועת ''הבריחה'', אבל אני לא רוצה להלעיז סתם) להרעיל את מאגרי המים של ערים גרמניות לאחר תום מלחמת העולם השניה. התכנית עצמה סוכלה, או נכשלה, אך בכל מקרה לא יצאה לפועל. |
|
||||
|
||||
לבי קשה כאבן אני שונא אותם מעומק הלב פרוסים חיללו את ביתי, צחוקם השיכור מעמם את שכלי. ובשתי ידי אלה, אני רוצה לחנוק כל אחד מהם! אלכסי סורקוב, עיתון הצבא "הכוכב האדום", אוגוסט 1942. |
|
||||
|
||||
לחנוק את מחללי ביתו, או ילדים ששייכים לעם שלהם? |
|
||||
|
||||
נקמה היא אימפולסיביות, לא רציונליות. אולי הטרוריסטים רצו להכאיב באופן קולקטיבי לעם הרוסי ומצאו שזוהי הדרך הטובה ביותר? בהנחה שלא מדובר כאן בניסיון ליצור איזושהי הרתעה כלפי העם הרוסי. זו אולי טיפשות, אבל כן תועלתיות. |
|
||||
|
||||
אנלוגיה יותר טובה: ברך למפשעה. זה מלוכלך, אבל אם הוא גבוה ממך בראש, ורחב בשניים... _______ בזמן כתיבת הודעה זו תוהה המחבר, אם האנלוגיה כאן משמשת להעברת רעיון או לחיזוק טענה. או בעצם להעברת רעיון שמחזק טענה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |