בתשובה ליובל רבינוביץ, 27/05/01 20:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי מיטב ידיעתי, מקורו של ה''מנהג'', במקומות בו אכן היה קיים, הוא ברצון להרחיב את המאגר הגנטי בחברות קטנות ומבודדות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להעליב את האסקימוסים, אני פשוט לא חושב שהידע שלהם בגנטיקה היה מספיק רחב כדי לאפשר להם להגיע למסקנה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שלא. הרעיון הוא ששבטים שפיתחו את ההתנהגות הזו זכו לשרוד יותר משבטים שלא פיתחו אותה. אינני יודע אם במקרה זה הרעיון הוא נכון, אך זוהי הכוונה הכללית כשמשתמשים במושגים כמו ''רצון'' או ''היגיון'' בהקשר אבולוציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה גורם, מבחינה ממטית, אם תרצה, להתפתחות של רעיון שכזה. הרי גם רעיונות נפלאים תיאורטית (למשל, ''כולנו נעבוד יחד במלוא המרץ, ונחלק את התוצר באופן שווה לכל אחד לפי צרכיו'') נופלים לעיתים קרובות בגלל טבע האדם, שאינו מוכן לקבל אותם. או, במילים אחרות - יש אמנם יתרון ברור לשיתוף נשים מבחינת המשכיות השבט, אבל יש לו השלכות חמורות מאוד מבחינת השקעת משאבים בגנים שאינם מתוכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר לא אבולוציוני לרעיון כזה יכול להתבסס על העובדה שבשבט קטן שכיחים מאד נישואי קרובים, ולכן כל הילדים דומים זה לזה במראם ובתכונותיהם (כוח, חדות ראיה וכו'). כשמגיע לשבט מבקר הנתפס כאטרקטיבי - למשל חזק יותר מרוב בני השבט - טבעי שהנשים יפנטזו על הילד המיוחד שיוכלו ללדת ממנו. גם לבעליהן העסקה כדאית, שכן בן/בת כאלו יהוו תוספת ברוכה לכוח העבודה המשפחתי. כהמשך הגיוני, ככל שעולה האטרקטיביות של האורח תהיינה יותר משפחות שירצו לארח אותו, ותווצר תחרות בין הבעלים מי יזכה להציע לאורח את אשתו... יש למישהו מושג אם זה אכן קורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול גם לשאול שאלה הפוכה: מדוע, בעצם, הזכר האנושי הוא כה רכושני כלפי בת-זוגו? תשובה אפשרית היא שבכך מבטיח הזכר את מעבר הגנים שלו אל הדור הבא, ובחברה האנושית הדבר חשוב במיוחד, היות וגידול הצאצאים אורך זמן רב ומספר הצאצאים הוא קטן, יחסית לבעלי חיים אחרים. עם זאת - יכולים להיות שיקולים אחרים, ו"קבלת ההחלטות" האבולוציונית עלולה בסופו של דבר להביא לאסון. באיזור ים המלח יש כיום נמר זכר אחד בלבד. אין נמרים או נמרות אחרים. כל זאת - למרות מאמצים ניכרים מצד רשות שמורות הטבע לשמר את אוכלוסיית הנמרים. תנאי החיים קשוחים, אך אין לנמרים אויבים טבעיים שם. אצל הנמרים זכר המפרה נקבה הורג את כל הגורים שהוא מוצא אצלה. כך הוא מבטיח שהיא תהיה פנויה לגדל את צאצאיו ולהעביר את המטען הגנטי שלו לדור הבא. זוהי אסטרטגיה סבירה מבחינה מתמטית כשמדובר באוכלוסיה גדולה, ואסטרטגיה טפשית ביותר כשמדובר במין בסכנת הכחדה. הנמרים לא הפנימו את הלקח. בני האדם כן. לכן אתה מוצא בקרב אסקימואים אסטרטגיה שרידותית המנוגדת לחלוטין לזו שאתה גדלת עליה, משום שאתה גדלת בחברה שבה המאבק העיקרי הוא בתוך החברה, ולא כנגד העולם החיצון. אתה מניח שהגישה בחברה שלך היא ברירת המחדל, ושאצל האסקימואים "התפתח" בהמשך רעיון אחר. אבל יתכן שהמצב הוא הפוך. שהרכושנות כלפי הנשים הופיעה רק לאחר שחברת בני האדם נותרה ללא איומים חיצוניים ממשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסך הכל מסתמך על הרכושנות כלפי נשים בקרב שימפנזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. כלפי שימפנזות, לא כלפי נשים, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש כאלה שיטענו שהשימפנזים מתנהגים כך כלפי נשים, אלא שרבים מהם מתחפשים לבני-אדם(תחפושת מוחלטת:מראה חיצוני, איברים ביולוגים, וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר מספיק את השימפנזים. האם הרכושנות הזו היא גלובלית? האם יש אוכלוסיות שימפנזים המתקיימות בתנאים המאיימים להכחידם, ובכל זאת נשמרת הרכושנות כלפי הנקבות? ולמרות הקרבה הגדולה, גנטית, בין שימפנזים לבני אדם, לא מחוייב המציאות שדווקא האסטרטגיה הרכושנית התפתחה באותם מנגנונים, או באותו סדר. כלומר: אם אתה מוצא התנהגות דומה אצל בני מינים קרובים, אתה נוטה להסיק שהיא התפתחה כבר אצל האב המשותף שלהם, אך יתכן שזוהי אשליה אופטית. שההתפתחות היתה בנפרד והגיעה לאותה תוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרכושנות הזאת מתבססת על כך שזכר האלפא הוא היחיד, עקרונית, שיש לו זכות להתרבות. זה כמובן לא מונע מאחרים להשיג איזה זיון פה ושם (אהוב במיוחד הוא הסיפור על זוג שימפנזים שעסקו בפעולת רבייה מאחרי סלע, כאשר זכר האלפא מביט בהם מצידה השני, והם עשו מאמצים ניכרים (ומוצלחים, מסתבר) להסתיר את פעולת הניאוף). הסיבה שלי להניח שמדובר בהתפתחות מוקדמת היא שקונספט זכר האלפא קיים גם אצל פרימטים אחרים ואף אצל קופים. אצל גורילות ידוע על ''כסוף הגב'' - זכר מקים לעצמו הרמון של נקבות, והוא היחיד שמותר לו להתקרב אליהן. כאשר זכר מנסה להשיג לעצמו נקבה שכבר בבעלותו של אחר, הוא הורג את כל הצאצאים שלה, והיא מצטרפת אליו. יוצאי דופן מבחינה זו הם הבונובואים - קרובי משפחה שלנו במרחק גנטי זהה לשימפנזים (כלומר, הם נפרדו אחרי שאביהם הקדמון נפרד משושלת האדם). קופי-אדם אלו מפגינים מתירנות מינית מדהימה, כולל פעילות הומוסקסואלית ענפה, ושימוש במין שלא לצרכי רבייה (פיוס אחרי מריבות, הבעת אושר ועוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל מדוייק, למעט אולי עניין הרג הצאצאים. אם לא התבלבלת עם אריות, אשמח למראה מקום (אם זה אינו דורש מאמץ מיוחד). א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. המקור: Demonic Males: Apes and the Origin of Human Violence, Richard Wrangham and Dale Paterson הייתי נותן לך עמוד, אבל אין לי את הספר לידי. אני בטוח שאם תחפש גורילות באינדקס, תוכל למצוא את המקום המדוייק בקלות.
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/0395877431/o/... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אולי סטיה מהנושא, אבל ההשוואה לשימפנזים בעייתית מפני שהם לא מונוגמיים. גם השימפנזים וגם הבונובו חיים במה שהיינו קוראים "חמולות". אז מדוע בעצם התפתחה מונוגמיה דווקא בקרב בני האדם? נסיון מהיר: מסתכלים על ההשקעה הנדרשת פר ילד פוליגמיה מבטאת את המצב הבא: א. כדי לגדל ילד יש צורך בהשקעה מצד שני הורים: גבר ואישה ב. ההשקעה הגברית הנדרשת לגידול ילד קטנה מההשקעה הנשית או ג. שיעור התמותה של גברים גבוה יותר (קרבות, תאונות וכו') לכן כדי לגדל מספר נתון של ילדים יש צורך ביותר נשים מגברים. מונוגמיה מבטאת צורך ביתר שוויון בין ההשקעה הגברית לנשית בגידול ילד - אם משום שלגבר יש יותר מה לתרום בתוך הבית, אם משום שלאשה יש יותר פעילויות מחוצה לו, ואולי פשוט משום ששיעור התמותה של גברים משתווה לזה של הנשים. ואם לא יהיה צורך בשום השקעה גברית, אולי נגיע גם לאיגמיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קטנה לגבי הרכושנות כלפי נשים: האם אנשי האינואיט מוטרדים כאשר נשותיהם בוגדות בהם עם אחד מבני השבט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אני לא בדיוק מומחה לענייני האינואיט. בכל אופן - גירושין בחברה האסקימואית קיימים. בדוגמאות שעליהן שמעתי מדובר באשה העוברת לחיות עם גבר אחר, תוך נטישת בעלה. מהלך כזה הוא לגיטימי בחברה האסקימואית, ומכאן אני מסיק שנקמה על מהלך כזה לא תהיה לגיטימית. מקובל גם שלפני שאשה עוזבת את בית הוריה כדי להינשא, היא יולדת ילד אחד ומשאירה אותו אצלם, כדי שיהיה מי שידאג להם לעת זיקנה. מכאן שאין לצפות שאשה אסקימואית תגיע לחתונה כשהיא בתולה, דבר שכנראה יש לו השלכה על כל המנהגים שנדונו כאן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |