|
||||
|
||||
אבל צודק, צריך בכלל להגביל את זכות השביתה במונופולים, גם אם הם פרטיים. |
|
||||
|
||||
מתי מה קרה? אם אני מבין את הטרוניה שלך, אתה מתרגז על תעתועי הוועד. ועדים יש בכל מפעל גדול. כמו שהאלמנה והיתום כתבו(כתבה?), איגודים מקצועיים זה לא המצאה של המגזר הציבורי, וגם שביתות לא. ההפניה שלך למונופולים רומזת שאולי התכוונת לדבר אחר: אסור למונופולים לשבות כי זה עושה לציבור את המוות. זאת כבר גישה יותר בעיתית- מה אשם העובד שהוא עובד במונופול? בגלל זה לאסור עליו לשבות? לא מספיק שהמונופול מחזיק את כולנו בגרון, אלא שהוא יכול לדפוק את עובדיו בלי שום מיגבלה? |
|
||||
|
||||
מונופולים צריך לפרק. ובלי קשר, זכות כל האזרחים לקבל שירות חזקה יותר מזכות העובד לשבות. תסתכל על עובדי הנמלים ועל הנזק העצום שהשביתה שלהם גורמת כל פעם. אתה באמת חושב שזכותם לשבות חזקה יותר מזכות כולנו לייבא ולייצא דברים?! |
|
||||
|
||||
הזכות שלך "לייבא ולייצא דברים" חזקה מזכותו של עובד נמל לא לעבוד? מה הוא העבד שלך? אם הוא לא רוצה לעבוד הוא לא חייב ואם המעסיק שלו לא מרוצה מזה הוא רשאי לפטרו (ולהסתכן בכך שאף אחד לא יסכים לעבוד אצלו). |
|
||||
|
||||
הוא לא העבד שלי, אבל אני וכמעט שבעה מיליון אזרחים לא בני הערובה שלו. אם הוא לא רוצה לעבוד הוא אכן לא חייב, אבל שיהיה חשוף לתביעות נזיקין על הנזקים שהוא גורם כשהוא לא מוכן להפריט את הנמל שהוא עובד בו (זה לא הנמל שלו, זה הנמל של כולנו, ומי שרוצה להפריט זו ממשלת ישראל שקיבלה את הריבונות שלה מכולנו), או כשהוא לא מוכן ליעל את אגף המס שהוא עובד בו, או כשהוא רוצה שדווקא הבן שלו יעבוד איתו ולא מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
אז שהממשלה תפטר את כל עובדי הנמלים ותשכור (או תיבא מרומניה) עובדים חדשים. הבעיה - זה צעד לא ממש פופולרי בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה. אתה לא יכול להכריח מישהו לעבוד והוא לא חייב לעבוד אם הוא לא רוצה והוא לא חייב לך שום דבר אם הוא בוחר שלא לעבוד. אני לא רואה איך אתה משכנע בית משפט שהעובד הזה חייב לך פיצוי כלשהו. לכל היותר הבעלים של הנמל (שזה המדינה) חייב לך כסף על אי עמידה בחוזה. (ואולי המדינה יכולה לתבוע פיצויים מהעובד, אם כי אני בספק אם חוזה העבודה של הנמל עם העובד כולל סעיף כזה) |
|
||||
|
||||
בית הדין לעבודה יכול להורות לעובדים לחזור לעבודה, לא? |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, הוא יכול להורות לארגון עובדים להפסיק שביתה מאורגנת. כמו כן, הוא יכול להוציא צווי ריתוק בהסתמך על התקנות לשעת חירום אם הממשלה מכריזה על מקום העבודה כגוף חיוני (מן הסתם נמל הוא חיוני). בשנים האחרונות בתי הדין לעבודה משתדלים להמנע מהוצאת צווי ריתוק ומקווים שארגוני העובדים יקבלו עליהם את הפסיקה ושהעובדים יקבלו על עצמם את מרותם של הארגונים. כפי שניתן היה לראות בשביתת הנמלים האחרונה, התקווה השניה די נכזבה. בתי המשפט לעבודה פוסקים לעיתים קרובות לטובת העובדים ולכן ארגוני העובדים נוטים לקבל את מרותם. לעומת זה מעמדם של ארגוני העובדים מאוד נחלש בעיני העובדים, בעיקר בשל הפגיעה בתנאי העובדים בשנים האחרונות מצד הממשלה. בכל מקרה, למיטב ידיעתי, בית משפט (לעבודה או העליון) לא יכול למנוע מעובד להתפטר. |
|
||||
|
||||
זה מצחיק. אני מכיר מקרים בהיסטוריה שהייתה אבטלה מאוד נמוכה, אז העובדים הרגישו חזקים במיוחד והפסיקו להשמע לוועדים, כי אין להם מה להפסיד. אבל זה שאנחנו במצב של אבטלה היסטרית, ועדיין וועדים מסויימים מרגישים בלתי מנוצחים, זה מראה על בעיה אמיתית במבנה ההעסקה בחברות ציבוריות. מישהו אמר חוזים אישיים? |
|
||||
|
||||
איזה עובד נמל יחשוב להתפטר, כשבקלות רבה הוא משבית את הנמל שהוא עובד בו? מה, הוא אידיוט? לא, אנחנו האידיוטים. אף אחד לא יכול להכריח אותך לבוא לעבודה, ואתה באמת יכול להתפטר מתי שאתה רק רוצה, אבל אם אתה מתפטר בניגוד לתנאי החוזה שלך וגורם לנזק - אפשר לתבוע אותך בגלל הנזק שגרמת. |
|
||||
|
||||
אף עובד נמל לא יכול להשבית את הנמל. מי שמשבית את הנמל הם כלל העובדים, שמגלים סולידריות אחד עם השני ומגינים זה על זכויותיו (וניתן לומר זכויות היתר) של זה. תנאי החוזה ודיני גרימת נזק, הם דבר נחמד אבל לא ישים. אם העובד מפר את החוזה שלו, המעסיק רשאי לפטרו לאלתר. אם הוא גרם נזק במזיד (למשל ע''י שביתה) המעסיק (ולא אתה) יכול לתבוע אותו. הבעיה היא שלמעסיק זה לא כדאי, כי אז כלל העובדים ישבתו. הוא יכול לפטר את כולם או לתבוע את כולם, אבל אני חושש שזה לא יביא לו הרבה תועלת. בקיצור, עובדים מאורגנים (עם ועד או סתם עם סולידריות ביניהם) קשה לכופף לרצונך. גם חקיקה, כפי שהממשלה הנוכחית מנסה לפעמים, וגם יד קשה כנגד העובדים לא ממש עוזרים. מה שכן עוזר, זה בעיקר הגעה להסכמה עם העובדים על הצעדים שיבוצעו במקום העבודה. מקומות עבודה פרטיים מבינים את זה בדרך כלל (בנק הפועלים למשל) ואלו שלא, לומדים את זה בדרך הקשה (חיפה כימיקלים). הממשלה עוד לא למדה את זה וכנראה לעולם לא תלמד. |
|
||||
|
||||
טוב, לא עובד אחד, אבל 20 עובדים. קל מאד להלהיט עובדים ולגרום להם לשבות, כמו שראינו לאחרונה בגלל עניין קורס העגורנים. לפני שנה המוסד בו אני עובד שבת (אני לא מועסק ע"י המוסד הזה) כי היה רק אדם אחד שרצה להשבית אותו - יו"ר הועד. אף אחד אחר לא רצה לשבות, ואף על פי כן היתה שביתה. כי יו"ר הועד מיד איים שאם לא ישבתו כולם ההסתדרות תפסיק להגן עליהם, וככה כולם שבתו בניגוד לרצונם. אנחנו רק צריכים להסתכל מה קורה במדינות אחרות. באנגליה, בארצות הברית ואף בגרמניה חוקקו חוקים שמגבילים את זכות השביתה, ושם מספר השביתות ירד פלאים. כך שיש דרך לפתור את הבעיה באמצעות חקיקה. רק שצריך לעשות את זה סוף סוף. |
|
||||
|
||||
מה אתה מנסה להגיד בזה? שמקומות העבודה נכנעים לכוח של ארגוני העובדים? שלארגוני העובדים יש יותר מדי כוח? אין לי שום ויכוח איתך בנקודות האלו. אני פשוט לא מאמין שהבעיה תיפתר בחקיקה או ע"י צעדים חד צדדיים אחרים. לארגוני העובדים יש כוח חזק במרכזי המפלגות כדי לסכל חקיקה מהסוג שאתה מציע וגם אם תצליח להגביל את האפשרות לשבות בחקיקה אתה לא תמנע מהעובדים לשבות, אם לא שביתה מלאה אז שביתה איטלקית או סתם לנקוט עיצומים. |
|
||||
|
||||
אבל זו בדיוק הנקודה - במדינות אחרות זה *כן* נפתר בחקיקה. |
|
||||
|
||||
אולי במדינות אחרות המדינה פחות מנסה לדפוק את העובדים, והעובדים פחות מנסים לדפוק את המדינה ? |
|
||||
|
||||
השאלה היא איך נמנעים ממצב של זכויות יתר בתוך מה שאתה מתאר ? |
|
||||
|
||||
שלד אחד בא לרופא ואמר: "אני לא מרגיש טוב." ענה לו הרופא: "עכשיו אתה נזכר?" אני מניח שבהסכמי עבודה חדשים שנחתמים התנאים שונים. למשל, עובדי מדינה חדשים לא מקבלים פנסיה תקציבית אלא מפרישים משכרם לפנסיה, כמו כל שכיר אחר. ברור שהעובדים הותיקים לא מרוצים מהרעיון, שכן גם אם התנאים החדשים חלים רק על עובדים חדשים, הרי שהעובדים בעלי זכויות היתר הולכים ומתמעטים באופן טבעי וכאשר הם יהיו מיעוט, יהיה ניתן לשלול מהם את זכויות היתר מבלי שהם יוכלו להשבית את מקום העבודה, שכן לא סביר שהעובדים החדשים (ללא זכויות היתר) יתמכו בהם באופן גורף. דוגמה טובה אלו עובדי מפעלי ים המלח. הותיקים - זכויותיהם נשמרו. הפחות ותיקים מקבלים תנאים סבירים. החדשים הם עובדי קבלן חסרי זכויות. תוך מספר שנים הותיקים יהיו מיעוט מבוטל ולא תהיה מניעה (מעשית) לפטר את כולם או לשלול את זכויות היתר שלהם. |
|
||||
|
||||
יכול, והעובדים מתעלמים בשיטתיות, כמו שעובדי הנמלים הדגימו בחודשיים האחרונים. |
|
||||
|
||||
אמנם כמה מעובדי הנמלים בשביתה האחרונה לא חזרו לעבודה למרות פסיקת בית המשפט בנושא, אך לא כמו שאתה טוען- ''העובדים מתעלמים בשיטתיות, כמו שעובדי הנמלים הדגימו בחודשיים האחרונים'',היה זה תקדים שלא קרה בעבר, למיטב ידיעתי |
|
||||
|
||||
זה לא היה "כמה", שני הנמלים הגדולים עבדו מספר גדול של ימים לאחר החלטת בית הדין בתפוקה של 20%-30%. לעיתים ירדו ל-0% (למשל, כשהמשטרה עצרה את אחד מאנשי הועד). גם אחרי שחזרו ל-100% שוב ירדו, בגלל רשימה לא מוצלחת מספיק של אנשים שאמורים לעבור קורס עגורנים. גם בנסיונות השביתה הגדולה ב-2003 (שלא צלחו), היחיד שהצליח למנוע את השביתה בניגוד לעמדת בית-הדין הארצי לעבודה היה עמיר פרץ. כל ועדי העובדים הגדולים קראו לו לשבות למרות החלטת בית הדין. גם בשביתות הגדולות הקודמות, תמיד כשהוצאו צווי ריתוק הם לא כובדו במלואם, ולעיתים גם לא בחלקם. אני לא זוכר לפני כמה שנים בדיוק זה היה, אבל עובדי בזק שהוצאו נגדם צווי ריתוק חסמו כבישים בנסיעה מאד איטית בדרך לעבודה, ולא באמת חזרו לעבוד. |
|
||||
|
||||
ואז ההסתדרות תשבית את כל המשק. שזו גם שערוריה, שעובד בבנק יכול לשבות בגלל שמפטרים עובד נמל. כמובן שזכות השביתה מגנה גם על פיטורים במקרה של שביתה - אסור לך לפטר עובד בגלל ששבת, אסור לך לתבוע אותו או את מקום העבודה שלו בגלל נזקים שגרם - אפילו אם מדובר באנשים מתים (במקרה של שביתה בבתי החולים). כשעובדי הנמלים מורידים בעצמם את התל''ג בגלל שהם עובדים לאט (מגיעים לעבודה, אבל עובדים לאט) אפשר לתבוע אותם אישית. כשעובדי תע''ש חוסמים כבישים כחלק מהשביתה שלהם, אפשר לתבוע אותם אישית. רק שזכות השביתה שומרת עליהם. ואת זה צריך להפסיק. זכות העובד לשבות היא לא זכות קדושה, ובודאי לא זכות בשבילו לעשות כל מה שעולה על רוחו. |
|
||||
|
||||
"ואם המעסיק שלו לא מרוצה מזה הוא רשאי לפטרו" ואם המעסיק שלו לא רשאי לפטר אותו? מה אז? |
|
||||
|
||||
למה לא רשאי? הממשלה פיטרה, מפטרת ותפטר עובדים רבים. הבעיה שלה היא אחרת לגמרי - איך למנוע מהלא מפוטרים לשבות. המדינה החליטה להגביל את עצמה וחתמה על הסכמי עבודה עם עובדי המדינה (והנמלים בכללם). החוזה הזה מפרט מה מותר למדינה (בתור המעסיק) לעשות ומה לא, ביחס לעובדים. המדינה יכולה להפר את החוזה (ואכן עושה זאת מדי פעם וזו זכותה המלאה) אבל היא לא יכולה לצפות שבית המשפט יאסור על העובדים לשבות במחאה על כך. |
|
||||
|
||||
בית המשפט יכול לפסוק רק במסגרת החוק, ואת זכות השביתה יש להגביל בחקיקה (היא הרי ממילא מוגדרת בחקיקה). אנשי מס הכנסה יתחילו לשבות מחרתיים למרות שכל ההצהרות של האוצר כוללות בתוכן את המשפט "לא יפוטרו עובדים". גם עובדי הנמלים לא עמדו בפני סכנת פיטורין כלשהי בעתיד הנראה לעין. ועובדי חברת חשמל שאיימו בשביתה בגלל שרצו לבטל את הטבת ה"חשמל חינם" לעובדים *עתידיים*? העובדים במגזר הציבורי שובתים בגלל כל שטות. כל יום שביתה בנמלים עולה הרבה מאד כסף, ואת הכסף הזה כולנו צריכים לשלם. למה שאנחנו נשלם בגלל שכמה עובדי נמל לא אוהבים את הרעיון של תחרות בין נמלים? |
|
||||
|
||||
אתה, אני וכולם (כולל עובדי הנמלים, חברת החשמל, עובדי מס הכנסה וכו') משלמים על חוסר הנכונות של הממשלה לבצע צעדים בהסכמה עם העובדים הנוגעים בדבר ונסיונותיה לבצע את אותם הצעדים באופן חד צדדי. יתכן שהצעדים האלו צודקים ומוצדקים מאין כמוהם, אבל זה לא משנה את העובדה שהממשלה מנסה לשנות דברים, שבעבר הוסכם עליהם עם העובדים, בלי לקבל את הסכמת העובדים לכך. אני בספק אם חקיקה שתגביל את זכות השביתה תהיה אפקטיבית. אין לך אפשרות להכריח מישהו לעבוד, וגם אם תאיים עליו בתביעה הוא תמיד יכול לבוא לעבודה בלי לעבוד באופן ממשי, מה שמכונה ''שביתה איטלקית''. בקיצור, מוטב היה לו הממשלה היתה מנסה לעשות דברים מתוך משא ומתן והסכמה עם העובדים ולא באופן חד צדדי. |
|
||||
|
||||
איך הפסקת הטבת החשמל חינם לעובדים *עתידיים* של חברת החשמל היא פגיעה בדבר ש"בעבר הוסכם עליו עם העובדים"? למה צריך את הסכמת העובדים לשינוי שכזה? אלא אם, כמובן, העובדים יודעים שהעובדים העתידיים של החברה הם רובם ככולם חברים, מכרים וקרובי משפחה של העובדים עצמם... בקיצור, ועדים חזקים מדי, שאינם מאפשרים שינויים של עיוותים היסטוריים, הם דבר שיש לפרק בכל הכוח הדרוש לכך. אם אין שום אפשרות לדון עם הוועד על שום שינוי שהוא לא "העלאת השכר לעובדים בכירים", אז עדיף לסבול לטווח הקצר משביתה שתסיים אחת ולתמיד את אחיזת הברזל של הוועד, על פני סבל ארוך טווח משביתות מזדמנות ומתנאים שערורייתיים לעובדים הללו. |
|
||||
|
||||
"ועדים חזקים מדי" - זה כל העניין. איך קובעים מתי הוועד חזק מדי? איפה נמצא האיזון בין ועד משולח רסן שמציב דרישות בלתי הגיוניות, לבין עובדים חסרי זכויות שהמעסיק מנצל ומשסה אלה באלה? |
|
||||
|
||||
בית המשפט קובע. ואם הם מפרים החלטה של בית הדין לעבודה, הרי שהם נמצאו ''ועד חזק מדי'' שיש לרסנו. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי ברמה הנקודתית אלא ברמת השיטה. |
|
||||
|
||||
מתחילים ממה שאמרתי בהתחלה: ועד של מונופול הוא בהגדרה ועד חזק מדי. |
|
||||
|
||||
ענית לעצמך על השאלה. בכל אופן, הבעיה לא הסבל לזמן קצר בגלל השביתה אלא הנזק הפוליטי שיגרם לאלו שישברו את השביתה. לארגוני העובדים החזקים יש נציגות גדולה במרכזי המפלגות הגדולות, וזה נראה לי האיום האמיתי. |
|
||||
|
||||
אתה מפספס משהו בסיסי מאד. הממשלה לא מחליטה על דעת עצמה, הממשלה *זה* אנחנו. אנחנו, כולל עובדי הנמלים, החלטנו לפצל את הנמלים לשתי חברות ממשלתיות, ועובדי הנמלים לא מוכנים. למה צריך להגיע איתם להסכמה פעמיים? הרי הגענו כבר פעם אחת. איך? אוה. הצבענו כולנו? כן. גם עובדי הנמלים הצביעו. נבחרה כנסת שמייצגת את כל האזרחים? נבחרה. הוקמה קואליציה? הוקמה. הושבעה ממשלה שזכתה לאמון הכנסת? הושבעה. למה בדיוק צריך לדון עוד פעם עם עובדי הנמלים, לאחר שהליך דמוקרטי תקין לחלוטין (שגם הם השתתפו בו) הסתיים? עם עובדי הנמלים התנהל מו"מ ארוך מאד שלא הסתיים. אי אפשר להגיע איתם להסכמה, כי הם לא מוכנים להפרטה בשום אופן. הנמלים לא שייכים להם, הם שייכים לכולנו, ועכשיו צריך לשנות את הסטאטוס גם בלי הסכמתם. ואין שום סיבה שאנחנו נקנה להם זכויות יתר רק בגלל שהם לא מוכנים לקבל את הכרעת הרוב. |
|
||||
|
||||
מי שמפספס זה אתה. לפני הרבה הרבה שנים הממשלה חתמה על הסכם מול עובדי רשות הנמלים. הממשלה כיום הגיעה למסקנה שההסכם גרוע והיא רוצה לשנות אותו. הצד השני להסכם לא מעוניין והממשלה לא מצליחה להגיע לפשרה על תנאי החוזה החדש. הממשלה מחליטה לכפות חוזה חדש. העובדים לא מסכימים ושובתים. אני לא טוען שלממשלה אין זכות לעשות את זה, להיפך, זאת זכותה המלאה ואין לכך קשר להליך הדמוקרטי שהביא להקמתה, אז תחסוך ממני את המובן מאליו. ושוב, לממשלה מותר להפר את חוזה ההעסקה של עובדי רשות הנמלים באופו חד צדדי ולהחתים את העובדים (שיסכימו לכך) על חוזה העסקה חדש, שגם הוא ינוסח באופן חד צדדי. למה צריך לדון עם עובדי הנמלים? לא צריך, אבל כדאי. עם עובדי הנמלים התנהל משא ומתן ללא תוצאות. למה? מן הסתם כי לעובדי הנמלים יש זכויות יתר שהממשלה רוצה לבטל והם, באופן טבעי לא רוצים לותר עליהן. הנמלים לא שייכים להם אלא לכולנו. סבבה, אז בוא נלך כולנו לעבוד שם במקום עובדי הנמלים. עכשיו צריך לשנות את הסטטוס, אז בוא נשנה אותו, רק תצפה לכך שאולי העובדים שם לא יסכימו לעבוד בסטטוס החדש. אין שום סיבה שנקנה להם זכויות יתר, הזכויות הוקנו להם כבר לפני הרבה שנים, בצדק או שלא בצדק, זה לא רלוונטי עכשיו. אין שום סיבה שהם יוותרו על זכויות היתר שלהם אפילו אם הממשלה החליטה ככה. |
|
||||
|
||||
זכות היתר שלהם היא האפשרות להשבית את הנמלים ולא להפגע מהתוצאות. אסור לפטר עובד בגלל שהוא שבת, אסור לתבוע אותה על נזקים שהוא גרם - אסור לגעת בו. את זה בדיוק אני רוצה לשנות עכשיו. והזכויות האלה *לא* נתנו לעובדים מתוקף איזשהו הסכם קיבוצי, אלא מתוקף החוק. |
|
||||
|
||||
או שיש לך בעיה קשה בהנת הנקרא או שאתה פשוט לא קורא מה שאני כותב. בכל אופן, נמאס לי להסביר את עצמי ואני פורש מהדיון. כל טוב. |
|
||||
|
||||
זה נימוק מוזר מאד. הממשלה חותמת על חוזים עם ספקים, קבלנים ועובדים כל הזמן. מותר לה לבטל חוזה כזה כי הקבלן חתם על חוזה עם עצמו, והחליט (בעזרת נציגיו הנבחרים) להרע את התנאים של עצמו? |
|
||||
|
||||
קבלן שהפרו חוזה עמו יכול לתבוע. גם עובדי הנמלים יכולים לתבוע. הם לא תובעים, הם שובתים. גם ההסתדרות, כשהלאימו לה את קרנות הפנסיה, לא ניסתה לתבוע אף אחד, אלא סתם להשבית את המשק. למה? כי להשבית את המשק זה קל, וכשתובעים מישהו צריך לשלם לעורכי דין ואפשר גם להפסיד. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הקשר. הנימוק המוזר בתגובה הקודמת היה שהממשלה יכולה לבטל הסכמים *משום* שהממשלה "מייצגת" את הצד השני להסכם. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למונופול של העובדים להחזיק בגרון את המדינה. ראה נמלי הים והיבשה ראה עובדי חברת החשמל. כל ועד עובדים יושב וקודח חור מתחת למושב משל אינו נמצא בסירה עם כולנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |