|
||||
|
||||
למה לא רשאי? הממשלה פיטרה, מפטרת ותפטר עובדים רבים. הבעיה שלה היא אחרת לגמרי - איך למנוע מהלא מפוטרים לשבות. המדינה החליטה להגביל את עצמה וחתמה על הסכמי עבודה עם עובדי המדינה (והנמלים בכללם). החוזה הזה מפרט מה מותר למדינה (בתור המעסיק) לעשות ומה לא, ביחס לעובדים. המדינה יכולה להפר את החוזה (ואכן עושה זאת מדי פעם וזו זכותה המלאה) אבל היא לא יכולה לצפות שבית המשפט יאסור על העובדים לשבות במחאה על כך. |
|
||||
|
||||
בית המשפט יכול לפסוק רק במסגרת החוק, ואת זכות השביתה יש להגביל בחקיקה (היא הרי ממילא מוגדרת בחקיקה). אנשי מס הכנסה יתחילו לשבות מחרתיים למרות שכל ההצהרות של האוצר כוללות בתוכן את המשפט "לא יפוטרו עובדים". גם עובדי הנמלים לא עמדו בפני סכנת פיטורין כלשהי בעתיד הנראה לעין. ועובדי חברת חשמל שאיימו בשביתה בגלל שרצו לבטל את הטבת ה"חשמל חינם" לעובדים *עתידיים*? העובדים במגזר הציבורי שובתים בגלל כל שטות. כל יום שביתה בנמלים עולה הרבה מאד כסף, ואת הכסף הזה כולנו צריכים לשלם. למה שאנחנו נשלם בגלל שכמה עובדי נמל לא אוהבים את הרעיון של תחרות בין נמלים? |
|
||||
|
||||
אתה, אני וכולם (כולל עובדי הנמלים, חברת החשמל, עובדי מס הכנסה וכו') משלמים על חוסר הנכונות של הממשלה לבצע צעדים בהסכמה עם העובדים הנוגעים בדבר ונסיונותיה לבצע את אותם הצעדים באופן חד צדדי. יתכן שהצעדים האלו צודקים ומוצדקים מאין כמוהם, אבל זה לא משנה את העובדה שהממשלה מנסה לשנות דברים, שבעבר הוסכם עליהם עם העובדים, בלי לקבל את הסכמת העובדים לכך. אני בספק אם חקיקה שתגביל את זכות השביתה תהיה אפקטיבית. אין לך אפשרות להכריח מישהו לעבוד, וגם אם תאיים עליו בתביעה הוא תמיד יכול לבוא לעבודה בלי לעבוד באופן ממשי, מה שמכונה ''שביתה איטלקית''. בקיצור, מוטב היה לו הממשלה היתה מנסה לעשות דברים מתוך משא ומתן והסכמה עם העובדים ולא באופן חד צדדי. |
|
||||
|
||||
איך הפסקת הטבת החשמל חינם לעובדים *עתידיים* של חברת החשמל היא פגיעה בדבר ש"בעבר הוסכם עליו עם העובדים"? למה צריך את הסכמת העובדים לשינוי שכזה? אלא אם, כמובן, העובדים יודעים שהעובדים העתידיים של החברה הם רובם ככולם חברים, מכרים וקרובי משפחה של העובדים עצמם... בקיצור, ועדים חזקים מדי, שאינם מאפשרים שינויים של עיוותים היסטוריים, הם דבר שיש לפרק בכל הכוח הדרוש לכך. אם אין שום אפשרות לדון עם הוועד על שום שינוי שהוא לא "העלאת השכר לעובדים בכירים", אז עדיף לסבול לטווח הקצר משביתה שתסיים אחת ולתמיד את אחיזת הברזל של הוועד, על פני סבל ארוך טווח משביתות מזדמנות ומתנאים שערורייתיים לעובדים הללו. |
|
||||
|
||||
"ועדים חזקים מדי" - זה כל העניין. איך קובעים מתי הוועד חזק מדי? איפה נמצא האיזון בין ועד משולח רסן שמציב דרישות בלתי הגיוניות, לבין עובדים חסרי זכויות שהמעסיק מנצל ומשסה אלה באלה? |
|
||||
|
||||
בית המשפט קובע. ואם הם מפרים החלטה של בית הדין לעבודה, הרי שהם נמצאו ''ועד חזק מדי'' שיש לרסנו. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי ברמה הנקודתית אלא ברמת השיטה. |
|
||||
|
||||
מתחילים ממה שאמרתי בהתחלה: ועד של מונופול הוא בהגדרה ועד חזק מדי. |
|
||||
|
||||
ענית לעצמך על השאלה. בכל אופן, הבעיה לא הסבל לזמן קצר בגלל השביתה אלא הנזק הפוליטי שיגרם לאלו שישברו את השביתה. לארגוני העובדים החזקים יש נציגות גדולה במרכזי המפלגות הגדולות, וזה נראה לי האיום האמיתי. |
|
||||
|
||||
אתה מפספס משהו בסיסי מאד. הממשלה לא מחליטה על דעת עצמה, הממשלה *זה* אנחנו. אנחנו, כולל עובדי הנמלים, החלטנו לפצל את הנמלים לשתי חברות ממשלתיות, ועובדי הנמלים לא מוכנים. למה צריך להגיע איתם להסכמה פעמיים? הרי הגענו כבר פעם אחת. איך? אוה. הצבענו כולנו? כן. גם עובדי הנמלים הצביעו. נבחרה כנסת שמייצגת את כל האזרחים? נבחרה. הוקמה קואליציה? הוקמה. הושבעה ממשלה שזכתה לאמון הכנסת? הושבעה. למה בדיוק צריך לדון עוד פעם עם עובדי הנמלים, לאחר שהליך דמוקרטי תקין לחלוטין (שגם הם השתתפו בו) הסתיים? עם עובדי הנמלים התנהל מו"מ ארוך מאד שלא הסתיים. אי אפשר להגיע איתם להסכמה, כי הם לא מוכנים להפרטה בשום אופן. הנמלים לא שייכים להם, הם שייכים לכולנו, ועכשיו צריך לשנות את הסטאטוס גם בלי הסכמתם. ואין שום סיבה שאנחנו נקנה להם זכויות יתר רק בגלל שהם לא מוכנים לקבל את הכרעת הרוב. |
|
||||
|
||||
מי שמפספס זה אתה. לפני הרבה הרבה שנים הממשלה חתמה על הסכם מול עובדי רשות הנמלים. הממשלה כיום הגיעה למסקנה שההסכם גרוע והיא רוצה לשנות אותו. הצד השני להסכם לא מעוניין והממשלה לא מצליחה להגיע לפשרה על תנאי החוזה החדש. הממשלה מחליטה לכפות חוזה חדש. העובדים לא מסכימים ושובתים. אני לא טוען שלממשלה אין זכות לעשות את זה, להיפך, זאת זכותה המלאה ואין לכך קשר להליך הדמוקרטי שהביא להקמתה, אז תחסוך ממני את המובן מאליו. ושוב, לממשלה מותר להפר את חוזה ההעסקה של עובדי רשות הנמלים באופו חד צדדי ולהחתים את העובדים (שיסכימו לכך) על חוזה העסקה חדש, שגם הוא ינוסח באופן חד צדדי. למה צריך לדון עם עובדי הנמלים? לא צריך, אבל כדאי. עם עובדי הנמלים התנהל משא ומתן ללא תוצאות. למה? מן הסתם כי לעובדי הנמלים יש זכויות יתר שהממשלה רוצה לבטל והם, באופן טבעי לא רוצים לותר עליהן. הנמלים לא שייכים להם אלא לכולנו. סבבה, אז בוא נלך כולנו לעבוד שם במקום עובדי הנמלים. עכשיו צריך לשנות את הסטטוס, אז בוא נשנה אותו, רק תצפה לכך שאולי העובדים שם לא יסכימו לעבוד בסטטוס החדש. אין שום סיבה שנקנה להם זכויות יתר, הזכויות הוקנו להם כבר לפני הרבה שנים, בצדק או שלא בצדק, זה לא רלוונטי עכשיו. אין שום סיבה שהם יוותרו על זכויות היתר שלהם אפילו אם הממשלה החליטה ככה. |
|
||||
|
||||
זכות היתר שלהם היא האפשרות להשבית את הנמלים ולא להפגע מהתוצאות. אסור לפטר עובד בגלל שהוא שבת, אסור לתבוע אותה על נזקים שהוא גרם - אסור לגעת בו. את זה בדיוק אני רוצה לשנות עכשיו. והזכויות האלה *לא* נתנו לעובדים מתוקף איזשהו הסכם קיבוצי, אלא מתוקף החוק. |
|
||||
|
||||
או שיש לך בעיה קשה בהנת הנקרא או שאתה פשוט לא קורא מה שאני כותב. בכל אופן, נמאס לי להסביר את עצמי ואני פורש מהדיון. כל טוב. |
|
||||
|
||||
זה נימוק מוזר מאד. הממשלה חותמת על חוזים עם ספקים, קבלנים ועובדים כל הזמן. מותר לה לבטל חוזה כזה כי הקבלן חתם על חוזה עם עצמו, והחליט (בעזרת נציגיו הנבחרים) להרע את התנאים של עצמו? |
|
||||
|
||||
קבלן שהפרו חוזה עמו יכול לתבוע. גם עובדי הנמלים יכולים לתבוע. הם לא תובעים, הם שובתים. גם ההסתדרות, כשהלאימו לה את קרנות הפנסיה, לא ניסתה לתבוע אף אחד, אלא סתם להשבית את המשק. למה? כי להשבית את המשק זה קל, וכשתובעים מישהו צריך לשלם לעורכי דין ואפשר גם להפסיד. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הקשר. הנימוק המוזר בתגובה הקודמת היה שהממשלה יכולה לבטל הסכמים *משום* שהממשלה "מייצגת" את הצד השני להסכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |