|
||||
|
||||
סיפור ששמעתי ממרצה למתמטיקה: "מתמטיקאי אחד הבחין שאחד מתלמידיו נעדר. כששאל על כך, ענו לו התלמידים האחרים שאותו תלמיד הפסיק את לימודיו ועבר לכתוב שירה. תגובתו של המתמטיקאי היתה 'נו, טוב, בשביל מתמטיקה לא היתה לו די יצירתיות"' |
|
||||
|
||||
ואני הכרתי סטודנט שסיים את לימודי המתמטיקה -פיסיקה בהצטיינות יתרה, ובמקביל לקח גם קורסים בספרות ופילוסופיה. הוא התעקש לשכנע כל מי שהיה מוכן להקשיב לו שמתימטיקה זה פשוט וספרות זה מסובך. לדעתי יש בזה משהו. |
|
||||
|
||||
"משהו"? זה פשוט נכון (טוב, עבור אנשים מסוימים). |
|
||||
|
||||
אבל בספרות אתה תמיד יכול לטעון שהשיר נפלא כי הוא גורם לך לתחושה מסוימת, או מעלה זכרונות וכו'. איך אפשר להוכיח שזה נכון או שלא?. מתימטיקה היא יותר חד משמעית, ולכן אפשר לטעות בפתרון בעיה מתמטית, או לפתור נכון. כלומר, זאת לא שאלה של הבנה בלבד אלא גם, ואולי בעיקר, של כלים לערוך את השיפוט. |
|
||||
|
||||
נכון אתה תמיד יכול לטעון כי השיר נפלא אבל זה לא יהיה "בספרות". באותה מידה יכולתי לטעון כי המשוואה או הנוסחה הן נפלאות או מעלות זכרונות או גורמות לתחושה מסוימת (כמו רצון נואש לדפוק את הראש בקיר או פליאה והתפעמות נוכח הגואניות שבפשטותן). הערכות אסתטיות בכלל ובעיקר כאלה שאינן נסמכות על תימוכין מן הטקסט הנדון פשוט אינן מחקר הספרות אלא, אולי, ביקורת הספרות, ולכן אינן מעידות דבר על המחקר עצמו. נכון, מתמטיקה יותר חד משמעית ולכן, במובן מסויים, היא קלה יותר. העיקרון פשוט: קל יותר להגיע לפתרון מדויק כאשר החומר שבו אתה עוסק הוא מדויק. כמויות, טמפרטורות, מהירויות, מידות או סתם מספרים - מראש אלו הם חומרים בעלי אופי מדויק ולכן קל לחבר או לכפול אותם. כאשר אתה עוסד בחומרים מסוג אחר - דמויות, סמלים, מבנים, צורות, רעיונות - גבולות האלמנטים הם מטושטשים יותר ולכן גם גבולות התוצאה הם כאלה. חלק ממחקר הספרות, אכן, עוסק בניסיון להצרין אלמנטים של טקסט וכך להגיע לתוצאות מוצרנות יותר. ישנה מידה לא מעטה הצלחה בעניין אבל כמובן, לא כזו שיש במדעיים מדויקים. עם זאת,גם מדע לא מדויק הוא מדע. |
|
||||
|
||||
לדעתי מספיק לקרוא את הניתוחים של מנחם פרי כדי להבין שספרות הרבה יותר מסובכת ממתמטיקה. טוב, אולי מתוסבכת. |
|
||||
|
||||
הלכתי ל-ArXiv ושלפתי מאמר מקרי מהעת האחרונה: משפט הפתיחה: Let M by a hyperkaehler manifold, and let F be a torsion-free and reflexive coherent sheaf on M. אני מציע את זה כמועמד להתחרות בניתוחיו של מנחם פרי, הן בקטגוריית הסיבוך והן בקטגוריית התיסבוך.ברור לי שאנחנו מתבדחים, אבל אני באמת לא בטוח שאני יכול לחשוב על מובן אמיתי לפיו מתמטיקה היא "פשוטה", אפילו ביחס לספרות. אני מנחש שאחת הטענות היא שבמתמטיקה הכל מוגדר-היטב ומדוייק, וכל הטענות (כשפורטים אותן לפרטיהן) הן טריוויאליות. אם אני מנחש נכון, אני יכול לציין שזה רחוק מאוד מהאמת, ביותר ממובן אחד. |
|
||||
|
||||
הרי זו שירה ממש... Let M by a hyperkaehler manifold!
And let F – sweet, tender F be the Torsion-Free of old Reflexive, coherent he will be This sheaf on M. |
|
||||
|
||||
והנה הוכחנו את המבוקש: מכיון שניתן להפוך מתימטיקה לשירה ואילו להיפך לא בהכרח הרי מן הסתם השירה מסובכת (וסבוכה) יותר. |
|
||||
|
||||
לא להיפך? כשאני הופך אוכל לצואה, מה זה אומר על הסיבוכיות של הקלט והפלט? |
|
||||
|
||||
כמובן שלא הבהרתי את עצמי. צ''ל ''ניתן להפוך מתימטיקה לשירה באופן הפיך''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |