בתשובה לאלון עמית, 08/08/04 9:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמע, יש למשל נסיון מתמשך של פעילי זכויות אדם במערב ללחוץ על סין להפסיק את עבודת הכפיה של אסירי הלאוגאי, שמייצרים בתנאי-עבדות תוצרת שנמכרת אח"כ בזול במערב. זה היה צריך להיות עניין קל יחסית, לא? יש כאן דרך פעולה ברורה- אפשר פשוט ללחוץ על היבואנים ורשתות השיווק המערביות לא לייבא ולא למכור סחורה מתוצרת הלאוגאי. אבל יש טשטוש מכוון לגבי המוצא המדוייק של התוצרת [כלומר האם זה מהלאוגאי, או מ"סתם" סדנת-זיעה סינית ממוצעת]; והטשטוש הוא גם מצד הסינים, וגם מצד שותפיהם לעסקים במערב, כאשר לשני הצדדים יש כאן אינטרס משותף להמשיך לייצר, ולהמשיך לספק סחורות בזול לצרכני המערב. לכן, אולי רק כשיש קונפליקט כלכלי בין הסינים לשותפיהם-לעסקים במערב, כמו במקרה הדיסקים הסינים המזוייפים, שפוגעים ברווחי חברות הדיסקים המערביות- רק אז יש פתאום לחץ אמיתי, ואולי גם תוצאות. ועדיין, וכפי שאמרת, יתכן מאוד שביטוי המפתח כאן הוא ה"למראית עין". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כרגע הסברת לי שהבעייה איננה עם הסינים שאינם רגישים להפעלת לחץ, אלא עם אלה שאמורים להפעיל את הלחץ הזה ואינם עושים זאת, או לא עושים זאת ברצינות הראויה. או שלא הבנתי? אני לא מתווכח עם העובדות שהבאת (הן נשמעות לי סבירות), אבל הן אינן מעידות על כך שהסינים אינם לחיצים כשיש לחץ אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שיש שעון חסין-מים, ושעון עמיד-מים (ווטר-פרוף, מול ווטר-רזיסטנט), כך לגבי לחצים בינלאומיים. אף מדינה, גם לא סין, אינה חסינה /לחלוטין/ ללחצים כאלה. אבל סין, מה לעשות, עמידה מאוד. כשהם בקונפליקט עם גורמים בעלי כוח במערב, ואלה לוחצים עליהם, אז יש פה ושם התכופפויות קטנות אצל הסינים. כשאין קונפליקט כזה, ובמיוחד כאשר אין מצב שבו הסינים פוגעים למישהו במערב בכיס, אז הלחץ המערבי, כשהוא בכלל קיים, הוא למראית עין. ובמקרים שבהם כבר יש לחץ אמיתי, אז לפעמים ה"התכופפות" הסינית היא למראית עין. לא פשוט, העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאוגאי הם ה"גולאגים" הסינים. מדובר על מערכת של כאלף ומאה מחנות-מאסר ומעצר, שבהם מליוני אסירים- רובם פושעים פליליים, אך כ-10 אחוז אסירים פוליטיים, מתנגדי משטר, טיבטים, אנשי כת הפאלון גונג, קתולים, ואחרים. האסירים עובדים בעבודות כפיה בתחומים שונים- חקלאות, מכרות, וחרושת קלה וכבדה. חלק מהתוצרת נמכר במערב. תנאי החיים שם קשים, וכוללים הרעבה, ענישה קשה, עינויים, והוצאות להורג. בשלב מסויים נודע שמתבצעת גם "קצירת" איברים של המוצאים להורג, ומכירתם לחולים המחכים להשתלה [כאשר המחיר הוא גבוה מאוד, כך שרק סינים מהשכבה השלטת יכולים לקנות לעצמם אבר להשתלה]. מי שפרסם את עניין מחנות העבודה האלה במערב הוא אדם בשם הונגדה הארי וו, שהיה אסיר לאוגאי במשך 19 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי ישמע קנטרני 1, אבל אני באמת תוהה: האם אתר שכתובתו מכילה christusrex הוא מקור מידע שניתן להסתמך עליו בנושאים כאלה? 1 אני מודע לכך שזו כבר הפעם השניה היום. שום דבר אישי, אסתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הדבר הראשון שעשיתי זה לכתוב את המלה באנגלית, כדי שכל מי שרוצה יוכל לחפש לו אתרים כלבבו (יש לא מעט), ולהחליט לבד. [האתר הספציפי הזה הוא פשוט הראשון מאלה שעלו אצלי]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולדאי התנדב פעם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיה אינהרנטית לישראל עם הצעות כאלה. בצדק או שלא בצדק יהיו מי שיקפצו על המציאה ויישמו אותה קודם כל על אותה מדינה מעצבנת שמתעלמת מהחלטות בית הדין בהאג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להתחבא בפינה ולשמור על שקט בגלל החשש הזה. צריך לצעוק, ולעשות כל מה שאפשר. זו ההרגשה האישית שלי, בכל אופן [וזו הרגשה שעליה אין לי רצון להתווכח, אם לא איכפת לך]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכפת לי. את לא יכולה להתחבא בפינה ולהמנע מויכוח! מה יהיה אם הנוער ילמד ממך? וברצינות: למרות מה שכתבתי הייתי משתתף בחרם צרכנים, אם היה כזה (חוכמה גדולה. אני מחרים כבר היום חצי ממה שמוצע למכירה, מסיבות שונות ומשונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרם על ישראל בגלל התנגדותה לתאי גזים בצ.קוריאה לא מדאיג אותי. כלומר, מדאיג, אבל לא מדי. אבל מחטים זה כבר עניין אחר. הייתי אצל הדוקרת הסינית שלי, שהיא קוריאנית אמיתית, שנולדה התחנכה ועלתה לארץ מרוסיה. ובעודה עומדת ליד גופי המפורקד והחרד ושוקלת בדעתה איפה לדקור אותי היום, שאלתי אותה למה הדרום-קוריאנים לא מפגינים נגד תאי-הגזים בצפון קוריאה. אולי מפני שזה לא מענין אותם, כי יש להם צרות משלהם, אמרה ד"ר לי (שהיא ד"ר MD מרוסיה). והתחילה לנעוץ. אבל לפעמים יש שם הפגנות של סטודנטים בעד איחוד עם צ.קוריאה, אמרתי. אבל מה איכפת לך מה קורה שם? שאלה הד"ר. את מזכירה לי את האירופים שמגיעים לכאן להפגין לטובת הפלסטינים המסכנים, כשאין להם מושג מה בדיוק הולך כאן. אבל תאי גזים... - אמרתי. זה מזכיר לי את התקופה שעבדתי בבית חולים בנצרת, אמרה ד"ר לי בעיניים רושפות ומחטים חדות. חלק גדול מהצוות הרפואי ורוב החולים היו ערבים. והיתה שם עוד רופאה מרוסיה, שתמיד היתה מתווכחת איתם על פוליטיקה, ואני לא הבנתי בשביל מה! האם יש טעם להתווכח איתם על פוליטיקה?! הם הכניסו להם לראש שלקחנו להם את האדמה, וזהו! ואז באים האירופים ומרחמים על הפלסטינים המסכנים! שכל אחד יתעסק בענייניו שלו! סיימה הד"ר בתקיעת מחט אחרונה בבטני הנרתעת אחור. את צודקת, אמרתי לה. (מישהו הרי יצטרך לשלוף בסוף הטיפול את כל המחטים האלה ממני). ****** כן, אז... איפה היינו? אה, כן. מתי ההפגנה הבאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את באמת מרגישה שזה עוזר, הטיפול במחטים? (עוד לא יצא לי להתנסות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי למה. אבל-כן, יש בעיות שדיקור טוב להן. [מיליארד סינים לא טועים?] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |