 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שהסיבה לחוסר האפקטיביות של הפעולה הבינלאומית נגד צ. קוריאה היא המטריה המדינית שמעניקה לה סין. ואולי כדאי להפעיל לחץ בכיוון זה (חרם "סמלי" על מוצרים סיניים?). תופעה מוזרה שאיני יודע מה פירושה היא התמיכה הד. קוריאנית בצפון. נראה שד. קוריאה הרבה יותר פייסנית כלפי הצפון מאשר נניח ארה"ב (אולי הזדהות של בני עם אחד או תוצאה של העוינות העממית נגד ארה"ב). אני חושב שצריך קודם כל להכיר בכך שישראל כ"אויבת" מלכתחילה של צ. קוריאה (עם תאי גזים ובלעדיהם) אינה יכולה לעשות הרבה בנידון וכדאי להמנע ממחוות ריקות. מה שכן אפשר לעשות: 1) להציע לקלוט פליטים צפון קוריאניים (ישנם כאלה בתוך סין) (כפי שנעשה עם פליטי וייטנאם ובוסניה). 2) להעביר תרומות שנאספו לאירגוני זכויות אדם בהונג-קונג אם הם פועלים בנושא זה. 3) על משרד החוץ להעלות את הנושא במגעים עם מקביליהם הסיניים. כדאי לקבל על עצמנו את הסיכון הקטן שהדבר יגרום לתגובת נגד, בפרט שלא נראה שסין מתעניינת בטובתה של מדינת ישראל מלכתחילה. 4) נראה לי מוצדק בהחלט, למרות שהדבר יראה בצדק כקנטרני, לנסות לבדוק אם אבירי זכויות האדם של השוק המשותף מקפידים על חרם כלכלי נגד הצ. קוריאנים. (החשודים המיידיים צרפת וגרמניה). בסה"כ נראה שצריך ללכת בכיוון של המשך החרם הכלכלי על הצפון גם אם הדבר גורם לאסון הומניטרי. הפסקת החרם תהיה בבחינת האכלת הקרוקודיל. פעולה צבאית לא נראית ריאלית בגלל המעורבות הסינית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''בסה''כ נראה שצריך ללכת בכיוון של המשך החרם הכלכלי על הצפון גם אם הדבר גורם לאסון הומניטרי. הפסקת החרם תהיה בבחינת האכלת הקרוקודיל'' צריך להמשיך את החרם כל עוד הוא לא גורם לאסון כנ''ל(נניח אספקת מזון ותרופות בלבד), אין טעם להרוג את אזרחי צפון קוריאה ברעב כדי שלא ימותו בתאי הגזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מעמיד את הדברים בצורה אחרת. צריך לזכור כי ראשיתו של "החרם" היתה עצמית. קים איל סונג החליט שהמדינה צריכה להיות self-sufficient ומנע כל יבוא מן החוץ. רק ההמשך בא בעקבות התעלולים הגרעיניים. ישנו כיום חרם כלכלי שאאל"ט הוא תחת הדגל של האו"ם. לא ברור לי מה קורה באופן מעשי (איך מדינות כמו סין בריה"מ יפן ודרום קוריאה מקיימות אותו). כמוך, אני חושב שבמקרה של אסון הומניטרי, בתנאי שהמשטר הצ. קוריאני מסכים שהסיוע יועבר ישירות ולא דרכו (מה שקרה רק לאחרונה וכנראה גם עתה לא יצא לפועל) אפשר להעביר מצרכי מזון ותרופות לעזרה ראשונה. הדבר גם מוצדק מבחינה תועלתנית שכן אנשים חולים ומזי רעב אינם מתקוממים. אם כמו שקרה עד עכשיו, המשטר מנצל את הסיוע כדי לחזק את אחיזתו בגרונו של העם, אין לשתף איתו פעולה, למרות האסון ההומניטרי שעשוי להגרם. לא צריך להכנע לטעונים נוסח "לא העכבר גנב אלא החור גנב". ברצוני להתיחס בקצרה לתכניות הג'ימס בונדיות שהופיעו גם כאן. למזלנו ארה"ב בד"כ מנהלת מדיניות רציונלית וארוכת טווח עם דגש על מגבלות הכוח שלה (שלא כמו גורמים במעצמה אחרת הסבורים שמדיניות פרושה פעולה באמצעות סיירת מטכ"ל וחיסול אבו-גי'לדות ברקטות מונחות ממסוקים). ובכן: 1) כדאי לכם לעיין שוב במקרים של בן-לאדן וסאדאם חוסיין (חסרי הנשק הגרעיני). 2) פעילות צבאית של ארה"ב נגד צ. קוריאה עשוייה להענות בפעילות צבאית של סין נגד טייואן. 3) פעילות צבאית של ארה"ב נגד צ. קוריאה עשוייה לגרום זעם עממי נגדה בד.קוריאה. זעם זה יכול להקשות מאוד על המשך שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שהשלטון הד. קוריאני מנהל בקושי רב מול אופוזיציה עממית נרחבת ואנטי-אמריקנית. 4)מדינות דמוקרטיות אינן באמת יכולות להיות השוטר של העולם. כדי שארה"ב, יפן ואוסטרליה יוכלו לפעול צבאית נגד צ. קוריאה, היא צריכה לאיים באופן ממשי ובוטה על האינטרסים הישירים שלהן (אפילו אם זה רק מחירי הדלק). כדי לקבל תוצאה אפשרית של התערבות צבאית משיקולים מוסריים טהורים כדאי לעיין בפרשת סומליה. 5) האם ההצעה העומדת על הפרק היא השאלת סיירת מטכ"ל לצורך חיסול בנו של קים איל סונג ועושי דברו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהכיוון שלך הוא ההגיוני מכולם (וגם המעשי). קצת קשה לי לראות את ישראל מתייצבת יחד עם אירופה כדי לתבוע סנקציות באו"ם על קוריאה, כשרק לפני חודש אותה המדינה התנגדה בתוקף לכל התערבות חיצונית בעניין גדר ההפרדה. אין בכך כדי להשוות בין שני המקרים, אלא לומר - האו"ם ואירופה שאנו כל כך בזים להם הם אחד הכלים העיקריים במאבק במדינות כמו קוריאה בעולם. double edged sword. חוצמזה, קצת קשה לדעת למי להאמין בסיפור המתמשך בין ארה"ב לצפון קוריאה. כל צד מאשים את השני בבעיות במו"מ. התחלתי לכתוב הסבר ארוך כיצד ניתן להתחיל לפתור את הstandoff בין ארה"ב לקוריאה ופתאום הבנתי - אף צד לא מעוניין לפתור את הבעיה! הקוריאנים משתמשים באויב מבחוץ ככוח מאחד. הם יודעים שפתרון הסכסוך (על מה לעזאזל הם רוצים להלחם, לא יודע) יביא לפתיחות גדולה יותר, החלשות הטוטליטריזם שלהם וירידת כוחה של המפלגה. הם גם לא רוצים לוותר על הנשק הגרעיני שלהם, בשום מצב. האמריקנים, מצד שני, לא יודעים מה לעשות מול קוריאה - סנקציות כבר יש (זה רק הורג אנשים פשוטים אבל לא מחליש את המפלגה), מלחמה גרעינית לא באה בחשבון, המו"מ איתם לא עובד. הפתרון היחיד - הכלה, לשמור על המצב הקיים עד אשר יום אחד למישהו יגמר הסוס, בתקווה שזה יהיה הצד השני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |