|
||||
|
||||
אני הייתי מעמיד את הדברים בצורה אחרת. צריך לזכור כי ראשיתו של "החרם" היתה עצמית. קים איל סונג החליט שהמדינה צריכה להיות self-sufficient ומנע כל יבוא מן החוץ. רק ההמשך בא בעקבות התעלולים הגרעיניים. ישנו כיום חרם כלכלי שאאל"ט הוא תחת הדגל של האו"ם. לא ברור לי מה קורה באופן מעשי (איך מדינות כמו סין בריה"מ יפן ודרום קוריאה מקיימות אותו). כמוך, אני חושב שבמקרה של אסון הומניטרי, בתנאי שהמשטר הצ. קוריאני מסכים שהסיוע יועבר ישירות ולא דרכו (מה שקרה רק לאחרונה וכנראה גם עתה לא יצא לפועל) אפשר להעביר מצרכי מזון ותרופות לעזרה ראשונה. הדבר גם מוצדק מבחינה תועלתנית שכן אנשים חולים ומזי רעב אינם מתקוממים. אם כמו שקרה עד עכשיו, המשטר מנצל את הסיוע כדי לחזק את אחיזתו בגרונו של העם, אין לשתף איתו פעולה, למרות האסון ההומניטרי שעשוי להגרם. לא צריך להכנע לטעונים נוסח "לא העכבר גנב אלא החור גנב". ברצוני להתיחס בקצרה לתכניות הג'ימס בונדיות שהופיעו גם כאן. למזלנו ארה"ב בד"כ מנהלת מדיניות רציונלית וארוכת טווח עם דגש על מגבלות הכוח שלה (שלא כמו גורמים במעצמה אחרת הסבורים שמדיניות פרושה פעולה באמצעות סיירת מטכ"ל וחיסול אבו-גי'לדות ברקטות מונחות ממסוקים). ובכן: 1) כדאי לכם לעיין שוב במקרים של בן-לאדן וסאדאם חוסיין (חסרי הנשק הגרעיני). 2) פעילות צבאית של ארה"ב נגד צ. קוריאה עשוייה להענות בפעילות צבאית של סין נגד טייואן. 3) פעילות צבאית של ארה"ב נגד צ. קוריאה עשוייה לגרום זעם עממי נגדה בד.קוריאה. זעם זה יכול להקשות מאוד על המשך שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שהשלטון הד. קוריאני מנהל בקושי רב מול אופוזיציה עממית נרחבת ואנטי-אמריקנית. 4)מדינות דמוקרטיות אינן באמת יכולות להיות השוטר של העולם. כדי שארה"ב, יפן ואוסטרליה יוכלו לפעול צבאית נגד צ. קוריאה, היא צריכה לאיים באופן ממשי ובוטה על האינטרסים הישירים שלהן (אפילו אם זה רק מחירי הדלק). כדי לקבל תוצאה אפשרית של התערבות צבאית משיקולים מוסריים טהורים כדאי לעיין בפרשת סומליה. 5) האם ההצעה העומדת על הפרק היא השאלת סיירת מטכ"ל לצורך חיסול בנו של קים איל סונג ועושי דברו? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |