 |
בזמן שלקח לי להגיב עושה רושם שהבעיה כבר נפתרה...
השביתה עצמה היא כמובן מצערת - היא גרמה נזקים לא מחויבי המציאות (למרות שדבריו של טירה למשל על "נזק של 4.8 מליארד שקלים ומניעת יצירה של 25,000 מקומות עבודה" הם סתם דיבורים. ניחושי הנזקים הללו טובים בערך כמו הפרסומים של האוצר על 5000 השקלים שתחסוך כל משפחה בישראל בעקבות הרפורמה), ואולי ניתן היה למנוע אותה ע"י התנהלות חכמה יותר. אולם הדיון המעניין הוא לא באשר לדרכי ניהול המשא ומתן של הממשלה וההסתדרות, אלא על הסוגיה המקורית עצמה - הרפורמה.
אני אינני יודע פרטים מדויקים על עבודת הנמלים כיום, ועל הרפורמות המתוכננות - אני רק יודע לדבר על הערכות שקראתי ושמעתי. למרבה הפלא לא הצלחתי להבין מה היא בדיוק פגיעתו הנוראה של מונופול הנמלים. לפי מה שקראתי גם נציגי התעשיינים מודים שמבחינה טכנית, נמלי ישראל אינם גרועים כלל וכלל. הם נותנים תפוקה שאיננה נופלת מתפוקתם של נמלים אחרים באירופה, העבודה מקצועית ויעילה, וגם המחירים אינם נוראים כל כך. מונופולים לא תמיד נותנים שרות גרוע, ותחרות לא תמיד מוזילה מחירים ומשפרת את השרות. אלו תוצאות שמתבססות על מודלים נאו-קלאסיים, שמתבססים בעצמם על הנחות יסוד רעועות. במציאות הדברים נוטים לפעמים להראות אחרת. בהרצאה שנתן גדעון עשת (כתב כלכלי ב'ידיעות') לפני מספר חודשים בתל-אביב, הוא נתן למשל דוגמא מפליאה ביותר בקשר לחשמל. מסתבר שאזרחי ישראל מקבלים שרות מצוין מהמונופול של חברת החשמל. התפוקה טובה, והמחירים זולים יחסית. עד כדי כך זולים, שעשת ידע לספר את הדבר הבא. כאשר החליטו האחים עופר לקחת על עצמם להקים את תחנת הכוח ברמת חובב, הם ערכו חישובים, וגילו שלמעשה הם אינם מסוגלים לייצר חשמל במחיר שיתחרה במונופול של חברת החשמל. הם כיתתו רגליהם אל שר התשתיות (נדמה לי שבאותו זמן היה זה פריצקי?), והפעילו עליו לחץ על מנת שיכריח את חברת החשמל -להעלות- את מחירי החשמל, על מנת "לפתוח את שוק החשמל לתחרות". מדהים, לא? לפי מה שעשת מספר, שוק החשמל היום פתוח לחלוטין לתחרות. מי שרוצה לפתוח תחנת כוח יכול לעשות זאת, וחברת החשמל מחויבת על פי חוק להוליך את החשמל שלו בתשתית שלה. זה פשוט לא משתלם לאף אחד.
היו טענות של נתניהו על "אליפות העולם בשביתות", אולם אלו שקרים. בשנה שעברה היו שביתות ארוכות בנמלים של מדינות רבות באירופה (מה גם שלשביתה יש תמיד שני צדדים).
הטענות העיקריות כנגד מונופולים כגון חברת החשמל או הנמלים הינן אם כך המשכורות המנופחות והתנאים המפליגים. אלו טענות נכונות רק בחלקן - בחברת החשמל יותר מבנמלים, ולעובדים אחדים יותר מלאחרים. עובדים רבים בנמלים משתכרים מעט יותר מהשכר הממוצע במשק, ואם לומר את האמת זה לא מפריע לי כהוא זה. אין לי שום בעיה שמפעיל ציוד כבד ומקצועי עם וותק של שנים, אשר עושה עבודה קשה, מקצועית, ובעיקר -מסוכנת- (מסתבר שהעבודה בנמלים הינה עבודה עם שעור פציעות מטורף), ירוויח גם חמש עשרה אלף שקל לחודש. עיני אינה צרה בו, ולא המשכורת שלו תמוטט את המשק הישראלי. מן הסתם ראוי לפקח יותר על מינויים פוליטיים, לפרסם משכורות חריגות, וכל אותם דברים שמוסכמים על כולנו. אני אינני תמים מספיק על מנת להאמין שתופעות מעין אלו יעלמו, אולם אני חושב שהן מחיר נסבל למדי.
נשאר אם כך לבחון את האלטרנטיבה. מוסכם על רוב מי שבוחן את הנושא שהרפורמות המבניות בנמלים מטרתם להביא להפרטתם. ההפרטה תיצור קרטל של שתי חברות בידיים פרטיות. האם באופן כללי אני "בעד הפרטה"? אין לי לזה תשובה חד-משמעית. לגבי מונופולים יעילים למדי, אני חושב שלא. אני מעדיף מונופול ממשלתי בפיקוח על פני מונופול פרטי. בראשון, נהנים מהתוצרת לא רק מספר משפחות ספורות אלא אלפי משפחות של עובדים. כמו כן, הממשלה מקבלת את הרווחים - כחצי מליארד שקל במקרה של הנמלים. יאמרו שחלק מזה הולך על שחיתות, בירוקרטיה, חוקי פרקינסון וכל זה, ומן הסתם הם צודקים. אבל עד שלא נמצא תחליף מושלם לבירוקרטיה, זה עדיין עדיף לדעתי על כך שהכסף ימצא את דרכו ישירות לכיסי העופרים והדנקנרים.
אם מדובר במונופול שנותן שרות גרוע ופוגע, אולי אכן כדאי להפריט אותו. כאמור, זה תלוי בנסיבות. כיום, עם אנשים באוצר כמו ירון זליכה שמסבירים לי ש"לא משנה המחיר, העיקר שנפריט", אני נוטה להתנגד לרוב ההפרטות. זה הרכוש שאבא שלי וסבא שלי ובני דורם עמלו קשה על מנת לבנות, ואני לא מתלהב ממכירה שלו במחירי סוף העונה למספר מצומצם של בעלי עניין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש