בתשובה לעוזי ו., 02/08/04 17:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הן יכולות, הן רק לא רוצות. מתן התקציבים מותנה בצעדי התייעלות, והתייעלות היא בד אדום בפניהם של אלה שעשו קריירה פוליטית מנפוטיזם, פרוטקציה וניהול כושל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פרודיה, או שאתה רציני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו לא נכון במה שתיארתי? זאת גירסת משרד הפנים, ועל מידת היעילות של העיריות יש לי ידע עגום מכלי ראשון. אשמח אם תתקן אותי. (אין כאן הבעת דעה נחרצת אם הסנקציות של משרד הפנים מוצדקות, שכן הפרטים אינם ידועים לי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, משהו לא נכון במה שתיארת. 1. לא בכל העיריות יש נפוטיזם, פרוטקציה (בממדים חריגים) וניהול כושל. זה מסוג ההשמצות של חסידי השוק החופשי, שהאמת - די נמאס לשמוע. אלו חוליים של ארגונים שקיימים תמיד, במידות שונות. עד היום לא ראיתי אינדיקציות לכך שזה מקור הבעיות של העיריות. לעומת זאת, כן ראיתי שמענקי האיזון מקוצצים כבר שנים, בעוד שיותר משימות רווחה מוטלות על עיריות. 2. אני חושב שמספר העיריות שבקשיים תקציביים חמורים כבר הרבה שנים, יכול ללמד אותנו שהבעיה היא מבנית. 3. אני לא יכול שלא לגחך כשזה בא ממר הגינות במשרד הפנים, שיושב בממשלה שחרתה על דגלה נפוטיזם (לבניו של רה"מ), פרוטקציה (לבעלי ההון), וניהול כושל (צריך להרחיב?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. טוב, הנסיון שלי הוא אנקדוטלי בעיקרו ואין לי נתונים אמיתיים, כך שאני פתוח לשכנוע, אם למישהו יש מידע של ממש. אתה צודק, כמובן, שחוליים ארגוניים קיימים תמיד, השאלה היא שאלת מינון, ולעניות דעתי החולי המקומי הוא בדרגה שמזמן היה צריך לאשפז אותו בטיפול נמרץ. אל תספר לי (בבקשה!) שההתנגדות של ראשי הערים והמועצות המקומיות לאיחוד רשויות היתה עניינית, אל תגיד לי (אנא!) שהעיריות מנוהלות כשהיעילות היא לנגד עיני המנהלים, ואל תאמר לי (במטותא!) שפרנסי הערים אינם מסתמכים על כך שהאוצר ימלא, בסוף, את קופתם הנקובה, אחרת... אחרת מה? אה, אחרת לא יהיה כסף למשכורות. 2. הבעיה היא מבנית, ללא ספק: כאשר אין אחריות אישית על חריגה מתקציב, ויש לחצים מקומיים לחרוג ממנו ע"י משרות מיותרות, משכורות מגוחכות לכל מיני יועצים, אי הקפדה על תשלום ארנונה וכיוצא באלה רעות חולות, צריך להיות מלאך כדי לא להכנס לגרעונות ענק. הבעיה היא שהמלאכים עסוקים בדברים אחרים ולא מתמודדים על ראשות העיר. צר לי אם אני נשמע כמו חסיד שוטה של שוק חופשי (עד היום עוד לא האשימו אותי שאני חסיד), אבל העיריות הן בעיני דוגמא עצובה למה קורה בקצה השני של הסקאלה. 3. זה לגמרי לא לעניין. נניח שכל מה שאתה מונה אמת ויציב. האם פירוש הדבר שיש לאפשר ניהול כושל בשלטון המקומי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא אספר לך את הדברים האלה. עדיין, אלו הן אנקדוטות שמשמשות את שליחי הממשלה לדמגוגיה. זה די דומה לטענה שקיצוץ מספר השרים במממשלה וההוצאות עליהם היה פותר את הגרעון בתקציב המדינה. עד היום, אף אחד לא הראה שהגרעונות האדירים ברשויות נוצרו בגלל החוליים שציינת. למען האמת, לא מזמן התפרסם ב"הארץ" מחקר שטען את הטענה ההפוכה (אבל אני לא יודע כיצד למצוא אותו). 2. גם אני חושב שיש כאן בעיה, אבל אין טעם להאשים רק את העיריות. מעמד העיריות בישראל מוזר מאוד. מצד אחד, הן משמשות כ"סניפים" של השלטון המרכזי לעניינים רבים (כמו רווחה, חינוך, תחבורה וכולי), מצד שני, יש להן אוטונומיה ניהולית. אני מסכים שיש טעם בשינוי מבנה השלטון המקומי. 3. לא, זה סתם נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה מאוד גדולה שישנה לרשויות מקומיות היא המחסור בקרקע לצרכי תעשייה. אין לי כאן פרטים מלאים על העניין, אך אפשרי כי ידוע לך על היחס שבין כמות הקרקע ברשויות "עניות" לבין הקרקע ברשויות "עשירות". לרוב הדבר נראה כטריויאלי, כי תושבי הרשויות העניות יעברו מיד מהאזורים הצפופים ולאט לאט העניין יתאזן בחישובי יחס אוכלוסיה\שטח, לא? לא כל-כך. המחסור בקרקע פוגע בדרך הטובה ביותר של רשויות להגדיל הכנסות - עידוד הקמת תעשייה. כאשר ראש עיריית שדרות נדרש לתרגילים הנדסיים מורכבים למדי לכל מפעל שאיש עסקים רוצה להקים, היכולת שלו להגדיל את ההכנסות מארנונה היא זעומה. הוא נאלץ, במקום זאת, לייעל עוד יותר את המנגנון שלו (כשהוא פוגע, מן הסתם בשירותים החברתיים) ובכך לפגוע ביכולת התושבים בטווח הארוך להגדיל הכנסה, שכן הם ירכשו פחות חינוך ומשכורותיהם יקטנו עם הזמן. הדבר מוביל לירידה נוספת בהכנסות ממסים, וכו' וכו'. אני אברר יותר פרטים על כך, אך אני יודע על מהלך משותף של כעשרות רשויות מקומיות שדורש יתר תשומת לב בהקצאת קרקעות. הפנייה לבג"ץ צריכה להיות איפהשהוא. כמובן שהבעיה המבנית מחריפה את המשבר, אבל חשוב שנראה לא רק איך מאזנים את התקציב לעוד שנה שנתיים, אלא מבטלים את הגורמים שמראש הפריעו לנו לשמור על תקציב מאוזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא נאלץ, במקום זאת, לייעל עוד יותר את המנגנון שלו (כשהוא פוגע, מן הסתם בשירותים החברתיים)". מתי "יעול" הפכה מילה נרדפת ל-"הורדת תכולות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכלל גם הורדת משרות מיותרות וגם הורדת משרות שאכן משרתות משיהו מלבד המחיזקים את אותם מישרות ואלו שמינו אותן לכך. אני יודע שיש הפרדה בין יעילות כלומר עשייה במינימום ותוך חסכוניות ובין אפקטיביות,כלומר הגשמת המטרה (דבר שלפעמים הוא מאוד לא חסכוני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''אייל'' מקובל לכתוב ב''כותרת'' את הכותרת, וב''שם'' את השם (או הכינוי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחכה לשמוע עוד פרטים, לא מכיר את הבעיה הספציפית שתיארת. את הגורמים לתקציב לא מאוזן קל מאד לבטל: אחריות אישית של ראש העיר או המועצה לכיסוי גרעונות (כמו הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מן הידועות1" שעיריית נס-ציונה במצב תקציבי טוב יחסית בזכות הארנונה מ"קריית וייצמן" המכילה הרבה תעשיות עתירות ידע (האי טעק )בעוד שעירית רחובות מנסה להכריח מוסדות בתחומה (כמו מכון וייצמן, בי"ח קפלן והפקולטה לחקלאות) לוותר על הפטור שלהם מארנונות. באופן דומה "בילו סנטר" נמצא בתחומי קרית עקרון והארנונות משם מסייעות הרבה לאיזון תקציבי של המועצה. 1 הומאז לעוזי ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יונתן לא דיבר על פטור מארנונה שניתן לכל מיני גופים, אלא על בעיית קרקעות לתעשיה. לא ברור לי מה פירוש המשפט "עירית רחובות מנסה להכריח מוסדות בתחומה (כמו מכון וייצמן, בי"ח קפלן והפקולטה לחקלאות) לוותר על הפטור שלהם מארנונות". מי נתן את הפטור? למה? מה פירוש "מנסה להכריח" והעיקר: האם זאת בעיה ארצית של יותר מדי נהנים מפטורים, ובידי מי המפתח לשינוי המצב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל לפספס את הפנינים שבכתבות האלה. המועצה האזורית "תמר" (ששה יישובים, 1500 תושבים) כוללת את שטחי הענק של מלונות ים-המלח, ולכן ההכנסות השנתיות שלה מארנונה מגיעות ל- 50,000 ש"ח לתושב. בערים הסמוכות ערד ודימונה ההכנסה הממוצעת לנפש מארנונה היא כ- 2.5% מזה. ראשי הערים מציעים לפרק את המועצה (ולחלק מן הסתם את הכנסות הארנונה בין כל תושבי האזור). שואל ראש המועצה, שירש את הגרסה המודרנית של מכרות המלך שלמה: "למה המדינה צריכה להעניש ניהול טוב ולעודד ניהול כושל?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. תודה. בעיקרון, כל מה שיפגע בקיבוץ עין-גדי מקובל עלי, אבל מה שהבאת הם מאמרים פובליציסטיים ולא נתונים. על פניו נראה שאת "משאבי הטבע" של המועצה האזורית תמר באמת נכון לחלק בין היישובים בסביבה, ואולי גם לקריית שמונה יש קייס למרות שמביקורי באיזור לא התרשמתי שמה שחסר שם הוא דווקא קרקע. האם זאת *ה*בעיה הארצית שבגללה 71% מהרשויות נמצאות בגרעון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב שמה שהבאתי הם מאמרים פובליציסטיים ולא נתונים, אתה מתכוון שזה בניגוד לטענה המגובה היטב שמצב העיריות הוא תוצאה של "נפוטיזם, פרוטקציה וניהול כושל", כן? אני חושב שהבעיה הארצית היא אי-התאמה בין הדרישות של השלטון המרכזי מהרשויות המקומיות מול המשאבים שעומדים לרשותן. אין לי, לצערי, את הכלים לנתח את החלקים השונים שהבעיה הזאת מורכבת מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טושה. אלא שאני הצהרתי בפה מלא (בניגוד למה שלימדתני אימי) שאין בידי נתונים אלא התרשמות אישית מוטה ובלתי מחייבת, בעוד אתה אמרת "לא מזמן התפרסם ב"הארץ" מחקר שטען את הטענה ההפוכה". מחקר אולי התפרסם, אבל מראי המקום שהבאת פספסו אותו. בטרם ניגרר למחוזות הקטנוניות, אין לי שום דבר נגד פובליציסטיקה, בתנאי שתוחמים אותה למה שהיא: הבעת דעות. שני הלינקים שלך נוקטים עמדה חד-צדדית, בלי לשלם אפילו את מס השפתיים ההכרחי להבעת העמדה של הצד השני (מלבד הציטוט המגוחך של ראש מועצת תמר) - אם יש כזאת. לשם איזון, עוד עדות אנקדוטלית: ידוע לי על בעל עסק בינוני בעיר במרכז הארץ שהמדיניות העיסקית שלו היא לא לשלם ארנונה. פעם בכמה שנים, כשהחוב תופח לרבבות שקלים רבות ותבת הדואר שלו סתומה מרוב "הודעה אחרונה לפני עיקול - רא הוזהרת", "הודעה אחרונה בהחלט לפני עיקול - לא תינתן אזהרה נוספת" ו"הודעה מה-זאת-אחרונה לפני עיקול - תחזיק אותנו" הוא מטריח את עצמו לעיריה ושם ממש מאושרים לגבות ממנו כמחצית הסכום - על ריבית והצמדה אפילו לא מעיזים לדבר - שכן קופת העיריה המדולדלת מקבלת זריקת מזומנים נאה של כמה עשרות אלפי שקל במכה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, אני לא ממש רואה את המאמרים שהבאתי כפובלציסטיקה. המאמרים האלה מתארים עובדות הניתנות לבדיקה די פשוטה. הם לא טוענים שזהו הגורם היחיד לגרעונות העיריות הללו. במסגרת עבודתי, יצא לי לפני כמה שנים להסתובב די הרבה בין עיריות, גם בעיירות פיתוח, כך שגם אני יכול להביא די הרבה עדויות אנקדוטליות. למשל, אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להיות באופקים בשנים האחרונות, אבל אם נראה לך שאפשר להוציא שם עוד ארנונה מהתושבים או מהעסקים (חה) שיש שם, או שהשחיתות חוגגת במועצה ובמתנ''ס, אני חושש שאתה די טועה. אולי אתה מתכוון לגבות יותר ארנונה מתושבי שכונת הקרוונים המלאה באתיופים שהצמידו לעיירה יום אחד (כנראה על בסיס העבודה הרבה שחשבו שהאתיופים יוכלו למצוא בעיירה), אבל אני קצת סקפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להכיר את המצב באופקים, אני מוכן להתערב שיש שם בעיריה אבטלה סמויה. זה לא אומר, כמובן, שלא מגיעה לעיירות הפיתוח עזרה ממשלתית, אבל באין אפשרות להפעיל סנקציות אחרות עיכוב העברת תקציבים הוא כמעט הכלי היחיד לאיזון הלחצים המקומיים שדוחפים בכיוון הגדלת אי היעילות. זה ידוע בתור החוק השני של הלוקלודינמיקה - חוק עתיק שהמצאתי כרגע1. המאמרים שהבאת מביאים, בעיקר, את הסיפור של המועצה האזורית תמר (וגם זאת מפי השכנים שלה), אבל אי אפשר ללמוד מהם באיזו מידה מדובר על תופעה כללית. ______________ 1- אני מניח שהאברסיה שלי מעניינים לוקליים מובנת מאליה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש בעיריית אופקים אבטלה סמויה (לא נראה לי, אבל לא יצא לי להכיר את כל העובדים), אבל אני לא מבין את השייכות לעניין שלפנינו. הגרעונות העצומים של העיריות לא נוצרו מאבטלה סמויה. אם הממשלה רוצה לאזן את הלחצים המקומיים, שתמצא דרך לעשות זאת. לממשלה יש סמכויות אדירות, החל מחקיקה ועד מינוי ועדה קרואה. היא לא יכולה לעשות זאת ע''י זה שהיא מביאה את העיריות למצב של אי-תשלום משכורות לעובדיהן. אני מצאתי את התופעה בכמה וכמה עיריות (המקרה בולט והמכוער ביותר שראיתי הוא קריית-מלכי ובאר-טוביה). וכמו שכתבתי כבר, אני לא תולה את הגרעונות בבעיה הזאת דווקא, אלא במכלול בעיות מבניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני מקבל את דבריך, כי ניכר שאתה יודע על הנושא יותר ממני. שינוי חקיקה בכיוון של יותר אחריות אישית של פרנסי העיר נראה לי צעד נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אנקדוטה: אתמול, ב"בולדוג"1: סגן ראש עיריית לוד, אמיל חדד שמו, חייב 285,000 ש"ח ארנונה. מרוב אנקדוטות אני מתחיל לחשוב שכן מתחילים לראות את היער. ____________ 1- תוכנית בהחלט לא מומלצת לכל מי ששנת הלילה יקרה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל הגעת מאוחר מדי. הדיון הזה כבר הסתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, דיונים באייל לעולם אינם מסתיימים. כמו לויתנים, כשהם נעלמים מעל פני המים צריך רק להתאזר במעט סבלנות והם שבים ומופיעים במלוא הדרם. אני ממתין לסבב הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי עליך, אחי יהונתן, אבל אינני יכול שלא להביא את הלינק הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3017123,00.h... כמו שכבר אמרת: אני לא יודע להפסיד בכבוד. זה פשוט משום שאין לי מספיק נסיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטובת קוראינו בחו"ל, וגם בקישור הזה אומרים את הדברים מיד בהתחלה: "המבקר: הרשויות אחראיות למשבר בתקציבן; על מש' הפנים להגביר הפיקוח מבקר המדינה קבע כי המשבר בתקציב השלטון המקומי נובע בעיקר בגלל הוצאותיהן הלא מבוקרות של הרשויות על משכורות ולא בשל הקיצוץ בתקציבי מענקי האיזון של משרד הפנים; נקבע כי המשרד כשל בפיקוח על הוצאות השכר מבקר המדינה גולדברג. "על משרד הפנים לעשות בדק בית יסודי בתחום ניהול כוח האדם ברשויות המקומיות והפיקוח עליו" משבר התקציב של השלטון המקומי, שהתבטא השנה בגירעונות כבדים של עשרות רשויות מקומיות, הלנה ממושכת של שכר העובדים, אי-עמידה בהתחייבויות כספיות לנושים ולספקי שירותים ופגיעה באיכות השירותים המוניציפאליים לתושבים - נובע ברובו ממדיניות ניהול בזבזני של כוח האדם המועסק בשלטון המקומי. כך קובע מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, בדו"ח מיוחד בן 400 עמודים, שהקדיש לשלטון המקומי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד מדברי המבקר (ולטובת אותם קוראינו בחו"ל, כותרת המשנה של הידיעה): "המבקר מצא ליקויים חמורים ברשויות המקומיות מחדלים בטיפול בתשתיות הניקוז העלולים להוביל לנזק עתידי, מקוואות רבים הפועלים ללא רשיון עסק, תלמידים ללא ביטוח תאונות בבתי הספר, רשויות מקומיות המחזיקות כוח אדם גדול מדי וכשלון משרד הפנים בהפעלת סמכותו עליהן. אלה חלק מהליקויים ומהמפגעים שמצא מבקר המדינה בדו"ח העוסק ברשויות המקומיות המתפרסם היום." אכן, אין ספק שהליקויים בתשתיות הניקוז הם שגרמו לטביעת שכרם של העובדים, מקוואות הפועלים ללא רשיון עסק הם שטימאו את תשלומי השכר, תלמידים ללא ביטוח תאונות הם שגרמו לתאונה המצערת שנגרמה לעובדים. כמו שנאמר: -"עם פילטר, או בלי?" -"למה אתה בלי כובע?" וזאת מבלי להתייחס לפלא הסטטיסטי של המדגם המייצג, 5 (חמש) רשויות מקומיות המייצגות את כלל הרשויות במדינת ישראל. בכל אותן חמש רשויות הבשילו הליקויים (כאמור, "מחדלים בטיפול בתשתיות הניקוז העלולים להוביל לנזק עתידי, מקוואות רבים הפועלים ללא רשיון עסק, תלמידים ללא ביטוח תאונות בבתי הספר, רשויות מקומיות המחזיקות כוח אדם גדול מדי וכשלון משרד הפנים בהפעלת סמכותו עליהן") באופן סימולטני לידי קריסה בו זמנית, בלי שום קשר לקיצוץ בתקציבי ההעברה, שרק בצרוף מקרים מדהים קרה קצת לפני אותה הבשלה. בקיצור, דיון 2009. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהקיצוץ בהעברות הכספים היה הטריגר לקריסה. אחרי שנים של "נו נו נו", אחרי עשורים של "דיר באלאק" ואחרי יובלות של "מה יהיה?" מישהו החליט שצריך לשים קץ להפקרות המשתוללת ברשויות המקומיות1 ועשה את זה בצורה הפשוטה ביותר: אם לא תחתמו על הסכם להפסקת הבזבוז, הוא אמר, נפסיק לכסות את הגרעונות שאתם יוצרים כאילו אבא שלכם רוטשילד. מבקר המדינה רק מוסיף תוקף לטענה שאכן הבזבוזים היו בקנה המידה הצפוי ממערכת שאין בה בלמים ויש בה פיתוי עצום להיות לא יעילה. ראש עיר שמנפח את המנגנון מחד, ולא מקפיד מדי על תשלומי ארנונה מאידך, הוא ראש עיר פופולארי. אם הוא גם משתמש בכספים שאין לו כדי לנטוע עצים, לטפח פרחים ולסלול כבישים בעיר מגורי, אני אצביע בשבילו בבחירות הבאות. בשבילי זה עסק טוב שאזרחי המדינה יסבסדו את הכיכרות בעיר שלי, ואפשר אפילו לומר שראש עיר *טוב* הוא ראש עיר שמזהה את ההזדמנות ומנצל אותה לטובת אזרחי עירו, שעל רווחתם הוא ממונה. אדם נפל מראש עזריאלי (המגדל, לא האיש). מבקר המדינה פסק שהנפילה גרמה למותו. אתה ויהונתן אומרים: לא, מה שהרג אותו הוא המפגש עם הכביש. ____________ 1- אם יש רשות מקומית שנפגעת מההכללה הזאת, אני מוכן להוריד את ה' הידיעה בתמורה למאזן מבוקר שיישלח אלי בשלושה העתקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שזה לא מה שהמבקר אומר. הוא למעשה אפילו אומר את ההיפך: שלא היו שנים של "נו נו נו", לא היו עשורים של "דיר באלאק" ולא היו יובלות של "מה יהיה?" אני יותר ממסכים איתך שברשויות (ה)מקומיות ש(ו)רר בזבוז, ואפילו שחיתות ר"ל. אני טוען ש(לפחות חלק מ)הביזבוז היה "ברשות וסמכות", אבל יותר מכך - אותם עובדים אשר לא קיבלו את שכרם, לא אלו היו המבזבזים ו/או המושחתים הגדולים. גם אם הממשלה רצתה לשים סוף לשחיתות ולבזבוז (והיא היתה צריכה לרצות את זה), לממשלה, כממשלה, יש אחריות כלפי מי שנפגע מפעולותיה. אגב, ברור שהמפגש עם הכביש הוא מה שהרג את הנופל. לו היה נופל למקווה (ואפילו ללא רשיון עסק), היה ניצל (או צולל, איך שאומרים את זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכתבה לא מחליפים את המים במקוואות לפי הנהלים. אז אולי הוא היה ניצל, אבל מי יודע מה הוא היה חוטף שם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, הייתה הצעה של משרד הפנים לשלם משכורות ישירות לעובדים (מסויימים), כך שהכסף לא יבלע בחובות של הרשויות המקומיות. הרשויות, כמובן, סירבו. ללמדך שגם עבורן העובדים לא היו בדיוק בראש מעייניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, וזה שצד אחד מנוול (ואפילו מנהל מקוואות ללא רשיון עסק!), אומר שהצד השני צדיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, החל משלב מסוים המו''מ נוהל עם ההסתדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים לתיאור שלך. למיטב ידיעתי, יש לא-מעט עיריות שגרעוניות *מלכתחילה* ולא בדיעבד. ז"א גם בהתחשב בגביית ארנונה מלאה והחזרים ממשלתיים על הוצאות ספציפיות, הן לא יוכלו לספק רמת שירותים סבירה לאוכלוסייה ביישוב. מענקי האיזון הם דרך מובנית לאזן את הגרעונות הללו. אם הממשלה הייתה רוצה להילחם במצב הזה ישירות היא הייתה צריכה לפעול לשינוי הגבולות המוניציפליים. עכשיו, השאלה היא לא אם יש בזבוז או אין בזבוז. השאלה היא: אם היינו מורידים את הבזבוז, האם הסכום שהיה נחסך היה משתווה לסכום של מענק האיזון. אם המבקר בדק את השאלה הזאת, אתה צודק. אם לא זאת השאלה שנבדקה - כל שאר הסיפור על גרעונות, בזבוזים ואזהרות לא נראה לי חשוב כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישפוט הקורא. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי ברפרוף על הדו"ח 1, ולא מצאתי התייחסות לשאלה. אני רוצה להדגיש שוב: השאלה אם יש בזבוז, אם מתקיימות מערכות ראויות של שליטה ובקרה וכולי אינן שאלות רלוונטיות. לעזאזל, המבקר כותב שמשרד הפנים/העיריות עצמן/משרד-המבקר אפילו לא יודעים כמה משרות מיועדות (שהממשלה מממנת כ-75% מתקציבן) יש ברשויות וכמה משרות במימון מלא של הרשויות עצמן. בלי שיש לו תשובות לשאלות פשוטות כאלה, של כמות בפועל, אי אפשר לספק תשובות לשאלות מורכבות של חיבור וחיסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי היום עם חשב של עירייה והתעניינתי מה דעתו בעניין. הוא טען שאני מדבר שטויות והעלה טענות דומות לשלך. זה כנראה מוכיח שאתה לא היחיד שטועה. זה קורה אפילו לאנשים מהתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה הומור עצמי, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה? ישוב-דעת לא הולם אותך במיוחד. תוריד אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מורידים ישוב-דעת, זה הופך להשכבת-דעת? (אוי, אוי, זה כואב. אני ממש שכיב מרע...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יעלה על הדעת להוריד ישוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האופציה השניה שלי הייתה "קיבוץ-דעת" (או "התנחלות-דעת"), אבל אז הייתי נאלץ לוותר על ה"שכיב מרע", ואז אנא אנו באים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום, בנאום לפני מפלגת העבודה, הכריזה חברת הכנסת דליה איציק ש''עוד לא נולד מי שישכיב את המפלגה הזו על הברכיים''. אלמלא היה מדובר במפלגת העבודה, זו היתה טענה טריוויאלית מבחינה אנטומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכיבים על הברכיים כדי להפליק על הטוסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שמדובר על הרמה הנמוכה של ההוראה בישראל אני נזכר בעילגות של חברת הכנסת דליה איציק. לא יאמן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שלא היה עדכון חדשות בנושא (הבלתי חשוב) הזה1, נזכיר אותו כאן: למחרת הפרסום על מבחני ההשוואה הבינלאומיים במתמטיקה שבהם המריאה ישראל מן המקום ה-26 היישר אל המקום ה-19, הוקדש שליש העמוד הראשון של "מעריב" לדיווח על התוצאות. "הישג עצום לילדי ישראל". מילא שהתעודה כולה רביעיות, העשר בזמרה מדאיג אותי יותר. 1 תודה, אני מכיר את "שאלות נפוצות" בעל-פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו שאני לא מבין בכל המבחנים הללו. הרי הם נערכים על ילדי חטיבת הביניים, אם אני לא טועה. ילדי חטיבת הביניים נמצאים במערכת כבר 7-8 שנים. האם הכישורים המתמטיים המבריקים שלהם, בניגוד לאלו של קודמיהם, נובעים מלימוד במשך השנתיים שלוש האחרונות, או מכל שהייתם במערכת? האם נתון ה"שיפור" הזה אומר משהו בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהם לא אומרים כלום צריך רק לברר למה. ניחוש שלי הוא שהיו הרבה יותר העתקות במגזר שמשך את כולם כלפי מטה. אפשרות שנייה היא שאכן היה שיפור באותו מגזר הודות להשתלמויות במתמטיקה אשר נמצאים במערכת כבר 8 שנים. אז התוצאות כן בעלות משמעות, בייחוד לאותו מגזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מדובר על ילדי חטיבת ביניים; בשנתיים אפשר לעשות המון נזק ("במקום דרוך" זה נזק). 2. שאלה טובה, מה משמעות השיפור. מבין 40 מתחרים בהתפלגות נורמלית, הפער בין המקום ה-26 למקום ה-19 צריך להיות בערך כמו הפער בין המקומות 3 ו-6, ובערך 30% יותר מהפער בין המקום הראשון לשני. המרכז צפוף, וכדי להתקדם בשבעה מקומות גם בהמשך צריך יהיה להתאמץ יותר. 3. באשר להסבר התוצאות, הניחוש שלי הוא שזה קשור לאוכלוסיית הנבחנים (הפעם לא נבחנו: חרדים, ערביי מזרח ירושלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 3. אמור שנית. פעם שעברה הם נבחנו והפעם לא נבחנו? מה היה משקלם? מה ההיו ציוניהם. זה נראה לי הסבר מאוד משכנע, אם הוא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע האם הקבוצות האלה נבחנו בפעם הקודמת; בתקשורת היו עסוקים מדי בחגיגות מכדי להתייחס לפרטים השוליים האלה. כלאחר יד הזכירו באחת הפעמים שיש קבוצות שלא נבחנו הפעם (ומנו את הקבוצות שהזכרתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין במדינה תקשורת חוקרת רצינית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה כשהמדינה מנסה לשלוח ידה בניהול. תופרט התקשורת, ויפה מהדורה אחת קודם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות הציניות, יש בזה מידה של אמת. רשות השידור, מכרז לרשות שנייה, רדיו מולאם וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו"ח מחקרה של ד"ר רות זוזובסקי המסכם את התוצאות של ילדי ישראל במבחן ה-TIMSS מ-1999 עם הסבר על המתודולוגיה של המחקר (כולל המדגם ואופן הדגימה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההשפלות השנתיות האלה מייצרות כמה סוגים של תגובות. קבוצה אחת של מומחים רוטנת שהסקרים אינם הוגנים: תלמידים אמריקאים ממוצעים מושווים לבני אליטות; האמריקאים עובדים ועוסקים יותר בספורט; מדינות זרות מכתיבות סטנדרטים ארציים, ואילו אמריקה מאמינה בניהול מקומי של בתי ספר." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בפעם שעברה הם לא נבחנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי שהתוצאות של המבחן הנוכחי מעידות על מגמה הודות לאיזושהיא פעולה של משרד החינוך, הינו קטן מאוד. על כן אני מצפה שחיפוש, אפילו שטחי, יוכל למצוא הסבר חיצוני 1 לרוב ההצלחה. אולם אין לי כל כוונה להשקיע בזה זמן. מצידי שמשרד החינוך יתיישב על זרי הדפנה ויבטל את ועדת דברת. הרי ממילא רוב ההמלצות סתם יכניסו את המערכת לתזזית ולא יפתרו כלום. בלי להבין שלא ניתן לחנך ו/או ללמד מליון וחצי תלמידים בשליטה מרכזית, תוך דיכוי ההורים, לא יזוז כלום. אם ועדת דוברת תתן להורים כח, ויש סימנים של רצון בכיוון 2, הרי שיהיה חבל מאוד אם תתבטל. עם זאת, הכיוון ברור ממילא וההורים יקחו חזרה את האחריות על ילדיהם בכח מידי הפקידים 3, עם הועדה או בלעדיה. 1 העתקות, שינוי באוכלוסית המדגם, תוצאות גרועות במיוחד בפעם שעברה, התעקשות עם התלמידים שלפחות ינסו לסיים את המבחן. 2 ספק אם יש לה את היכולת. 3 כאן אמור להכתב אוסף של קללות שמסך המחשב אינו יכול לסבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לפי 1, בתי-הספר החרדים הושמטו גם בפעם הקודמת (ב-1999) וגם הפעם; ההבדל הוא שאז הם היו 16%, והפעם 22.5% (משהו בנתונים האלה נראה לי לא סביר: שעור הגידול גבוה מדי). מעבר לזה, אם המדגם נבחר באופן אמין מבין שאר בתי הספר, אז השיפור הוא אכן שיפור אמיתי (קטן באופן מוחלט, לא מספיק מבחינת היעדים הדרושים, אבל שיפור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
22% זה כנראה כל בתי הספר הפרטיים כאחוז מהחינוך העברי. אני מניח שבתי הספר הפרטיים כוללים ערבים והאחוז לא. חוץ מזה יש גידול בבתי ספר חרדיים כי יש כאלו המופנים לחילוניים - רשת "שובו" למשל. בנוסף, ספק אם הוצאת החרדים פוגעת באופן מהותי בתוצאות. החרדים אינם מטומטמים, ייתכן אפילו להיפך. חשבון של כיתה ט' אינה בדיוק מכשול לבני ישיבות. אני חושב שעדיין יש מה לחקור לגבי ההסבר. את המטרה כבר סמננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מטומטמים אבל אולי בחלק מבתי הספר החרדים הדגש הוא על לימודי תורה ולא על לימודי מתמטיקה, וזה בעוכריהם. לחומר הנלמד בכיתה ט' כבר קוראים ''מתמטיקה'' ולא ''חשבון''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה אין שום ויכוח ביניהם: הפרופ' זוזובסקי טוענת ש*ביחס לאוכלוסיית היעד*, לא הושמטו הרבה נבחנים; לפי ד"ר בן-דוד, זו בדיוק הבעיה: שאוכלוסית היעד בישראל מתעלמת ממגזר כל-כך גדול (כ- 20%). בכל מקרה, למדנו משהו חדש: "לאחר שמוגדרת מסגרת הדגימה, מופק המדגם ומתוך הכיתות שנדגמות יכולה להתבצע גריעה נוספת המכונה Within Sample Exclusion, כאשר תלמידים מסוימים מתוך הכיתות שנדגמו מוכרים כבלתי כשירים להיבחן על סמך אי ידיעת שפה, לקויות מנטליות או ליקויי למידה מאובחנים. כאן נדרש ששיעור זה יהיה נמוך ביותר. מספר התלמידים שנגרעו מסיבות אלו ייצג ב-8.6% 2003 מהאוכלוסייה וב-1999 כ-8% ממנה." (קרי: מי שהגיע למקום ה-19 הם אותם 92% שיודעים קרוא וכתוב בכתה ח'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... אני חושב שמדובר על עולים חדשים למיניהם. אבל זה לא משנה, עיקר הקבוצה, סביר להניח, הם "לקויי למידה מאובחנים". מכיוון שבכיתות מסויימות האחוז שלהם מתקרב ל-80, זה משאיר מספיק חופש תנועה למחיקת הפחות מוצלחים שבהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין גבול, הה? הרבה השמצות כבר רצו באייל. אנשים נקראו פסיכופטים, אידיוטים, רוצחים, נאצים, פשיסטים, עוכרי ישראל, ארורים - מה לא? אבל אף אחד לא ירד נמוך מספיק כדי להאשים מישהו שהוא חושב כמו חשב של איזו עיריה. בסדר. הורדתי את הכפפות: גדעון עזרא חושב כמוך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויחיאל חזן חושב כמו מי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שהוא חושב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת משעשע. הכותרת בוואלה היא "מבקר המדינה: משרד הפנים אחראי למשבר ברשויות" (http://news.walla.co.il/?w=//639709). מתוך הכתבה ב"הארץ": "עמדה זו מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל, שמצא כי משבר התקציב של השלטון המקומי נובע בעיקר מהקיצוץ הגדול בתקציבי מענקי האיזון של משרד הפנים בשנים האחרונות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה אם האשמים הם ראשי הרשויות שחרגו ממצבת כוח האדם או משרד הפנים שלא פיקח כהלכה? העיקר הוא שהשלטון המקומי מתנהל בחוסר יעילות משווע, כפי שאפילו שוטים גמורים ראו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר היעילות לא הייתה הסוגייה. השאלה היא האם אפשר לתלות את הגרעונות העצומים של העיריות בחוסר היעילות. האם זה תורי לשלוח אותך לקרוא את המאמר של יובל? אז עכשיו רק נשאר להחליט אבא של מי יותר חזק. משרד הפנים או בנק ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל בשביל להכריע בשאלות האבא החזק יש לנו את מבקר המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, טעות שלי. השורה האחרונה שלי הייתה צריכה להיות ''מבקר המדינה או בנק ישראל''. אבל אם תתנדב לקרוא את הדו''חות של בנק ישראל ושל מבקר המדינה, ותשתכנע שהגרעונות הם תוצאה של ניהול בזבזני, אני אקבל את מילתך ואפרוש למאורתי אבל וחפוי-ראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיתוי אמנם גדול, אבל לא גדול מספיק :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו בשיטה הזו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נמחקו חובות של חמישה מליון שקלים" למי היה חייב תיאטרון "הבימה" את הכסף? ואיך הסכימו הנושים לוותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתתי דוגמא לעירייה בלי גרעון בשל הכנסות מארנונה "תעשיתית, ועירייה אחרת, עם גרעון ( לאו דווקא בשל מחסור בהכנסות, ברחובות כנראה "נפוטיזם, שחיתות, וקרינה סלולרית" הם גורמים לא מבוטלים), שמנסה להגדיל הכנסות על ידי העמקת גבייה ממוסדות שעד היום היו פטורים. מה זה להכריח? זה בעיקר לפנות למשרד הפנים ולילל לתקשורת, מי נתן את הפטור? אני לא יודע. אולי זה חלק מההסכם עם החזון איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מונע מעיריית רחובות לעודד מפעלים להשקיע בתחומה? מכון ויצמן ובית החולים גזלו את כל הקרקע? עיריית רעננה, למשל, עשתה את זה וזכתה לאזור היי-טק פורח שודאי מסייע בתשלומי ארנונה נאים, ולעומתה בכפר-סבא השכנה בקושי אפשר למצוא נגריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה סוטה מהנושא. השאלה היתה לגבי דוגמאות של עירייות שהכנסותיהם נובעות יותר ופחות מתעשיה, ולא מ''התייעלות''. דווקא אני מכיר נגריה טובה ברעננה, אם זה חשוב לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו אינם שני תחומים נפרדים אלא משלימים. אני חוזר ושואל מה מפריע לעיריית רחובות ליצור יותר הכנסות מארנונה ע''י משיכת מפעלים לתחומה. התשובה שתהיה קשורה לדיון היא מהנוסח ''אין לה שטחי קרקע שאפשר לייעד לתעשייה'', ואז אחזור ואשאל מה היא עושה עם מה שיש, לא עם מה שאין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת שאלת אינפורמציה ישירה על "הבעיה הספציפית". על זה היה לי מה להגיד. עכשיו אתה שואל שאלה אחרת "למה הם לא עושים משהו, למען השם?". על זה אין לי משהו ייחודי להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזור התעשייה של ''קריית וייצמן'' שייך רק בחלקו לנס-ציונה. השאר שייך (ומשלם ארנונה) לרחובות. נראה לי ששאלת אזורי התעשייה היא מקרה מבחן מעניין של שאלת המדיניות הכלכלית. למשל פרשת אזור התעשייה המערבי של יבנה (ראש העיר העניק לדייריו פטור מארנונה לעשר שנים כנראה כפיצוי על חוסר יכולתו לספק שרותי פיתוח לאזור) מרמזת ששאלת היעילות של ראשי השלטון המקומי היא קריטית ולא משנית. גם השאלה של התערבות השלטון המרכזי בענייני השלטון המקומי (בצורה של גביית מסים והעברתם (המאוחרת) לצרכי השלטון המקומי) אינה אלא מדיניות של תשלומי העברה במסווה. שתי האלטרנטיבות לכך לא נראות מושכות. אפשר להעביר חלק מהמשימות העירוניות (חינוך, כבישים) לשלטון המרכזי ולהגביר בכך את הריכוזיות. ואפשר להוריד את המיסים הפרוגרסיביים הממשלתיים(מס הכנסה, ביטוח לאומי) ולהגדיל את המיסים הרגרסיביים העירוניים (נראה לא רצוי במדינה ''פרוגרסיבית'' כישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק ה''רחובותי'' של קריית וויצמן ( ''פארק התמר'' אאל''ט) הוא חדש יחסית, והוקם רק אחרי שנפל האסימון אצל עיריית רחובות. אני בכלל לא בטוח שהוא מניב רווח ארנונאי. שלא כמו אל-אופ ואינדיגו, היושבים בחלק הנסצ''צי של הפארק, הענק היחיד שיושב בצד הרחובותי הוא אפלייד מטריאלס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מישהו יכול לנחש לאיזה רשות מוניציפלית ההכנסה פר תושב הגבוהה ביותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המועצה האזורית תמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט. המועצות התעשיתיות רמת חובב ותפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סטודנטית לכלכלה ודבריך מאוד עניינו אותי לכן החלטתי את עבודת הגמר שלי לעשות בנושא הגרעון התקציבי של הרשויות המקומיות סובבות ת''א אשמח מאוד אם ידוע לך על מקורות מהיימנים בנושא שאוכל להעזר בהם.תודה רבה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אומר שזה לא נכון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |