בתשובה לראובן, 20/07/04 23:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה. בעיה אחת - בעצם, לאו דווקא של כותב המאמר, אבל סביר שהיא יותר תציק לו - היא שהשתוללות הדיון הופכת את המאמר לפחות "ייצוגי". אני יכול להציע למכר שלי, שאינו נוהג לגלוש באייל, לסור לבקר במאמר הרציני שכתבתי (או שכתב מישהו אחר) על משנתו של קירקגור, ואף להשוויץ שבוודאי יהיה תחתיו דיון מעמיק, כנהוג באתרנו. אבל אם הדיון תחתיו יתחיל להתמלא בקהילתיות, ליצנות, תורת הקוונטים ופשעי אוסלו - אז אותו מכר שלי כבר לא יתלהב, ואני לא אתלהב לשלוח אותו לשם. (לא, אני לא מביא את זה כדי לטעון שיש להימנע מאוף-טופיקים, ליצנות וקוונטים; רק להסביר למה זה יכול להפריע למחברים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, לפני כחודש המלצתי לבחורה דתית ממכרותי לקרוא את המאמר על המדרשות דיון 1941 ועכשיו אני קצת מתבייש ממה שהיא תמצא שם. אבל דווקא זה מראה שליצנויות התלהמויות ופשעי אוסלו אפשר לקשר לכל נושא מבלי שזה יחשב כאוף-טופיק. הדיון ההוא שנסגר ( עם ג'ק) זה דוגמא מצויינת ( אגב, לדעתי הוא נסגר שלא בצדק). אני מבקש להבדיל בין דיון שמתפרק לצטים והעלבות לבין סתם אוףטופיקים. אם מתחשק לי לספר סיפור על ניוטרינואים ושוקי מחליט עקב כך לסבר את אזננו בנושא, זה שונה לגמרי מפתילים של העלבות אישיות, או חיזורים וירטואליים. הטיעון הרלוונטי היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא זה: כותב המאמר מרגיש מחויבות להסביר את עמדותיו, ובהתאם לכך הוא טורח לעקוב אחרי הנעשה בדיון. אם הדיון הזה מתפצל לעשרות אופטופיקים, המחבר טועה לחשוב שיש 100 תגובות חדשות בענינו ורק אחרי סריקה מעייפת של תגובות על חייזרים, ניוטרינואים שמשחקים שחמט, ואלים שלא משחקים שש בש, הוא רואה הערה אחת על דרידה, וגם זה על ברנארד ולא על ז'ק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |