|
||||
|
||||
השיטה של שנות ה40 יכולה לעבוד רק אם 1. הרעש הוא אקראי לחלוטין ו2. חזק הרבה יותר מהשיחה, (שאחרת אפשר להפריד ביניהם בגלל שלשיחה יש איפיונים סטטיסטיים שונים מרעש סתם). אז מעשית זה לא כל כך אפשרי כי "התחום הדינמי" של קו הטלפון לא מאפשר את התנאי השני. בכ"ז הצפנה דיגיטלית עדיפה על "טריקים" כאלה. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, בהתחברות ישירה לקו טלפון (לא בהקלטה) ניתן להפריד את כל האינפורמציה שמגיעה מקו א' לקו ב' מהאינפורמציה שזורמת בכיוון ההפוך. כך שהמסר ה"מוצפן" למעשה גלוי לחלוטין, כי הוא מופרד מהרעש. אני אסביר למה אני חושב ככה: אם לא, ניתן ליצור הצפנה כזו מאובטחת ב-100% (למרות שנאבד ביט יחיד מדי פעם). הרעיון הוא כזה: כל יח' זמן קבועה (לצורך המחשה, נגיד שנייה אחת) כל אחד משני הצדדים בשיחה בוחר באופן אקראי האם ליצור צליל, או לא. אם הוא בחר ליצור צליל, הוא יבחר באופן אקראי תדר מסוים לצליל, מבין כמה מאות אפשרויות. אם ב"שנייה" מסוימת שני הצדדים השמיעו צלילים, או ששניהם לא השמיעו צלילים, הם יתעלמו מאותה "שנייה". במידה ונשמע רק צליל אחד, הרי ששני הצדדים יודעים מי שלח אותו, אבל המצותת לא. לכן, הם יכולים לקבוע שאם צד א' שלח - אז כל אחד ירשום 0. אם צד ב' שלח - אז כל אחד ירשום 1. כך, הם ייצרו מפתח OneTimePad שיהיה מוסכם על שניהם, אבל המצותת לא יוכל למצוא אותו! כמובן שבשנייה שבה שניהם שלחו צליל, אך הוא היה מאותו תדר, הביט יתפספס. אך אם שולחים את אותו מידע פעמיים, הסיכוי שמידע יאבד - זניח. |
|
||||
|
||||
לדעתי ,(תקן אותי אם לא הבנתי אותך) ,גם רעיון הצפנה אנלוגית כזו הוא מסוכן מבחינה פרקטית, כי ניתן להבחין בין שני הצדדים על סמך זה שהמצותת יושב בדרך כלל קרוב לאחד משני הצדדים ואז הוא מבחין 1) בהבדלי עוצמה. 2) בהדלי זמני התגובה לאיתותים. למעשה הטענה שלי היא שלא ניתן במכשור הקיים ליצוא הצפנה אנלוגית טובה בגלל אי הדיוק המובנה לתוך ציוד כזה. |
|
||||
|
||||
1) אני לא בטוח לגבי יכולת ההבחנה בין הצדדים. אני רק משער. 2) אינני יודע עד כמה הבדלי העוצמה ניכרים. חוץ מזה, אולי גם ניתן לקבוע את העוצמה המקורית של אותו צליל באופן אקראי? 3) אפשר לגרום למחשב שיושב בכל צד של הקו לא להגיב לאיתותים. את הזמן בו צריך לשלוח את הצליל המחשב ימדוד לבד. 4) ניתן להעביר ברשת הטלפון מידע בדיוק טוב מאוד (האיכות של קו מטלפון שאינו אלחוטי היא מצוינת!). כל המידע באינטרנט עובר דרך רשת הטלפון. 5) לגבי יכולת ההפרדה בין קול אנושי לבין רעש, יש לי רעיון: ניתן להסוות (באמצעים דיגיטליים) את הקול האנושי לרעש, וכך הוא יאבד את תכונותיו הסטטיסטיות. מחשב בצד השני של הקו יפענח את ההצפנה (שהוא עצמו הצפין) וימיר אותו חזרה לקול אנושי. |
|
||||
|
||||
ברגע שאתה משתמש באיתות דיגיטלי ,ז"א 0'ים ו 1'ים שמומרים לסט סופי של אותות חשמליים , (שיכולים להיות למשל תדרים שונים כמו שאמרת) ניתן להגיע לדיוק מדהים כל זמן שאינך משדר יותר ביטים לשנייה ממה שקרוי "חסם שנון". אינני מתווכח איתך על שיטות כאלה. הטענה שלי היא שבשיטה שבה מועבר האינפורמציה באופן רציף (אנלוגי) קשה מאוד להצפין. טענות 2-5 אצלך מייצגות איתות דיגיטלי ולא רלוונטיות לשיטה שהוצגה בראש הפתיל שהיא אנלוגית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |