בתשובה לערן בילינסקי, 11/07/04 20:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למעשה התכוונתי לשאול את הגב' האלמנה בדיוק שאלה זו (מה דעתה על שופט ישראלי שהיה מטיף לסינים על כיבוש ודיכוי?) נמנעתי מכך רק משום שזו סטייה מקו ההתקפה שלי. התשובה לשאלתך היא: אני מצפה ממנו לעשות זאת משום שאני חושב שהשפעתו וסמכותו המוסרית בסין היו נותנים לדבריו השפעה שאין לו בשום מקום אחר. אנו, הישראלים מעולם לא שמענו את שמעו. איזה תוקף אמור להיות לדבריו אצלנו? הגב' חוזרת וטוענת שהמדובר בבי"מ מכובד שצריך להטות לו אוזן. ואני טוען שחבורת אנשים המקבלים משכורות עתק בשביל לא לעשות שום דבר מועיל, לא יכולה לזכות להערכה אצלי. רובנו היינו מסכימים בששון למין פרנסה שכזו, אבל כדי לזכות בקרדיט של שופטי צדק ופוסקי מוסר הם אמורים להיות משכמם ומעלה ולא אנשים מן השורה. (מעשיהם יכבדום ולא התואר הריק שהם נושאים). לשם השוואה חשוב על המחיר שישלמו ברק וחבריו מביה"מ העליון על פסיקתם (הברכות שיקבלו מן הרחוב על הפקרת דם יהודים וכו'). לאנשים אלו אני חייב בכבוד והאזנה. לא לחבורת טפילים הרובצים בחדרי האח"מים של נמלי התעופה הבינלאומיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
> נמנעתי מכך רק משום שזו סטייה מקו ההתקפה שלי ובכך בעצם אמרת הכל. לא דיון, לא משא ומתן, לא פשרה - התקפה. > הם אמורים להיות משכמם ומעלה ולא אנשים מן השורה. למיטב ידיעתי זה אכן המצב, קרא קצת מהפירסומים שלהם. מדובר על גוף המשמש כפילוסוף החצר של הקהילה הבינ"ל ומחליט החלטות סבוכות על בסיס אקסיומטי מצומצם למדי. עם כל הכבוד הראוי לבית המשפט העליון (בשבתו כבג"צ, אני מניחה), הוא משמש כעלה תאנה לשרון ולא יותר (הלא כל החלטה שלו ניתנת לעקיפה בחוק - עיין ערך גיוס אברכים ועוד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי על שום סכסוך או מלחמה ביני לביניך. מה עניין מו"מ ןפשרה לכאן? מה פסול בכך שאני תוקף את עמדתך? לא קראתי את כתביהם של האם תרזה, גנדי, מרטין לותר קינג והדאלאי-למה ובכל זאת ידוע לי שהם אישים בעלי מעמד מוסרי. אין בכוונתי לקרוא את כתביהם של השופטים מסעודיה ומסיירה לאונה אלא אם כן מישהו ימנה אותי לפקיד בכיר באו"ם. על כגון זה נאמר "לא צריך לאכול את כל החביתה כדי לדעת שהביצה מקולקלת". אני חש שמשהו מאוד לקוי בשיפוט שלך אם אינך יכולה לכבד שופטים המחליטים החלטות קשות של דיני נפשות ומרגישה צורך לכבד שופטים הממלאים ניירות בדברי צחצחות משפטיים שנועדו לאחסון בספריית האו"ם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |