בתשובה ליעקב, 11/07/04 12:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו מדברים על רופאים, נכון? נזכור עבור מה אדם הולך לרופא, ואיזה סוג נזק נגרם לו כאשר הרופא מבצע "מרי" כלפיו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא בבקשה את מה שכתבתי, ואם משהו לא ברור תחזור אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי וחזרתי. אם המרי הוא האמירה הברורה לחולים: "אנחנו לא נטפל בכם, אנחנו לא רופאים כרגע, חזרו אל בתיכם או מצאו רופא אחר", אז אכן מדובר במרי לא אלים (שאפשר להתוכח על הלגיטימיות שלו). אם המרי הוא טיפול (באופן לקוי) בחולים, בכוונה תחילה, תוך כדי לבישת המדים המקנים לרופא את מעמדו ביחס לחולה, זהו מרי אלים ומכוער למדי. מרי שכזה הוא לא סביר, בדיוק כמו מרי אלים של כבאים או שוטרים, שבוחרים לשתות קפה לרקע הצרחות שבוקעות מבין הלהבות, כאות מחאה על הקיצוץ במשכורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצרכי הפרוטוקול - אני לא האלמוני מלמעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרי שהצעתי כולל: 1) לעבור לשוק הפרטי על חוסר הוודאות שבכך. 2) להשאר במערכת, להוריד פרופיל ולתת שירות גרוע. 3) ללכת על גבול החוק במתן שירות טוב וקבלת תרומות 4) לסדר לעצמם תפקידי מנהלי מחלקות עם משכורות עתק ללא קשר לתפוקה. 1) יביא לכך שהרופאים במערכת יהיו צעירים חסרי נסיון 4) יגדיל את הגרעון של מערכת הבריאות ובכך יביא לקיצוץ בשירותים הניתנים במערכת המולאמת. 2) הוא הבעייתי ביותר אבל עדיין אין פה שום דבר נורא. הנהלת בית החולים דואגת שיהיה רופא תורן וכונן ואני לא אשאר אפםילו דקה יותר מהנדרש. אני גם לא צריך לחייך אל החולים או להסביר להם במה מדובר. שיתאזרו בסבלנות ויבינו שאני עסוק. זה מה שקורה היום, ובפעמים שהייתי צריך אותם לא אהבתי את זה. 3) איני מבין במה זה מזיק למישהו. הרי כל הרופאים שווים אותו דבר. ואם מישהו רוצה דווקא אותי ותורם לי כדי שאנתח אותו מה אכפת לזה שנדחף החוצה אל הרופא הכעסן, הזעפן והרשלן? הרי הוא מקבל אותו משכורת כמוני ומבצע עבודה באותה איכות. איני מדבר חלילה על שביתה. אני מדבר על זה שאנשים שדורשים מהם להיות קדושים מעונים יעשו לביתם. שיתנו את המינימום הנדרש בעבודה וימצאו אפיק להשלים הכנסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי ניתוח בבית חולים ציבורי, במימון קופ"ח. הגעתי מלכתחילה אל פרופסור שרופאה המליצה לי עליו והוא עשה את הניתוח וטיפל בי לפניו ולאחריו בצורה מושלמת, וכך גם הצוות שעבד איתו - והם קיבלו משכורת ותו לא. לא רק אני, כל החולים היו מרוצים ואפילו מלאי תשבחות. כשהפרופסור קבע לי (הוא עצמו קבע לי - לא פקידים ולא פקידות) את התור לניתוח, התפלאתי שזה קורה כל כך מהר, ועל כך הוא ענה לי משפט שלא אשכח: "לפני כמה שנים החלטתי שאני חותך לא רק את הבטן, אני חותך גם את הביורוקרטיה". לא שאלתי אותו, אבל לא נראה לי שהוא הרגיש עצמו פראייר. להיפך - היה ברור לגמרי שצורת העבודה שלו נובעת מאידיאולוגיה עמוקה. במקרה הוא גם אדם חובש כיפה, אינני יודע אם זה קשור או לא. לא כל האנשים הם כל כך רעים ואגואיסטים כפי שאתה מתאר (אולי אתה לא חושב ככה - אבל זה בעצם מה שאתה מתאר), לא כולם מרגישים עצמם פראיירים ולא לכולם ההתעשרות היא הדבר היחיד החשוב. עוד יש אנשים הגונים, אפילו בקרב הפרופסורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזמין את אורי פז לשבח את הדתיים. אני גם בטוח שיש רופאים כאלו בין אלו שאינם דתיים. ייתכן שאותו פרופסור גם חי ממשכורת צנועה. אולם אם החברה שלנו רוצה להתקיים לאורך זמן עם רמת רפואה טובה היא לא יכולה לחיות על פראיירים ומה לעשות ביום מן הימים הוא או תלמידיו או בניו יגלו שהוא פראייר. ייתכן שהיותו פראייר תקדם אותו מבחינה ערכית ומצפונית ותתן לו הרגשה נהדרת. אבל גם ייתכן שיותר ויותר רופאים יבחרו באחת האפשרויות האחרות העומדות בפניהן כולל האפשרות להגר. ולמטיפים הדתיים אומר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש". כשהתורה שלמה היא אכן משיבת נפש אבל כשהיא בנויה רק על רופאים פראיירים אז היא גם תחטוף מהצד השני מסיפורי רבנים שלקחו כסף מתחת לשולחן. את אתורה יש לקיים במלואה וזה כולל תחרות ושוק חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה יכול/מוכן להביא כמה מובאות קצרות מהתורה, שמהן ניתן להבין שהתורה מצווה על תחרות ושוק חופשי? עובדה שכשאמרת לאורי פז שצריך להפריט את בתי הספר לפי התורה, הוא לא ידע על מה אתה מדבר (ואתה ענית לו, אא"ט, במשפט קצר שבו היו איזה ראשי תיבות שלא הבנתי, ואני אפילו לא בטוח שזאת היתה התשובה שלך אליו בעניין ההפרטה), וזה הרי לא בגלל שהוא לא יודע את התורה, אלא, אני נוטה לחשוב - בגלל שלך יש דעות מאוד ייחודיות שאתה מקשר אותן עם התורה, אבל אולי זה לא קישור מובן מאליו כפי שאתה חושב. לגבי זה שהפרופסור, "יום אחד הוא או תלמידיו או בניו יגלו שהוא פראייר" - מילא תלמידיו או בניו, אני לא יודע בקשר אליהם. אבל הפרופסור עצמו הוא אדם כבן שישים, ואני במקומך לא הייתי מזלזל כל כך באינטליגנציה שלו ומדבר עליו כעל מי ש"יום אחד יגלה" דברים שהוא עוד לא גילה עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפרופסור, ייתכן שהוא יודע שהוא פראייר ונהנה מכך. אני במקומו מקווה שהייתי נוהג כמוהו וחש גאווה בכך שלמרות שכולם מסביבי רודפי בצע אני נשאר בתומתי. אני מכיר אנשים כאלו. והם לרוב חושבים שכולם צריכים להיות כמוהם. וכולם אכן צריכים להיות כמוהם. אבל כולם לא יהיו כמוהם. ולא משנה מה תעשה וכמה תחנך. כולם לא יהיו כמוהם. לגבי המובאות מהתורה נדרש דיון שלם אבל הנה כמה נקודות: העקרון מבוסס על האיסור לגזול - החל גם על הציבור כאשר הוא מחליט לקחת כסף מאדם א' ולהעבירו לאדם ב'. זה מופיע במהרי"ק ומצוטט במפרשים על סעיף ב, של חושן משפט. בנוסף, המשנה מציינת מחלוקת לגבי תחרות מחירים ומציינת שחכמים (שהלכה כמותם) רואים בחיוב תחרות מחירים (משנה בבא מציעא סוף פרק ד). יש להוסיף לזה את חירותו של האדם, את החיוב שראו חז"ל בתיקון שווקים ומטבעות, את חוסר היכולת לנהל חלוקה ממלכתית בלי לעבור על איסורי שוחד (או אבק שוחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, תודה. זה לא מרי. זה פשוט לעשות את המינימום הנדרש, אבל לעשות אותו. אף אחד לא מואשם בפלילים בגלל שהוא לא חייך לחולה שלו, או נתן שירות לא מוצלח במיוחד. לעומת זאת, ד"ר יקירביץ' שהורשע בהריגת 2 חולים, בקבלת שוחד, בגניבה בידי מורשה, בסחיטה באיומים ובסדרה עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, לא הורשע בעשיית המינימום הנדרש. הוא עשה פחות מן המינימום שנדרש מרופא. את זה כבר אי אפשר להצדיק ופה כבר אי אפשר לגלגל את האשמה אל החברה, גם אם אנו מנסים לקדם מישנה קפיטליסטית/קפיטוטליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אני חולק באופן מוחלט על פסק הדין של יקירביץ. איני מכיר אותו לטוב או לרע אבל דברים כאלו יש רק בממלכת שינוי - טובים ב 100% ורעים ב 100%. בעולם המציאותי יש קשת רחבה מאוד ורופאים אינם מפלצות. קודם היה סיפור על פרופ' רחמילביץ שגם ממנו עשו מפלצת, סתם ככה כדי לנקות את האורוות. אני מציע שתקרא את הספר שלו ואת הספר של אשר ידלין "עדות". אם אכן פרופ' יקירביץ ייכנס לכלא 1, תוכל מן הסתם בעוד כמה שנים לקרוא את הספר שלו. כדאי קצת יותר להזהר בכבודם של אנשים. ב) אין ספק שהאשמה במקרה זה היא על השיטה. אם הכל עורבא פרח, הרי ההאשמות נבעו מכך שהמערכת אינה נותנת מקום לתחרות. אילו היה תחרות אנשים היו משקיעים את זמנם במציאת הרופא היותר טוב ולא ברצח אופי של אלו שלא בחרו. ואם יש דברים בגו הרי שההתנהגות נובעת מהשיטה הזאת אשר מאפשרת לכל עבד כי ימלוך לצפצף על הצרכנים הנזקקים לו. 1 האמון שלי במערכת המשפט הוא נמוך מאוד ובמקרים בהם לא מעורב האיש הקטן הוא האפס המוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אסיר אחד בעולם כולו שאיננו חף מפשע, לדעתו שלו. אם כל האסירים היו בעלי יכולת ניסוח כשל פרופ' רחמילביץ' ואשר ידלין, ובעלי אפשרות לפרסם ספרים - היו מתגוללים בעולם מיליוני ספרים של אסירים לשעבר שהיו מוכיחים לנו באותות ובמופתים שהם טהורים כתינוקות בני יומם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא נכון. רוב האסירים אומרים יפה מאוד שהם אשמים. קח למשל את יגאל עמיר. את המחתרת היהודית, את אברושמי, את ואנונו ואת דוד בן שימול. הטענה הזאת (כולם אומרים שהם לא אשמים) היא שקר אשר משמש את השופטים ושאר אנשי הרשויות לרחוץ בנקיון כפיהם כשהם מכניסים את דרייפוס, דרור עדני, עיזאת נאפסו, חבורת מע"צ ושאר חפים מפשע לשנים ארוכות בכלא, בלי שיש כלל ראיות. מה שמעניין הוא שאין יותר פשוט מלבדוק את הטענה הזאת ולראות שהיא שקרית בצורה שלא תאמן. כל בדיקה תגלה שרוב האסירים יודו במה שעשו (צריך לקחת בחשבון את אחוז ההרשעות הכוזבות). אחרים יודו בעובדות ויכפרו רק באשמה. לגבי אחרים יש ראיות מוצקות. הקבוצה של אלו הטוענים לחפותם ואין נגדם ראיות היא די קטנה. בארה"ב בעזרת בדיקות DNA הוציאות מעל 100 איש מהכלא לאחר שנים ארוכות. אני מציע שתקרא את הספרים לפני שתחרוץ משפט. העולם אינו שחור לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגאל עמיר איננו אומר שהוא אשם אלא שרבין ז''ל אשם. אברושמי הוא אדם שמראש אני מפקפק ביכולות הקוגניטיביות והשכליות שלו להבדיל בין טוב לרע ולהבין את מעשיו ואת האישומים בהם נאשם. ואנונו אומר שאיננו אשם ושמתנכלים לו משום שהתנצר. לגבי בן שימול אינני זוכר במדוייק, אני זוכר במעורפל שהוא ביטא כביכול חרטה על מעשיו, אך לפי קיצוניות דעותיו, גם לאחר ששוחרר, אינני יודע אם אפשר לתת אמון בחרטה שלו. זה לא פלא שאתה מביא דווקא אותם כדוגמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי אתה רוצה שאני אביא את ברקוביץ שהואשם ב 22 פריצות לבתי ספר את סוחר הסמים עבד ואת המחבלים למשפחת בכרי? - הנה הבאתי אותם 1. לגבי יגאל עמיר הוא אומר יריתי. השאלה אם הוא התכוון להרוג היא משנית במקרה שלו 3. השאלה אם זה היה מעשה ראוי אינה בדיון כאן ואני מקווה שאתה מבין זאת. ואנונו מודה במה שעשה. שוב השאלה אם נהג כשורה אינה הנדון כאן אלא האם הוא עשה את שנטען כלפיו. לגבי בן שימול אני עכשיו רואה שאתה מבלבל באופן מוחלט בין הודאה בעובדות לבין חרטה או הודאה באשמה. אני טוען שרוב גדול מאוד של הנידונים מודים בסופו של דבר בעובדות. חרטה והודאה באשמה היא עניין בינם לבין קונם 2 ואינו מעניין אותי כלל. 1 ברקוביץ ועבד הם דמויות מייצגות ולא אישיות ספציפית. 2 זה היה מאוד חשוב לקג"ב. 3 לעומת זאת, במקרה של יקירביץ זה אולי חלק מהעניין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אסירים שיודו שהם אשמים, נכון, ובאותה נשימה הם גם יסבירו לך למה זו בעצם לא אשמתם, למה הם היו חייבים לבצע את הפשע שביצעו, ויתלו את האשמה במדינה, במערכת המשפט, בחברה ובמה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. וכל אלו (והם אולי רבים) מוכיחים את טענתי שהעובדות אינם נתונים במחלוקת ברוב גדול של המקרים, כאשר הדיון נגמר. רק מעטים ממשיכים לטעון לחפות לאחר סיום הדיונים ובין אלו יש אחוז נכבד שהוא אכן חף מפשע (לפחות אותו פשע בו הורשע). לגבי הסוג עליו את מדברת כאשר העובדות מוסכמות הדיון האם יש אשמה היא אחרת לגמרי. הדוגמא של מרגלית הר שפי די מייצגת, אלא אם השופטים טוענים שהם יודעים מה עבר בראש שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהוא מפלצת (אתה אמרת), אלא פירטתי את הסעיפים בהם הוא הורשע. אני מודע לתהום הפעורה בינינו לגבי האמון במערכת המשפט, לכן לא אתוכח איתך על מידת הצדק שבהרשעתו - אין סיכוי שנצליח לתקשר בעניין זה. לגבי "ממלכת שינוי", לא הבנתי. לגבי ה"אין ספק", יש ספק. אולי לך אין ספק, אבל אז יעזור אם תכתוב "אין לי ספק", במקום "אין ספק". כמו בדיון האחרון שהיה לי איתך, אתה מתבלבל בין הצהרות אמפיריות על המציאות לבין דעתך האישית (אופס, סליחה, דעתה של התורה). הספק שלי נובע מכך שמחדליו של האיש, עפ"י פסיקת בית המשפט, לא נופלים במסגרת "עשיית המינימום הנדרש" (על כך לא נשפט איש). לא מדובר כאן בסתם עוד רופא שעבר לשוק הפרטי, שמגיע אל מקום עבודתו בלי חשק לחייך, שהוריד פרופיל ונתן שירות לא אופטימלי, או שהלך על גבול החוק (הוא חצה אותו). גם *אם* השיטה תרמה, במידה מסוימת, להתנהוגותו של האיש, אין זה מצדיק את התנהגותו בשום אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, בהנחה שהוא עשה מעשים לא ראויים, וייתכן שזה המצב, אני חושב שיש לשיטה חלק נכבד בעניין. בשוק חופשי יש פיתויים אבל הגבולות יותר ברורים והנורמות של אפור אינן נצרכות כל כך. באמת, בהינתן תחומי אי ההסכמה, אין בינינו ויכוח גדול בנושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ספר של פרופ' רחמילביץ'? האם כוונתך היא לספרו 'הדם הוא הנפש'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. לא קראתי. רק שמעתי ברדיו שהוא כתב את הספר בעקבות הפרשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |