בתשובה להאייל האלמוני, 09/07/04 22:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אילו ערן היה חושב שבית המשפט הזה הוא חסר משמעות (נניח, אם היה מדובר בבית הדין לצדק של האחים המוסלמים) או שההחלטה היא מגוחכת לחלוטין (נניח, אם היו מחליטים שבסוף כל חודש ישראל והפלסטיניאים צריכים לאזן את מספר ההרוגים), הוא היה אולי מגיב בבדיחות הדעת. זה שהוא (הם) לא הגיב כך מעיד שהוא (הם) מסכים איתי על לפחות שני דברים: - לבית המשפט יש לגיטימציה מסויימת גם אם אין לו שיניים - ההחלטה אינה מגוחכת לחלוטין לגבי העניין של תחושת האשם המודחקת - מי שמשוכנע לחלוטין (ואני לא מנסה להכניס את וויטגנשטיין והבעיות שלו עם מור גם לכאן) בצדקתו, גם הוא היה מבטל את ההחלטה לחלוטין ולא מתרגש ממנה (אום שמום). לכן, אם הם/אתם מתרגשים, אני מסיקה שיש איזו תחושה מודחקת - לא יודעת אם היא בדיוק אשם, יותר כמו חשש ממשבר אתי עמוק הממשמש ובא, משהו כמו מה שקרה לקבוצה לא קטנה באוכלוסיה הישראלית בתום ימי ברק, רק בכוון ההפוך. תודה על התוספת, משעשע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהרגע שנכנס לו וויטגנשטיין למשוואה אני באמת לא בטוח שאפשר להמשיך בקווים ענייניים, ולכן טוב שלא הכנסת אותו. לדעתי (וערן כמובן חופשי לתקן אותי בתפקיד הדובר מטעם שאני פחות ופחות מרגיש בו נוח), החשש הקל (שתמיד קיים) אינו נובע מתחושת אשם ולא ממשבר מתקרב, אלא מהתזכורת המעיקה שאנשים צבועים, שבחצר האחורית שלהם מתרחשים מעשי זוועה גדולים יותר, תמיד טורחים לצקצק בלשונם כשמדובר במדינתנו הקטנה והתלותית (השופט הראשי היה סיני, בשם אלהים - הם עדיין מדכאים שם מליארד איש, לא?). לגבי המשבר הפנימי - אם יש משהו שהחלטה חיצונית כזו, שנתפסת (בצדק) בישראל כמוטה, צדקנית ואינטרסטנית עושה, זה רק לחזק את "מחנה תומכי הגדר" (הנה קם לו מחנה חדש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בוודאי מתכוון "מדינתנו הקטנה, התלותית וחסרת ההגנה שאו טו טו תסכים אולי לדבר על מלאי הנשק הגרעיני שלה, אבל לא על הכימי או הביולוגי לפי שעה" לגבי הטענה לפיה לאומיותו של השופט משמעותית כאן, קשה לי לחשוב על לאום שלא יכולת לגנות באופן כזה או אחר (שופט צרפתי - נו טוב, הם תמיד היו אנטישמים, אמריקאי - הממשל מנסה להתחנף לצרפתים, ישראלי - חדור שינאה עצמית, בולגרי - לא אוהבים את ישראל בגלל מיעוט השימוש במטריות...) החלטה כזו אכן מגדירה (מגדרת?) את הקבוצה שתיארת ויתכן שזה כל מה שהיא עושה בקרב הציבור הישראלי. במישור הבינ"ל, כפי שכבר ציינו כאן, זהו precursor (מילה בעברית?) לצעדים חמורים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורמים בסביבה כאן הציעו את ''מבשר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את תגובתו המפורטת של שוקי שמאל, שאני מסכים איתה לגמרי, ולכן אוסיף עוד נדבך קטן: כנראה, כפי שערן ציין, צפויה גם אפיזודה זו להעלם ללא צעד אופרטיבי (סנקציות כלכליות שמראות את התלותיות הגבוהה של המדינה שלנו, ללא קשר לאב"כ כזה או אחר), ולראיה ההתבטאויות האחרונות בארה"ב (פאוול וקלינטון, למשל, ואלו עוד נחשבים למתונים ביחסם לערבים): וקצת לגבי התגובה בציבור הישראלי (לפחות זה שטורח לקרוא NFC ולהצביע בסקרים שלו): (הקישור הנ"ל מתעדכן מדי יום וסביר להניח שלא יחזיק יותר מדי מעמד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושאו של הסקר שלפני כן היה "למי תיתן קולך בבחירות הבאות". האיחוד הלאומי מקבל שם כ-19%, יותר מהעבודה ורק 4% פחות מהליכוד. ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק - ציבור שרובו היה עשוי להחשד אפילו ככזה שנגד הגדר (האיחוד הלאומי וחלק מהמרכז) מבטל לחלוטין את בית הדין בהאג והחלטתו נג הגדר, עומד מאחורי שמירה על הריבונות והצורך בגדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני דוקא חושב שבית המשפט הוא חסר משמעות והחלטתו לא זו בלבד שאינה צודקת, היא מהווה סטייה ועיוות של מושג הצדק. בעקבות הסאגה של "מלוא כל הארץ משפט" מיסודו של השופט ברק, אשר תוצאותיה בשלב זה הן קרוב המדינה עוד צעד ל"אין דין ואין דיין", הגעתי למסקנה כי כל בית דין צדק נסמך על שתי קומות יסוד. קומת הקרקע היא קומת הסמכות והכח. לבית הדין צריכה להיות הסמכות להכריע בדין והכח לכפות את החלטתו. דבר זה מטיל עליו גם את האחריות לתוצאות החלטותיו. הקומה השנייה היא קומת הצדק. בהיות הסמכות והאחריות נתונה בידיו על בית המשפט להחליט לפי הצדק המקובל בינו לבין שולחיו. בית המשפט בהאג נטול כל סמכות ושולחיו הקפידו לא למסור בידו שום כח שהוא. ינסה נא אב ביה"ד הסיני להורות לממשלת סין לנתק את היחסים עם ישראל עד שזו תפרק את הגדר. מאחר והחלטתם אינה אלא "המלצה" והצהרה ריקה ממעש השופטים גם אינם חשים בשום אחריות מיוחדת להחלטם. ישאלו השופטים מה באשר למעשי הטרור הפלשתיני ויענו שלא נשאלו על כך וזה סופו של דבר. הכיצד יתכן שאותה חבורת שופטים מעולם לא נקראה להביע דעתה על מעשיו של סאדאם חוסיין או על מעללי הרשות הפלשתינית המנהלת מערכת חינוך לשנאה וטרוריזם? מדוע לא הביע ביה"ד דעתו על כהונתו של מזכ"ל האו"ם הנכחי שתרם במחדליו למותם של מאות אלפים ברואנדה? איך זה שהיא תמיד נטפלת למדינות מבודדות דוגמת אותה מעצמה ים-תיכונית המאיימת בנשקה הגרעיני על שלומן של מדינות שלוות ורודפות צדק. אני חוזר על הצעתי לתבוע את הרשות הפלשתינית בביה"ד דהאג. אם נפסיד תחשף צביעותו ואם נזכה תחשף אין אונותו. השופטים הללו אינם אלא חדלי אישים, אווזים המפוטמים מכף ידה של ארה"ב (בעיקר) וחיים ורואים בטוב מבלי להטריח עצמם במחשבה מה טובה הם מביאים לעולם בתמורה לחיי הג'ט סט שלהם. לטענתכם כי המלצת בית הדין תביא להחלטות נגד ישראל: נגיד שבדרך נס היה ביה"ד מחליט כי אנו הישראלים טהורים וזכים כמלאכי מרום. האם אז מדינות ערב ומלחכות הפנכה שלהן היו מפסיקות לנסות להעביר החלטות נגד ישראל? אם לא הגדר, היתה נמצאת עילה אחרת מבין אלף התואנות הקבועות. אינך צריכה לשכנע אותי שהגדר קמה תוך גרימת עוול גדול לפלשתינים. כך פסק בג"ץ כאן ואני מקבל את דבריו. אלא שהעוול הזה היה הכרחי להקמת הגדר. ללא ההסכמה עם המתנחלים הגדר לא היתה קמה. והסכמה זו לא ניתן להשיג אלא על ראש הפלשתינים. ילכו הפלשתינים ויתגוללו על מנהיגיהם שלא השכילו לבלום את ישראל בין בחוזק ידם ובין ע"י הסכם. ואביא שוב מדבריו של אדם שכתביו ילמדו שנים רבות אחרי שאיש לא ידע מי הם שי ג'יו יונג או אהרון ברק: "משום שההבדל בין האופן, שבו בני אדם חיים ובין האופן, שבו הם צריכים לחיות, רב ועצום כל כך, עד שכל המחמיץ מעשה מן המעשים המצויים בגלל מעשה שראוי לעשותו, קרוב לודאי, שיכשל ולא יחזיק מעמד." "לפיכך מוטב לו לשליט, שלא יהא חושש לחרפת האכזריות, ובלבד שישכין אחדות ושלום בקרב נתיניו ויסירם למשמעתו. כשיטיל את אימתו ע"י מעשי אכזריות מעטים מאוד, למען ישמעו וייראו, תהא רחמנותו גדולה יותר משל רחבי הלב, בעלי הצדקה, שמתוך מידת רחמים מופרזת, אינם מונעים ערבובי סדרים, וסופם מרבים רצח ושוד. כי דרכם של ערבובי-סדרים לפגוע בציבור כולו, ואילו מעשי העונש, שמעניש שליט, אינם פוגעים אלא ביחידים בלבד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל יכולה לתבוע מה שהיא רוצה ממי שהיא רוצה כמה שהיא רוצה וזה לא ממש יעזור לה. בית הדין הבינ''ל בהאג משמש כבורר בין שתי מדינות שמסכימות שהוא יהיה הבורר ביניהן (באותה מידה הן יכולות להסכים שעו''ד פריצקי או כריסטופר לוייד יהיה הבורר ביניהן) או נותן חוות דעת משפטית כאשר העצרת הכללית של האו''ם מבקשת זאת ממנו. לישראל אין שום יכולת לנצל את שרותיו כנגד הפלשתינאים כל עוד אין לה רוב בעצרת לשם כך או לחלופין, כל עוד לפלשתינאים אין מדינה שמסכימה לבוררות בינ''ל במוסד הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי הרטורית, מתברר היתה גם הצעת נפל. סדרי העבודה של הטריבונל נראים לי מבטיחים שהוא יהיה מוסד חסר חשיבות שישמש סידור חמשה כוכבים לפרקליטים מקורבים לשלטון. אם שני מדינות מסכימות לפישור, מדוע שיפנו לועדה רב-לאומית עם שופטים מזמביה או טרינידד וטובגו. (סביר יותר שיפנו לארה''ב, השוק המשותף או מזכ''ל האו''ם). והעצרת הכללית לא תפנה לבקש חוות דעת משפטית אלא אם כן היא יודעת מראש מה תהיה חוות הדעת. נראה לי שהייצור חסר התועלת הזה נוצר מתוך רצון ליצור לארגון האו''ם מוסד בעל משקל מוסרי-חוקי עצמאי שלא יהיה כפוף למדינות השולחות. ואלו מצידן דאגו שהוא יהיה חסר כל השפעה שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט נחמד, אך בבורותי, מי המצוטט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
AFAIK
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |