|
||||
|
||||
אני חושב שהנקודה שמפרידה גזענים מלא-גזענים היא מה קורה *אחרי* שאנחנו מכירים את האדם. האם אנחנו משתחררים מתפיסות סטריאוטיפיות ומצליחים לראות אותו כאדם, או שהוא נשאר סיני, בלונדינית, נכה וכדומה. אני גם מתאר לעצמי שבאופן מסוים שתי התפיסות של הזולת ממשיכות להתקיים אצלנו. לפחות אצלי, אני לא מרגיש שאני מציח ליצור סינכרון בין דימויים שונים של אותו אדם שמתקיימים אצלי. |
|
||||
|
||||
מה שמראה שאתה לא מקבל הזדמנות שניה לעצב רושם ראשוני. |
|
||||
|
||||
אה, אני לא זקוק לכזאת. |
|
||||
|
||||
אני יכול לספר לך מנסיון אישי, שכאשר הגעתי לניגריה, ופגשתי אנשים שונים, לא זכרתי מי הוא מי, וכולם היו אצלי "כושים"(1). בערך תוך שבוע למדתי להפריד אותם לפרטים. בביקור השני בניגריה התופעה חזרה על עצמה, אבל ההפרדה נעשתה מהירה יותר (בערך תוך יומיים). ___ (1) לא לגמרי מדוייק, כי הניגרים ברובם הם "כושים גדולים" (כמו שחקני NBA ) אבל ישנם בני האיבו (אלה שהיו ביאפרה) שהם נמוכים וצנומים יותר. לא התבלבלתי בין בן איבו למי שאינו. |
|
||||
|
||||
קרה לי אותו דבר עם השחורים בארה''ב. אגב, גם חוקרי בע''ח לומדים די מהר להבדיל בין הפרטים השונים בלהקה הנחקרת (ואם האסוציאציה הזאת תזכה אותי שוב בתואר גזען, שיהיה). |
|
||||
|
||||
קרה לי אותו דבר במפגש האייל האחרון. |
|
||||
|
||||
הרבה שימפנזות, הה? |
|
||||
|
||||
ועוד עם משקפיים |
|
||||
|
||||
צא, צא מהאלמוניות. |
|
||||
|
||||
כל הפתיל הזה לא ברור לי. אין קשר בין היכולת לזהות פרטים על פי שיוכם האתני לבין גזענות. כך שלא יכול להתקיים גזענות אוטומטית. גזענות לא יכולה להיות משהו לא רצוני. בהגדרה, גזענות היא רצונית (אפילו אם אתה ''קורבן'' של תרבות גזענית) ולא אינסטינקט. |
|
||||
|
||||
אני חושש שאני לא מבין את הטענה שגזענות היא רק רצונית. האם אדם "רוצה להאמין" שגזע מסוים הוא נחות ורק אז, כתוצאה מהחלטתו, מאמין בכך? |
|
||||
|
||||
אני באופן אישי לא מבחין בין יפנים וסינים וקוראנים. עבורי כולם נראים אותו הדבר. אין בכך כדי לומר שאני גזען או לא גזען. וגם אם הייתי יודע להבחין ביניהם, עדיין זה לא היה אומר דבר על גזענותי או אי גזענותי. אין קשר בין הדברים. גזענות תהיה כאשר אני אתייחס אל כל קבוצה כזו, או אל כולם ביחד, כקולקטיב,ובצורה שלילית. אם המראה שלהם נראה לי אותו דבר זה לא אומר כלום. אני צריך לחשוב עליהם בצורה מסויימת, אני צריך לעשות פעולה כנגדם. רק אז אני אהיה גזען. הגזענות היא במחשבה השלילית ובמעשה. המחשבה או המעשה זו הפעולה. אם עבורי כולם נראים אותו דבר אין בכך כדי לנקוט עמדה כלשהי. זה רק מעיד על כך (כנראה) שלא יצא לי לראות את סגנון המראה הזה תדיר ולכן אני מתקשה לעמוד על ניואנסים. |
|
||||
|
||||
גזענות היא גם כשתתייחס אל כל קבוצה כזו, או אל כולם ביחד, כקולקטיב,ובצורה חיובית. |
|
||||
|
||||
בהתחלה כתבתי את זה כמו שאתה מציין. אבל אז חשבתי על השימוש הרווח במושג. זה דומה להתייחסות לאנטישמיות כשנאת ערבים. הכוונה במושג גזענות, בצורתו הרווחת, היא להתייחסות השלילית. |
|
||||
|
||||
The underlying assumption is that a person lives in an isolated, atomistic universe, and ignores cultural influences and indoctrination; that is, racism is a choice and if one doesn't will it, one can stop being one. For a social scientist, particularly an anthropologist, I find this assumption surprising. Would you care to explain further?
|
|
||||
|
||||
כמובן שישנה חשיבות לתרבות. האדם הוא תוצר של אותה תרבות, וכמו שכתבתי למעלה אפילו ''קורבן'' שלה. אבל זה לא מבטל את רצונו של היחיד. זה לא שנעדרת כאן זכות הבחירה. אמנם במשולש אקטור(פועל, יחיד)-חברה-תרבות, האנתרופולוגיה נותנת חשיבות רבה יותר לתרבות (יותר מאשר סוציולוגיה, ואפילו סוציולוגיה של התרבות), אבל עדיין היחיד הוא זה העושה את הפעולה, הוא זה החושב את המחשבה. זוהי בחירה שלו במובן הזה שלא מדובר באינסטינקט. התרבות משפיעה, אבל האדם הוא לא רק התרבות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |