|
||||
|
||||
The underlying assumption is that a person lives in an isolated, atomistic universe, and ignores cultural influences and indoctrination; that is, racism is a choice and if one doesn't will it, one can stop being one. For a social scientist, particularly an anthropologist, I find this assumption surprising. Would you care to explain further?
|
|
||||
|
||||
כמובן שישנה חשיבות לתרבות. האדם הוא תוצר של אותה תרבות, וכמו שכתבתי למעלה אפילו ''קורבן'' שלה. אבל זה לא מבטל את רצונו של היחיד. זה לא שנעדרת כאן זכות הבחירה. אמנם במשולש אקטור(פועל, יחיד)-חברה-תרבות, האנתרופולוגיה נותנת חשיבות רבה יותר לתרבות (יותר מאשר סוציולוגיה, ואפילו סוציולוגיה של התרבות), אבל עדיין היחיד הוא זה העושה את הפעולה, הוא זה החושב את המחשבה. זוהי בחירה שלו במובן הזה שלא מדובר באינסטינקט. התרבות משפיעה, אבל האדם הוא לא רק התרבות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |