 |
ע"פ זכרוני את אבשלום קור:
ההסבר הוא כתב מחובר. זה לא מקרה שלאותיות הסופיות, פרט ל-ם', יש זנב ארוך. האותיות הסופיות ךץף"ן הן המקוריות, ובתקופת המשנה נהגו לכתוב אותן בכתב מחובר כך שקצותיהן התחתונים התעקלו ל-כצפ"נ. בסופי מלים נשארו האותיות כשהיו, וההבדל נשאר גם כשהפסיקו לכתוב בכתב מחובר. בנוגע ל-מ', פשוט באותה תקופה היו שתי גרסאות לאותה האות: מ' ו-ם', וכשנוצר ההבדל בין אותיות סופיות לרגילות אמרו באופן מלאכותי שהראשונה רגילה והאחרונה סופית.
(בימינו הנאורים אפשר, כמובן, להתעלם לחלוטין מהסופיות. אבל גם אפשר למצוא להן שימוש יצירתי: למשל, שהאותיות הסופיות ב-כ' וב-פ' הן הרףות. ץ' יכולה להיות צ' עם ץופץיק, ואילו בשביל ב' רףה צריך למצוא אות חדשה (ב' עם זנב).)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש