 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפורום משפחתי נשאלה השאלה הבאה: מדוע יש בעברית אותיות סופיות (ךםןףץ)? האם הסופיות הן יחודיות לעברית? למה דווקא אותיות אלו? על השאלה השנייה כבר קיבלנו תשובה שסיפקה אותנו - יש אותיות סופיות גם בשפות אחרות. על שאר השאלות קיבלנו את התשובה הבאה: בעבר, בכתב העברי הקדום (שהיה כנראה הכתב הראשון שלא היה פיקטוגרפי, אבל זה שווה בדיקה) לא היו רווחים בין המילים ועל כן הקריאה הייתה קשה. לכן, מה שעשו היה לשים נקודה לאחר כל מלה. אבל נקודה היא דבר שנעלם בקלות, אז בחרו קבוצה של אותיות שנפוצות יותר בסוף מלה ויצרו להן את הגרסה הסופית. מה אתם יודעים על זה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ זכרוני את אבשלום קור: ההסבר הוא כתב מחובר. זה לא מקרה שלאותיות הסופיות, פרט ל-ם', יש זנב ארוך. האותיות הסופיות ךץף"ן הן המקוריות, ובתקופת המשנה נהגו לכתוב אותן בכתב מחובר כך שקצותיהן התחתונים התעקלו ל-כצפ"נ. בסופי מלים נשארו האותיות כשהיו, וההבדל נשאר גם כשהפסיקו לכתוב בכתב מחובר. בנוגע ל-מ', פשוט באותה תקופה היו שתי גרסאות לאותה האות: מ' ו-ם', וכשנוצר ההבדל בין אותיות סופיות לרגילות אמרו באופן מלאכותי שהראשונה רגילה והאחרונה סופית. (בימינו הנאורים אפשר, כמובן, להתעלם לחלוטין מהסופיות. אבל גם אפשר למצוא להן שימוש יצירתי: למשל, שהאותיות הסופיות ב-כ' וב-פ' הן הרףות. ץ' יכולה להיות צ' עם ץופץיק, ואילו בשביל ב' רףה צריך למצוא אות חדשה (ב' עם זנב).) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעדי אמר תואם, פחות או יותר, גם את ידיעותיי בנושא. דווקא בכתב העברי הקדום1 לא היו אותיות סופיות - מפני שהוא נחרת בד"כ ע"ג חומר קשה - צורת כתיבה שהיא איטית יותר ופחות רהוטה, ולכן לא התקיים בו התהליך שעדי תאר. הערה קטנה לעדי: נדמה לי שהכתב היהודי (אשורי/ארמי/מרובע) לא היה אף פעם ממש "מחובר". הנטייה של "זנבות" האותיות להמשך שמאלה לכוון האות הבאה נבעה מכתיבה רהוטה ומהירה של אותיות זו אחר זו - אבל לאו דוקא מחיבורן זו לזו. 1 שאכן היה הכתב האלפביתי הראשון, או לפחות צאצא קרוב שלו. הכתב האלפביתי הומצא כנראה ע"י הכנענים (ייתכן בסיני - שם נמצאו הדוגמאות הקדומות ביותר), והשימוש בו התפשט לכל עמי האיזור (ובהם העברים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"י הכתב האלפביתי הראשון (או הקדום ביותר שנתגלה עד כה) הוא אכן כתב שמי, קרוב של העברית, והוא מבוסס סימנים(1). הכתב מוכר בשם הכתב הפרוטו סינאי, והתגלה בצרבית אל חאדם שבסיני. ___ (1) את האות אל"ף ייצג ראש של שור (אלוף), את האות בי"ת ייצג בית סימלי וכו', על משקל אל"ף אוהל בי"ת זה בית מדיון 2000 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר קישור? או לפחות שם/תעתיק לטיני ל"כתב פרוטו סינאי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא. את תגובה 231592 כתבתי מהזכרון של חומר שהכרתי לפני יותר מ30 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת הגרסה הצבאית אתה מכיר? אל"ף אוהל, בי"ת זה בית, גימ"ל זה מה שמבדיל ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך יש פרוטקציה בחדר המכונות. מנועים מלא קדימה תחת המשפט שאחרי סימן השאלה, שם המחבר מכיל "easy". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי פרוטקציה, אבל אצלי המנוע עובד. כפי שחשדתי, אני לא אחראי לבדיחה הזאת. תגובה 109198 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, התנצלותי בפני טל. אסור לסמוך על זכרוני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |