|
||||
|
||||
זה מעניין. ידוע שבפועל, היחס לוואגנר שונה מהיחס לאחרים שהזכרת (שופן, פורד, ברהמס, פולקסואגן), למרות שלדבריך "אין שום סיבה שהיא" לכך. אני מניח שהתכוונת שאין שום סיבה הגיונית-עקבית. מה בכל-זאת ההסבר שלך ליחס השונה? |
|
||||
|
||||
"אין שום סיבה הגיונית-עקבית" = "אין שום סיבה שהיא". ככה המוח שלי עובד... שלך, דני. |
|
||||
|
||||
נו, אז בכל-זאת איך אתה מסביר את מה שקורה? האם יש איזה אינטרסים או אינטרסנטים שעומדים מאחורי זה? איזשהם מניעים נסתרים? |
|
||||
|
||||
ודאי שיש. זאב בוים ומרעיו רוצים עוד משהו לזעוק עליו; וגנר מעניין אותם כקליפת-השום. לכך ניתן להוסיף גם את הנהלת יד ושם, שבודאי לא יוותרו על הזדמנות להגיע ל"ערב חדש"... ולבסוף, את נטיותיה אנטי-התרבותיות של החברה הישראלית דהיום בכללותה. שלך, דני. |
|
||||
|
||||
אז מדוע ואגנר ולא באך, שומן, פורד ופולקסואגן? |
|
||||
|
||||
אולי אינרציה? מי יודע. למי אכפת... אין שום סיבה דוקא להחרמה הזאת, וזהו. |
|
||||
|
||||
טוב, אתה אכן מתנהג כמו "הסופר" ולא כמו "המדען" או אפילו "הסוציולוג" (יוסי גורביץ בסביבה?) בכך שאתה פוטר שאלה ב"למי אכפת?". |
|
||||
|
||||
היום היה יום חם. ומבחינתי האישית - יום זיפת. על-כן אני פוטר הכל ב: "מילא, לך תבין בני-אנוש!" דני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |