בתשובה לעוזי וי, 16/06/04 21:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אויש, לא זוכרת מה יצא לי בסוף... יש כאן איזה מתמטיקאי בסביבה? :-) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פרחי החשמנות אומרים שבתור בדיחה לא רק שזה לא מצחיק, זה ממש טראגי, אבל עכשיו נזכרתי מה גרם לי לעשות את הלא-בדיחה הזאת: "העיתון חזר בו מהודעתו הקודמת, בה נמסר כי בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין, אשר אסר על המשטרה לפזר את ההפגנות נגד כרוזים המתקיפים את הליגה למלחמה בעישון". מי מרוצה עכשיו, ומי אינו מרוצה? א)המעשנים? ב)הליגה למלחמה בעישון? ג)מפיצי הכרוזים? ד)בתי החרושת לסיגריות? ה)המפגינים? (טוב, בסדר, בסדר, לוגיקה של כיתה ו או ז, אז מה? מה הקטנוניות הזאת? :-)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שרק העיתון חזר בו מהודעתו, אין זה אומר שההודעה המקורית אינה נכונה, רק שאין לעיתון מידע בנושא. לכן מי שמרוצה זה הבעלים של העיתון שהצליחו למלא במלל עוד איזור ללא פרסומת. אגב, אני חושד זה מכבר שעיתונים ( טוב , ''הארץ'') מפרסמים כתבות פרובוקטיביות רק כדי שיהיה אפשר למלא את המוסף בתגובות (בהתנדבות) בעד ונגד, ולחסוך משכורות של עיתונאים. משהו כמו באייל הקורא, רק שפה לא משלמים למגיבים (פרט לשכ''ג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק, אבל לא בזה העניין. ברצינות, אתה באמת לא מכיר את זה או שאתה מחייך לעצמך מתחת לשפם? טוב, אז אחכה, אולי תגיע הנה מישהי שאין להתחרות איתה במישורים הלוגיקניים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אין לי שפם (לא היום, על כל פנים). 2) לא הכרתי את זה. 3) היא עוד מדסקסת סוציוביולוגיה ואתולוגיה (מה זה?) עם מיכאל שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the scientific and objective study of animal behavior especially under natural conditions
(M-W) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כאילו אנתרופולוגיה של חיות? וזה שונה מסתם זואולוגיה איך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנהגות, לא פיזיולוגיה. אפשר לקרוא לזה ענף של הזואולוגיה, ששואב גם קצת מהסוציולוגיה/אנתרופולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) טוב מאוד. 2) חשבתי שהתותחים הגדולים והתותחות הגדולות מכירים/ות את זה. אז טעיתי. אני בדרך כלל טועה. 3א) טוב, אז לא אחכה לה. אולי מישהו אחר ירים את הסיגריה. 3ב) האתולוגיה באמת קשורה בזואולוגיה, אבל עוסקת בעיקר בחקר ההתנהגות, ובעיקר בהתנהגות בתנאים טבעיים, להבדיל מהתנהגות נלמדת. יש בנושא כמה אתרים בעברית והרבה באנגלית. 3ג) ומיכאל שרון זה האיש שיש לו באמתחתו מילים הרבה יותר ארוכות מאתולוגיה, כולל כאלה שאין עליהן שום אתרים (לא שאלת אבל בכל זאת עניתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל עיתונים לא מפרסמים הודעות אלא ידיעות (אלא אם מדובר בהודעות לעיתונות ששולחים להם היח''צנים. אבל גם במקרה זה, ההודעה אינה של העיתון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסתי את זה. בכל אופן, זה כנראה ניטפוק לא פחות מהניטפוק שלי. 1 עוד יש להם ברדיו את "סקירת מאמרי המערכת של עיתונים מהעולם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח הוא מלפני עשרות שנים ולא טרחתי לעדכן אותו. סביר להניח שבאותם זמנים, הדקיקות שבין "ידיעה" ל"הודעה", טרם נתקבעה במשמעות המיוחסת לה כיום. להערכתי, האבחנה נוצרה לפני כחמש-עשרה שנים (סתם הערכה שלי), כאשר חלק מן הפרסומות בעיתונים החל ללבוש, במכוון ובאופן שנועד לבלבל את הקורא - צורה המזכירה מאוד כתבות עיתונאיות. דבר זה ניכר במיוחד בפרסומות למרפאות למיניהן, "קליניקה און", וכיו"ב, וזאת בגלל ההגבלות החוקיות על פרסומת לרפואה פרטית. כל אלה אין להם שום שייכות ל"הודעה", או ה"ידיעה", המדוברת :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן את כבר מבלבלת בין ''הודעה'' ל''מודעה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, שקדתי כל כך על החמש-עשרה שנים, ובסוף אני מבלבלת? טוב, נו, נכון, את צודקת ואני מבלבלת. אז מה ההבדל - "ידיעה", "הודעה" ו"מודעה"? או ליתר חדות - מהי "הודעה", ומתי היא מופיעה? (את עיתונאית :-)) ובכל מקרה, מה שאמרתי עדיין נכון, להשערתי - לפני כמה עשרות שנים, קרוב לוודאי שלא היה הבדל, כפי שמקובל כיום, בין "ידיעה", ל"הודעה" (ונדמה לי שכיום גם אין ליגה למלחמה בעישון, יש?). ומי מרוצה? ומי לא? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן, למשל, http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/yezir... - נראה כי השתמשו במילים "ידיעה" ו"הודעה", מבלי ליצור ביניהן אבחנה (אבל זה לא אומר כלום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מי מרוצה... אני לא אתן הגדרות מילוניות, אלא הסבר לשימוש היומיומי של שלוש המילים הללו, לפחות בעולם העיתונות. 1. הודעה לעיתונות, כמו בדוגמה שהבאת, היא אותו קומוניקט שמפיץ משרד יחסי הציבור. מדובר במקור אינפורמציה, לפעמים אינפורמציה חשובה, אבל לא אובייקטיבית בעליל. את המידע, אם הוא שווה משהו, אמור 1 העיתונאי לעבד לכדי ידיעה. משהו כמו "מר Y, בעל חברת X , מתריע על הרפורמות החדשות במס. לדבריו אין ספק שהן יפגעו במגזר היצרני". ההודעות לעיתונות אינן חפות מפרסומת סמויה וגלויה ("חברת X , המובילה בתחומה, שמשרתת מיליוני לקוחות במשק" וכו'). עם זאת, הן מהוות מקור מידע לא מבוטל, ולפעמים הן כמעט הדרך היחידה שבה החברה X מתקשרת עם העולם החיצון (למעט הדלפות של בעלי אינטרס). 2. ידיעה היא מה שהעיתונאי בונה - לפעמים על סמך ההודעה לעיתונות, ולפעמים בלי קשר אליה, ממקור אינפורמציה אחר. זה יכול להיות עיבוד מתוחכם יותר של המידע מההודעה לעיתונות (כלומר הבנה של האינטרסים העומדים מאחוריה), בהסתמך על מידע נוסף שליח"צנים לא היה נוח לאזכר. זה יכול להפוך למשל לידיעה כזו: "Y מחברת X דורש מהממשלה הקלות במס, לאחר שבשנה שעברה חברתו עמדה על סף פשיטת רגל". לרוב יש גם צורך להתקשר אל מוסר המידע ולקבל פרטים נוספים, או לחלופין לקבל תגובה מגופים שהוא מתייחס אליהם ("השר Z אמר כי הדרישה מגוחכת"). וכאמור, יש ידיעות שאינן נזקקות לתיווך היח"צני של ההודעות לעיתונות. למשל, תחקירים - העיתונאי מחליט על דעת עצמו לטפל בנושא זה או אחר, גם אם הוא לא נוח למסוקר וליח"צן שלו. 3. ומודעה היא, בפשטות, כל מה ששטחו נקנה בכסף. כאן מפעילה חברת X לא את היח"צן שלה, אלא את משרד הפרסום שלה, קונה שטח נייר וכותבת בו ש"X זה טוב" או כל ססמה אחרת. כאן נכנס גם סוג נוסף של כתבות שדיברת עליהן - כתבות תדמית, או "מדורים פרסומיים" (גד בירון וחבריו). במקרה כזה על העיתון לציין בבירור שמדובר בשטח פרסום קנוי. 1 אני לא אדון עכשיו במקרים שבהם זה נעשה בצורה בעייתית (יש מקרים שבהם עיתונאים מעתיקים הודעות לעיתונות כלשונן, בלי לבדוק ולהוסיף פרטים. זה לא אמור לקרות, אלא אם מדובר בתחזית מזג האוויר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |