בתשובה לראובן, 17/06/04 17:40
הממ, 226800
ברקת • בתשובה לראובן יום ה', 17/6/2004, 19:28
רגע, אבל עיתונים לא מפרסמים הודעות אלא ידיעות (אלא אם מדובר בהודעות לעיתונות ששולחים להם היח''צנים. אבל גם במקרה זה, ההודעה אינה של העיתון).
הסאנדי טיימס יודע לספר...‏1 226809
ראובן • בתשובה לברקת יום ה', 17/6/2004, 21:47
פספסתי את זה. בכל אופן, זה כנראה ניטפוק לא פחות מהניטפוק שלי.

‏1 עוד יש להם ברדיו את "סקירת מאמרי המערכת של עיתונים מהעולם"?
הממ, 226822
חשמנית על מונית • בתשובה לברקת יום ה', 17/6/2004, 22:57
הניסוח הוא מלפני עשרות שנים ולא טרחתי לעדכן אותו. סביר להניח שבאותם זמנים, הדקיקות שבין "ידיעה" ל"הודעה", טרם נתקבעה במשמעות המיוחסת לה כיום. להערכתי, האבחנה נוצרה לפני כחמש-עשרה שנים (סתם הערכה שלי), כאשר חלק מן הפרסומות בעיתונים החל ללבוש, במכוון ובאופן שנועד לבלבל את הקורא - צורה המזכירה מאוד כתבות עיתונאיות. דבר זה ניכר במיוחד בפרסומות למרפאות למיניהן, "קליניקה און", וכיו"ב, וזאת בגלל ההגבלות החוקיות על פרסומת לרפואה פרטית.

כל אלה אין להם שום שייכות ל"הודעה", או ה"ידיעה", המדוברת :-).
הממ, 226835
ברקת • בתשובה לחשמנית על מונית יום ה', 17/6/2004, 23:39
כאן את כבר מבלבלת בין ''הודעה'' ל''מודעה''.
הממ, 226842
חשמנית על מונית • בתשובה לברקת יום ו', 18/6/2004, 0:00
מה, שקדתי כל כך על החמש-עשרה שנים, ובסוף אני מבלבלת? טוב, נו, נכון, את צודקת ואני מבלבלת. אז מה ההבדל - "ידיעה", "הודעה" ו"מודעה"? או ליתר חדות - מהי "הודעה", ומתי היא מופיעה? (את עיתונאית :-))

ובכל מקרה, מה שאמרתי עדיין נכון, להשערתי - לפני כמה עשרות שנים, קרוב לוודאי שלא היה הבדל, כפי שמקובל כיום, בין "ידיעה", ל"הודעה" (ונדמה לי שכיום גם אין ליגה למלחמה בעישון, יש?).

ומי מרוצה? ומי לא? :-)
הממ, 226843
חשמנית על מונית • בתשובה לברקת יום ו', 18/6/2004, 0:13
כאן, למשל, http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/yezir...
- נראה כי השתמשו במילים "ידיעה" ו"הודעה", מבלי ליצור ביניהן אבחנה (אבל זה לא אומר כלום).
הממ, 226889
ברקת • בתשובה לחשמנית על מונית יום ו', 18/6/2004, 11:48
אין לי מושג מי מרוצה...

אני לא אתן הגדרות מילוניות, אלא הסבר לשימוש היומיומי של שלוש המילים הללו, לפחות בעולם העיתונות.

1. הודעה לעיתונות, כמו בדוגמה שהבאת, היא אותו קומוניקט שמפיץ משרד יחסי הציבור. מדובר במקור אינפורמציה, לפעמים אינפורמציה חשובה, אבל לא אובייקטיבית בעליל. את המידע, אם הוא שווה משהו, אמור ‏1 העיתונאי לעבד לכדי ידיעה. משהו כמו "מר Y, בעל חברת X , מתריע על הרפורמות החדשות במס. לדבריו אין ספק שהן יפגעו במגזר היצרני". ההודעות לעיתונות אינן חפות מפרסומת סמויה וגלויה ("חברת X , המובילה בתחומה, שמשרתת מיליוני לקוחות במשק" וכו'). עם זאת, הן מהוות מקור מידע לא מבוטל, ולפעמים הן כמעט הדרך היחידה שבה החברה X מתקשרת עם העולם החיצון (למעט הדלפות של בעלי אינטרס).

2. ידיעה היא מה שהעיתונאי בונה - לפעמים על סמך ההודעה לעיתונות, ולפעמים בלי קשר אליה, ממקור אינפורמציה אחר. זה יכול להיות עיבוד מתוחכם יותר של המידע מההודעה לעיתונות (כלומר הבנה של האינטרסים העומדים מאחוריה), בהסתמך על מידע נוסף שליח"צנים לא היה נוח לאזכר. זה יכול להפוך למשל לידיעה כזו: "Y מחברת X דורש מהממשלה הקלות במס, לאחר שבשנה שעברה חברתו עמדה על סף פשיטת רגל".

לרוב יש גם צורך להתקשר אל מוסר המידע ולקבל פרטים נוספים, או לחלופין לקבל תגובה מגופים שהוא מתייחס אליהם ("השר Z אמר כי הדרישה מגוחכת"). וכאמור, יש ידיעות שאינן נזקקות לתיווך היח"צני של ההודעות לעיתונות. למשל, תחקירים - העיתונאי מחליט על דעת עצמו לטפל בנושא זה או אחר, גם אם הוא לא נוח למסוקר וליח"צן שלו.

3. ומודעה היא, בפשטות, כל מה ששטחו נקנה בכסף. כאן מפעילה חברת X לא את היח"צן שלה, אלא את משרד הפרסום שלה, קונה שטח נייר וכותבת בו ש"X זה טוב" או כל ססמה אחרת. כאן נכנס גם סוג נוסף של כתבות שדיברת עליהן - כתבות תדמית, או "מדורים פרסומיים" (גד בירון וחבריו). במקרה כזה על העיתון לציין בבירור שמדובר בשטח פרסום קנוי.

‏1 אני לא אדון עכשיו במקרים שבהם זה נעשה בצורה בעייתית (יש מקרים שבהם עיתונאים מעתיקים הודעות לעיתונות כלשונן, בלי לבדוק ולהוסיף פרטים. זה לא אמור לקרות, אלא אם מדובר בתחזית מזג האוויר).
תודה על הבהירות והפירוט. 227094
חשמנית על מונית • בתשובה לברקת יום א', 20/6/2004, 8:35
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות